תנו ללוק לייק

עד לא מזמן, רבים בסביבתן לא הבינו מה הן בדיוק עושות כל היום, ואיך זה שפעולה כמו להעלות לרשת תמונה שלך לבושה היטב יכולה להיחשב למקצוע. אבל לאחרונה ההתחזקות שחלה במעמדן של הבלוגריות בענף האופנה הבינלאומי מתחילה לחלחל גם לתחום בארץ, והן מוצאות את עצמן יותר משמעותיות בתעשייה המקומית.

נסטיה ליסנסקי, שמתחזקת באינסטגרם בלוג אופנה במשך כארבע שנים ומציגה בו מותגים רבים באופן שוטף, חתומה על שיתופי פעולה שכוללים עיצוב קולקציות מיוחדות והקמת מיזם הסיילים החלוצי wigig. קורין אברהם, בעלת Ya Salam, הבלוג שהקימה לפני כחמש שנים, נבחרה לאחת מעשר הבלוגריות המשפיעות בעולם ושיתפה פעולה עם מותגי אופנה יוקרתיים מחו"ל. גם מיכל עזר הקימה את הבלוג שלה, stipesandpearls, לפני כחמש שנים, והיא הספיקה לשתף פעולה עם מותגי אופנה ולייף סטייל. רגע לפני יום העצמאות דיברנו איתן על שיק ישראלי, יופי צברי, חייהן של בלוגריות בארץ וכפכפים.

אופנה ישראלית

עזר: "ישראלים שמים את הדגש על הנוחות יותר מאשר על כל דבר אחר, ובסופו של דבר, אפילו שאנחנו הרבה יותר חשופים לעולם ומאמצים טרנדים, כל אחד לובש מה שנוח לו, גם אם זה קרוקס. אגב, זה שאין אופנה זה גם סוג של אופנה".

אברהם: "כשאני יורדת לאלנבי שואלים אותי אם התבלבלתי ואני חושבת שאני בשאנז אליזה. זה משעשע אנשים שאני מתלבשת יפה ושאני מחליפה אאוטפיט חמש פעמים ביום".

ליסנסקי: "שנים טענתי ש'אובר־דרסד' זה מושג ישראלי, ולכל מקום הלכתי בסטילטו, אבל די, הבנתי שחם פה נורא ובגלל זה אנשים דבקים בגופייה ובג'ינס קצר. גם האופנה העולמית הולכת עכשיו על פחות מאמץ, אז גם אני ירדתי מהעקבים. את הבגדים הנועזים אני שומרת לאירועי אופנה ששם כולם כמוני".

יופי ישראלי

ליסנסקי: "גל גדות, שמשחקת אותה גם בעולם האופנה. עכשיו היא קיבלה את קמפיין גוצ'י, שזה ענקי, וכולם מפרגנים לה. בניגוד לקושי של הקהל הישראלי לפרגן לבר רפאלי, לגל מהמם לפרגן כי היא גם יפה מאין כמוה וגם מצליחה לשמור על נועם הליכות".

אברהם: "איילת זורר. היא נראית מדהים ויש לה יופי סופר־ישראלי. מה שעשו לה בגולברי היה לדעתי חלק מהקמפיין. היום צריך משהו קיצוני או קוריוז כדי לרכוש את תשומת הלב של הקהל, ובזה הם הצליחו".

עזר: "שלומית מלכה! השילוב הזה של רוסייה ומרוקאי זה חלום. היא תמצית הגן הישראלי, כור ההיתוך שאנחנו, וגם מישהי נגישה כזו".

בר רפאלי

אברהם: "אין ספק שהיא מהנשים הכי יפות ומצליחות בישראל ובעיני רבים היא משמשת שגרירה בלתי רשמית של ישראל בעולם, אבל אותי היא איכזבה בסיטואציות מסוימות, למשל בפעמים שהיא הפגינה ניטרליות, לפחות בעיניי, בפוסטים שלה בתקופות סוערות".

עזר: "היא אמנם סללה את הדרך להרבה דוגמניות, אבל מבחינת סטייל בעיניי היא לא מייצגת את עולם האופנה הישראלי".

ליסנסקי: "יש אנטגוניזם כלפיה, וגם אני שותפה לו. זו לא קנאה בהצלחה שלה, אלא תחושה אישית שלי שהיא נורא מפרגנת לחו"ל ופחות לישראל. אני מאמינה שאסור לשכוח מאיפה באת. מבחינת טעם אישי, אני אוהבת יופי 'שבור' והיא יפהפייה קלאסית מושלמת כזו".

