שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פתיחי הסדרות שעשו לנו את זה, וזהו זה
    מי כיבה את הנר בסוף הפתיח של "זהו זה", מאיפה הגיע ה"פתוח!" שפתח את "קרובים קרובים" וכיצד תרמה הקארמה של מוקי ואדיר מילר להמנון של "רמזור"? הטלוויזיה הישראלית הולידה שלל סדרות שהפכו ללהיט ולוו גם בשיר פתיחה קליט, שנצרב לנו עמוק בתודעה. אלו הסיפורים מאחוריהם

    תכניות טלוויזיה הן עניין שנצרב בזיכרון קולקטיבי של עם. עבור ישראלים, סדרות כמו "קרובים קרובים", "המסעדה הגדולה" או "שמש" ממקמות אותם בציר היסטורי תרבותי. הן חלק מה-DNA של כולנו, בין אם נרצה בכך או לא. אבל את אותו זיכרון וויזואלי ותוכני מלווים לא אחת צלילים מוכרים. במילים אחרות, כפי שתעשיית הטלוויזיה הישראלית הפנימה בעבר ומעט שכחה בהווה - סדרה חשובה זקוקה לשיר פתיחה בעל פוטנציאל הידבקות חזק, ולאורך השנים התעשייה המקומית ידעה לא מעט כאלו.

     

    התחיל כמו משהו אחר. פתיח "זהו זה"

    התחיל כמו משהו אחר. פתיח "זהו זה"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "הפתיח של 'זהו זה' היה מה שהוא היה כי היא התחילה כתוכנית מגזינית שהיו בה הרבה מאוד פינות מתחומים שונים", אומר יוסי רונן, שנמנה עם במאי אחת התוכניות הפופולריות ביותר בהיסטוריה הישראלית, אם לא הפופולרית מכולן. כל תכנית נפתחה בצליליה של להקת ברוש, שבמחשבה לאחור לא לחלוטין התאימה לקונספט בשלביה המאוחרים והזכורים יותר.

     

    "אז היא לא היתה תוכנית נושא כמו שהיא היתה יותר מאוחר. היו קטעי מעבר של המגישים, והמגישים העבירו קטעים בין פינה לפינה. לא היו בכלל מערכונים. היתה לנו פינת קולנוע שהגיש אותה בהתחלה מנחם זילברמן, בה אחת לשבועיים הצגנו סרט חדש. היתה גם פינה של חידה היסטורית שכללה קטע מומחז בהשתתפות שחקנים, היתה פינת אימוץ של בעל חיים בשידור חי. כל שבוע הבאנו בעל חיים אחר. הפתיח היה צריך להעביר את רוח התכנית, שעוסקת גם בזה וגם בזה וגם בזה".

     

    איך נבחרה להקת ברוש לנגן את שיר הנושא?

    "עבדנו באותה תקופה עם בני נגרי, שהיה מעבד ומלחין, והוא עבד עם להקת ברוש. הוא כתב את המנגינה, אהוד מנור כתב את המילים ובאופן הזה נכתב שיר הפתיח, שביטא איכשהו את רוח התכנית. אני מדבר על שנת '78-'79. בהמשך, כשהיא הפכה לתוכנית מערכונים, הפתיח המקורי פשוט נשאר. זה הדבר היחיד שנשאר באמת מההתחלה ועד הסוף בכל השנים שהתוכנית שודרה".

     

    גם אתם תוכלו לשנות את סוף המחזה בזהו זה (צילום מסך) (צילום מסך)
    גם אתם תוכלו לשנות את סוף המחזה בזהו זה(צילום מסך)
     

    במהלך השנים בוצעו אמנם שינויים קלים בפתיח על ידי במאים שהגיעו בהמשך, אך דבר אחד לא השתנה מעולם - והוא האצבעות המכבות את הנר, ויש גם הסבר הגיוני לכך. את השוט הזה הם השאירו כי המילים שלו מדברות על סוף המחזה, ובאותו רגע שתי האצבעות, מכבות את הנר הזה. "זה היה חלק מהחידה ההיסטורית שהיתה בראשית ימי התוכנית", מסביר רונן.

     

    "בראשיתה המנחים בתוכנית היו מפנים את השידור לחידות שהוקלטו מראש", מספר הבמאי יצחק שאולי. "היו שם שאלות בסגנון 'מי אמר למי', 'מאיזו יצירה זה לקוח' - חידות ספרותיות ומוזיקליות. אני עשיתי את פינת המכתבים, בה מציגים דמות כותבת מכתב וצריך לנחש מיהי ולמי היא כותבת. באחת מהן זה היה אבא של מוצארט שכותב לבנו מכתב, וסגרנו את זה כשהוא מכבה את הנר. אחר כך, כשהטלוויזיה עברה לשדר בצבע, היו צריכים לצלם גם פתיח חדש בצבע. צילמו מחדש את אותו השוט - יד עם שרוול תחרה מכבה נר. זו התרומה שלי לאנושות".