שיק ושוק

ליסנסקי: "כל משטרות האופנה למיניהן זה בידור וכיף, ולמרות זאת אני מכירה כמה סלבס שנעלבים עד עמקי נשמתם ואני לא מבינה את זה. פעם עשיתי פינה כזו באחת מתוכנית הטלוויזיה ואמרתי את דעתי האמיתית על מישהי שלקחה את זה נורא קשה. אותי קטלו פעם בעיתון וזה הצחיק אותי. אופנה זה פאן, די, לא אמרו לך שאת מטומטמת, בסך הכל אמרו לך שלא יצא לך היום".

עזר: "זה הצחיק אותך כי את מלאת ביטחון לגבי אופנה, אבל יש אנשים שהם מאוד חסרי ביטחון בעניין הזה. אני חושבת שדורין אטיאס עשתה פה מהפך אמיתי, היא ממש לימדה אנשים איך להתלבש".

אברהם: "בעיניי שיק ושוק ודרקונים זה קצת בעייתי. אם כולם אוהבים את האאוטפיט שלך, משהו לא בסדר. זה אומר שאין לך קול מספיק ייחודי ומחודד".

בלוגריות כחול‑לבן

עזר: "בשנתיים הראשונות להיותי בלוגרית רוב הזמן הייתי צריכה להסביר מה אני עושה וגם הרגשתי צורך להתנצל על זה. היום כבר לא".

אברהם: "אבל פה זה עדיין להוציא מים מסלע. כמעט בלתי אפשרי להתפרנס פה מבלוג. אני נוסעת בעולם עם חברות בינלאומיות שמזמינות אותי ומקבלת פינוקים ברמה שאני מרגישה שאני חיה בהזיה: משכנים אותי באחוזות, שולחים לי נהג פרטי, מפנקים אותי בשמפניה וינטג', לוקחים אותי לשואו־רום ואומרים לי, 'תמדדי ותיקחי מה שאת רוצה', ולכולם ברור שאני לא חייבת להעלות כלום אם לא בא לי. אם אני סוגרת על שיתוף פעולה, אני מקבלת שכר. ככה מקובל. הבלוגרית דני סונג קיבלה חוזה ענק מחברת טיפוח. בארץ מזמינים אותך להשקה, נותנים לך במתנה שלושה שפתונים ואז מתקשרים אלייך והביטוי הרווח הוא 'תפרגני'. מה זה 'תפרגני' בשביל בלוגרית? תעבדי בחינם! תעלי לנו פוסט בלי לקבל על זה תשלום. למה שאני אעשה את זה? כולם מקבלים תשלום עבור העבודה שלהם, לא? גם אני רוצה".

ליסנסקי: "אני מרגישה שיש פה התקדמות, לפי זה שכל שנה מקדמים אותי במקומות הישיבה בתצוגות האופנה הגדולות. אם פעם היו מושיבים אותי בשורה הרביעית, היום אני כבר בשורה הראשונה. בארץ הכל קורה בדיליי".

אברהם: "שורה ראשונה זה נחמד, אבל בעמדות מפתח בעולם האופנה בארץ יושבים אנשים שלא מכירים את עולם הרשת, ששומעים מושגים כמו סנאפצ'ט ואינסטוש ואין להם מושג. לשלם לסלב רבע מיליון שקל בשביל להשתתף בקמפיין זה נראה להם הגיוני, אבל לתת תקציב של 5,000 שקל להפקה בבלוג נראה להם מוגזם.

"בחו"ל אני פורחת. בחוצפלייט הישראלי שלי אני מצליחה להיכנס מאחורי הקלעים של תצוגות, לסדר לעצמי ראיונות. הם קוראים לי 'קארי בראדשו של המזרח התיכון'. הכל אצלי בקשרים אישיים. כשאני כותבת מיילים אני מוסיפה: 'איים סורי איף איטס טו יזראלי', אבל אני שומרת על נימוסים, לרוב אני הישראלית היחידה במקומות האלה, ואני נזהרת לא לבייש את הפירמה".

ליסנסקי: "אנשים חושבים, 'מעלה תמונה ביום לאינסטה וסיימה את העבודה', אבל זו עבודה קשה. צריך ללכת להביא את הדברים מהחנות, להפיק את הצילום, להצטלם שלוש שעות בחום וגם לעמוד בלחץ של הלקוח. רובנו גם לא מתפרנסות רק מזה, אז יש עוד דברים לדאוג להם. זה שהפכתי למותג בשבילי זה הלם, כי אף פעם לא אהבתי לעמוד בפרונט".

סלפי

ליסנסקי: "אני נגעלת מסלפי! זה נרקיסיסטי, זה משעמם".

אברהם: "אנשים חושבים שמה שאנחנו עושות זה סלפי. זה מעליב. אצלנו רואים בגדים, ולא, זה לא סלפי עם מקל. אותי תמיד מצלמים לבלוג, ומבחינתי כל עובר אורח הוא צלם".

ליסנסקי: "תמצאו סיפור בתמונה ותקפידו על תאורה. עדיף תמיד להצטלם מול האור, כשהאור נופל עליך פרונטלית".

עזר: "משקפי שמש זה מאסט. העיניים יוצאות נורא קטנות בשמש. גם בבית עדיף להצטלם עם משקפיים, כי הם מסתירים את העיגולים הכהים".

הפריט הכי ישראלי

עזר: "גלבייה היא הבגד שהכי מתאים באופיו לישראל, אבל היא שייכת לנישה מודעת־אופנתית מצומצמת".

אברהם: "ביקיני. מזג האוויר שלנו כל כך חם שהאייקון הוא החוף. ישראליות חולות על ביקיני, גם אני. לי יש 7,000 בגדי ים, ובכל הקיץ לא יוצא שאני חוזרת על אחד".

ליסנסקי: "לדעתי כפכפי הוויאנס, שכבשו את הלבבות ואנשים מגיעים בהם גם לאירועים. וג'ינס, ישראלים חולים על ג'ינס".

תחייתה של אתא

אברהם: "כחובבת נוסטלגיה וכפטריוטית מושבעת, זה מהלך נפלא בעיניי. זה מותג שמייצג את ארץ ישראל היפה, תחילת ההתיישבות ואופנה שחצתה מעמדות וסגנונות. אני מקווה שזה לא רק גימיק ושהם באמת ינסו לשחזר את הפאתוס של בית האופנה ההיסטורי הזה".

עזר: "יש בזה משהו מאוד רומנטי וזו תזכורת למה שהיינו פעם ולמה שנוכל להיות בעתיד, אם נעצור לרגע את המרוץ המטורף של החיים המודרניים. חוץ מזה הבגדים מאוד יפים, והם עשו אינטרפרטציה נכונה לסגנון הצברי".

אייקון אופנה ישראלי

אברהם: "תמי בן עמי. הערצתי אותה כל הילדות, כי אמא שלי תמיד הייתה בעניין של אופנה, חיה בפריז וכל הבית היה קופסאות של פראדה. בתמי היה משהו חזק והיא הייתה יפה וקצת שונה, לא כמו כל הבלונדיניות השבריריות החיפאיות שהיו זוכות בתחרויות מלכת היופי, היה לה יופי צברי כזה. כשהייתי בת 14 אמא שלי סיפרה לי שראתה אותה בתצוגת אופנה בתל־אביב. היא כבר הייתה חולה מאוד ובכיסא גלגלים, ושני דוגמנים ליוו אותה. זו הייתה הצעידה האחרונה שלה על המסלול. לקחתי את זה נורא קשה. הייתי חולמת עליה כל לילה, נהייתה לי טראומה. כשהיא מתה אמא שלי התקשרה למזכירות בית הספר וקראו לי כדי לבשר לי על כך. לקח זמן עד שהשתחררתי ממנה".

ליסנסקי: "גדלתי במוסקבה והשלמתי את הפערים בגיל מאוחר יותר. כשפגשתי את קארן דונסקי, הפכנו לחברות. אין דברים כמוה. הסיפורים שלה הורגים אותי. לחשוב שלא היו אז על הסט מאפרים, מעצבי שיער, סטייליסטים ומרטשים. הדוגמניות היו צריכות להיות הרבה יותר מושלמות, והעובדה שהיא הלבישה ואיפרה את עצמה במשך כל הקריירה הפכה אותה לאישה מלאת הסטייל שהיא היום. אנחנו דור מפונק, בחיים לא היינו עושים את זה".

עזר: "אני הייתי אצל פנינה רוזנבלום בראיון עבודה. לא זוכרת אפילו מה הייתה המשרה, אבל נכנסתי למשרד וכולו היה מלא בתמונות שלה ובאלבומים ענקיים ורודים עם עוד תמונות שלה. היא לא קיבלה אותי לעבודה, אבל בעיניי היא אייקון. אני אוהבת אותנטיות. שושנה דמארי הייתה אמיתית, וגם פנינה אותנטית בדרכה עם כל הוורוד הזה".

הגבר הישראלי

ליסנסקי: "חזרתי עכשיו מיפן ואני בהלם תרבות, כי מי שמתלבש שם יפה הם הגברים. הנשים מתלבשות מחריד. פה זה הפוך, יש כמה פרחים יפים בשדה הקוצים, אבל באופן גורף אין פה גברים עם סטייל. גברים לא קונים פה אופנה, ואחר כך הם מקטרים שאין פה אופנת גברים".

עזר: "גברים ישראלים מתלבשים מאוד בנאלי, בעיקר כי הם מפחדים שיקטלגו אותם כגייז".

אברהם: "יש פה מעצבים מדהימים כמו דויד ששון, יש עסקים שאפשר להנהיג בהם דרס־קוד, יש חתונות, ועדיין גברים לא חוגגים פה על זה, וזה חבל".

קרין גורן

אברהם: "מה שעשו לה זה רק בגלל שיש פה בעיה לקבל את האוברסייז. יש אנשים שהם אוברסייז שהם מאוד בריאים ומתעמלים".

ליסנסקי: "ברור שזה לא באמת האאוטפיט שהיא לבשה, אלא שמנופוביה. בארץ יש גם את זה וגם רזונופוביה, אפילו בצורה יותר חמורה. סבלתי מזה מאוד. באופנה העולמית היום הרזון הקיצוני נדחק הצידה ומפנה מקום לגוף הבריא, חזרה לאמזונות של הניינטיז".

עזר: "לדעתי לבלוגריות יש תרומה גדולה לעניין הזה, כי פתאום נשים רגילות התחילו לפרסם אופנה. ויש גם לא מעט בלוגריות שמנות".

אברהם: "למה שמנות? תגידי אוברסייז".

ליסנסקי: "זה הכל בזכות הקרדשיאנס, אנשים התחילו להשתיל תחת בזכותן. מה שחשוב באופנה זה לא המבנה הפיזי שלך, אלא אם את יודעת להחזיק בגד. תראי את רונית אלקבץ, שתמיד לבשה בגדים גדולים מהחיים, שאולי על אחרות היו נראים כמו בדיחה, אבל אצלה הרגשת שהיא מלאת ביטחון וזה מה שהפך אותה לכזו מדהימה".

חיקויים

ליסנסקי: "מזעזע! ביג־ביג נו־נו! נבר!"

אברהם: "לא חייבים את התיק החדש של סטלה מקרטני, אפשר למצוא אחד מלפני כמה שנים והוא יעלה פחות".

ליסנסקי: "אני לא בעד לבזבז הרבה כסף, אבל כשאת קונה תיק של שאנל, זה לא רק התיק, זו גם חוויית הקנייה: מציגים לך הכל עם כפפות, לוקחים אותך ללאונג' ממוזג ומוזגים לך שמפיין, את חותמת על מסמכים, זה אדיר. אחר כך את עומדת בנמל התעופה ועושה טאקס־פרי, כי אין יותר ישראלי מזה. אף אחד מאיתנו לא אוהב לצאת פראייר".

סלנג אופנתי

ליסנסקי: "'מוש', שזה מושלם. 'קברת' את מכירה? זה הכי של הרגע. אם מיכל באה עכשיו עם שמלה מעלפת, אני אגיד לה 'קברת לכולן'. ויש גם 'להשחיר', שזה לטנף על מישהי".

אברהם: "אני חולה על 'פחות', שזה 'מזעזע' בעדינות אלגנטית כזו. 'מה דעתך על האאוטפיט הזה?' 'פחות'".

עזר: "'וודג'', שזה בעצם פרצוף. דוגמה? 'הוודג' לפנים', שזו מחמאה, כלומר, וודג' הורס".

הלוק של הקיץ

ליסנסקי: "טרנד הקואצ'לה, פסטיבל המוזיקה האמריקאי שהפך לתופעה גם מבחינה אופנתית – בגדים עם נגיעות היפיות, הרבה קרושה, גדילים ופרנזים. חוץ מזה, נראה השפעות מאסיה ומהמזרח, רקמות בסגנון יפני וסיני, והבומבר־ז'קט הולך להיות הלהיט".

עזר: "חולצות עם כתפיים חשופות, כאלה שהשרוול יורד לזרועות, נעליים עם מחשוף וי, בגדים שעשויים מרשת כמו של אלכסנדר וונג וסנדלים עם קשירות".

אברהם: "טרנד הלנז'רי יצא מחדר המיטות לרחובות העיר. הוא כיכב אצל אלכסנדר וונג, קלווין קליין, ג'יבנשי וקלואה, ונראה לי שהישראליות יאמצו אותו, כי הוא מאוד מתאים לאקלים הישראלי. הצבע שהולך לשלוט הוא הצהוב, שמאוד מתאים לאווירה בארץ והולך טוב עם שיזוף".

הטרנד הכי ישראלי

ליסנסקי: "צמוד נורא, בסגנון שמלות התחבושת של הרווה לז'ה והחליפות של קים קרדשיאן. הטרנד הזה שולט בחתונות ובבר־מצוות. ישראליות פוחדות לצאת לא־כוסיות, ולהיות מגה־כוסית זה יותר חשוב לישראלית מאשר יצירתיות או מגניבות".

עזר: "טרנד הדנים. ג'ינס לא רק במכנסיים אלא גם בשמלות, גופיות ונעליים, וגם הדאבל דנים, שזה ג'ינס וחולצת ג'ינס באותו אאוטפיט".

אברהם: "טרנד האתלג'ר (athleisure) שמשלב פריטי ספורט ופנאי, אפילו עם פריטי הוט קוטור, הכי כבש את הישראליות. סטן סמית של אדידס הפכו השנה לבסט סלר בארץ, ואפשר לראות פה מלא בחורות עם שמלות וסניקרס. אנחנו אוהבים נוחות ויש בזה משהו לא מתאמץ, שמאוד תואם את התרבות שלנו". •

מיכל עזר

גיל: 41

מצב משפחתי: נשואה + 2 (וגם אחותו הגדולה של אסי עזר)

ברשת: בעלת הבלוג stipesandpearls שקיים משנת 2011

חשיפה: 20 אלף כניסות בחודש, וגם 10,600 עוקבים באינסטגרם

לפני שהפכה לאושיית רשת: מנהלת פרסום בחברת ליסינג.

אפקט מצטבר: שיתופי פעולה עם הוניגמן, מעצבת האופנה אנדי וארין, מרצדס ועוד. מובילה קמפיין של גלי.

מעצבות ישראליות אהובות: עינב זיני ונופר מכלוף, סאמפל. "הן מעזות להתעסק עם חומרים יקרים ולרענן ולהביא לפה משהו חדש. כל תצוגה שלהן מרגשת אותי".

קורין אברהם

גיל: 36

מצב משפחתי: "גרושה + כלב"

ברשת: בעלת הבלוג Ya Salam משנת 2011

חשיפה: 100 אלף כניסות בחודש, וגם 32,800 עוקבים באינסטגרם

לפני שהפכה לאושיית רשת: עורכת דין בתחום ליטיגציה אזרחית מסחרית, בעלת תואר שני במשפטים ופיננסים.

אפקט מצטבר: שיתופי פעולה עם קונצרן LVMH הבינלאומי שכולל מותגים כמו לואי ויטון ושמפניית וו קליקו, עם אדידס H&M ועוד. הופיעה ב"ווג", ב"מארי קלייר" וב"אל" שתיעדו אותה במהלך שבועות האופנה במילאנו ובפריז. נבחרה על ידי יונייטד איירליינס למוזה תל־אביבית, על ידי אתר הלייף סטייל Popsugar לאחת הבלוגריות הישראליות המובילות, ובמגזין האמריקאי " From The Grapevinee " לאחת מעשר הבלוגריות המשפיעות בעולם.

מעצבות ישראליות אהובות: אנאל לוי, "מעצבת שמלות כלה וערב שהכינה לי את שלוש שמלות הכלה שלי. אמנם התגרשתי אחרי שנה, אבל אני לא מצטערת על אף אחת

מהן", ואלן לוקאש, "שיש לה גזרות מדויקות, הבנה באופנה והיא מפתיעה בכל עונה ביכולת להמציא את עצמה מחדש".

נסטיה ליסנסקי

גיל: 34

מצב משפחתי: בזוגיות + 2

ברשת: מתחזקת אינסטה־בלוג בשם nastyalisansky מ־ 2012 .

חשיפה: 46,800 עוקבים

לפני שהפכה לאושיית רשת: עסקה באופנה מגיל 20 , בין היתר בקניינות וריטוש תמונות, ואף הקימה מותג אופנה משלה.

אפקט מצטבר: עיצבה שתי קולקציות קפסולה עם המעצבת קרן בנקר וקולקציה אחת לאופנת הילדים מישמיש. לאחרונה הקימה עם בנקר את wigig , אתר פלאש־סייל ראשון בישראל, שמתמחה במכירות חיסול בגרסת פופ־אפ למותגי אופנה שונים.

מעצב ישראלי אהוב: יוסף חבר. "מעצב משקפיים שלא מנסה לקלוע לטעם של כולם ועושה משקפי שמש סופר־נועזים, לא מסחריים והכי מגניבים".