     

    אתה זוכר של מי היתה היד שכיבתה את הנר?

    "זה היה או מנהל האולפן מיכאל קאופמן ז"ל או שלמה אלברט-עוזר הבימאי. אחד משניהם. זה היה סיום יפה לפתיח".

     

    זכה במכרז. הפתיח של "קרובים קרובים"

    זכה במכרז. הפתיח של "קרובים קרובים"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    לצד "זהו זה", שאולי חתום על לא מעט תוכניות עם פתיחים זכורים מאוד, ביניהן "לא כולל שירות" והטלנובלות "לגעת באושר", "לחיי האהבה", "מיכאלה" ו"משחק החיים". אבל אין ספק שאחת מפסגות הקריירה שלו היתה הסדרה "קרובים קרובים" - שגם את הפתיח שלה קשה לשכוח, או יותר נכון, את ה"פתוח!". "עוד לפני שעשינו את הפתיח צילמנו שישה או שבעה פרקים, ואז הקרנו אותם בפני קהל כניסיון", הוא מספר. "ראינו שהקהל מאוד אוהב כשחנה מירון אומרת 'פתוח'. לפי התגובה של הקהל החלטנו שבכל פרק חנה או מישהו אחר יגידו 'פתוח', אז היה נראה לנו טבעי שבפתיח יהיה מן צלצול בדלת, לוגו של הטלוויזיה החינוכית ואז את חנה מאחד הפרקים אומרת 'פתוח!'".

     

    מיד אחרי חלקה של מרון ז"ל בפתיח מגיעה נעימת הפתיחה האיקונית לא פחות - אך לגביה ולגבי האופן בו נבחרה הדעות מעט חלוקות. "היתה תחרות והשתתפו בה כמה יוצרים, באמת מהגדולים ביותר שיכולנו אז למצוא, לדעתי גם אריאל זילבר השתתף בזה. כל אחד הגיש קסטה באופן אלמוני ומתוכן בחרה ועדה שלא ידעה של מי הנעימה. אז האזנו ובחרנו בסוף את הלחן של נורית הירש".

     

     

    חנה מרון ז"ל בעיצומו של עוד "פתוח!" ()
    חנה מרון ז"ל בעיצומו של עוד "פתוח!"

    "לא נכון, הם פנו אלי, מה פתאום", טוענת מצדה הירש, שזכתה השנה בפרס אקו"ם ואשר חתומה על כמה מהפתיחים האהובים ביותר בטלוויזיה הישראלית, ביניהם אלו של "פרפר נחמד", "הבית של פיסטוק" ואפילו "ערב חדש". "ההפקה פנתה אלי והזמינו אצלי את השיר. אתה יודע מה? יכול להיות. אני לא זוכרת ממש ואם כן אז בסדר. אם ניצחתי את הגדולים ביותר אז נהדר, תחרות, יופי".

     

    "באותה תקופה בדיוק יצא לי האלבום הראשון עם 'השיירה עוברת'. זה היה ב-1986, וחלק גדול מהשירים נכתבו על ידי אהוד מנור", מספר המוזיקאי רוני ידידה את הסיפור מאחורי "חופשי חופשי", השיר שליווה את תוכנית הפסיכולוגיה לכל המשפחה "קשר משפחתי". "התחלנו לחשוב מה נעשה יחד באלבום השני. יום אחד אהוד מתקשר אלי ואומר: 'שמע יש לי שיר בשבילך, שיר אישי שכתבתי לך ועליך', משהו כזה. חשבתי שזה מיועד לאלבום שלי, לא חשבתי בכלל שמדובר בתוכנית טלוויזיה. הוא הכתיב לי את המילים בטלפון, ישבתי איתן כבר באותו הערב. הוא מאוד נגע בי, השיר הזה, מאוד דיבר אלי. ניגנתי אותו כל הלילה, ולמחרת כשקמתי בבוקר פתאום הוא לא מצא חן בעיני. לא יודע למה, יוצרים - יש להם כל מני קריזות. פתאום לא היה בא לי על המנגינה של זה. לא אהבתי את מה שעשיתי.

     

    כמעט ולא קרה. הפתיח של "קשר משפחתי"

    כמעט ולא קרה. הפתיח של "קשר משפחתי"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "חשבתי כבר לוותר על הטקסט הזה ואז אחותי, ששמעה אותי מנגן כל הלילה מהחדר השני, אמרה לי 'אתמול בלילה ניגנת שיר נורא יפה, מה זה היה השיר הזה? אני מתה לשמוע אותו'. התחלתי לשיר לה, היא התלהבה. ואז היא אומרת לי 'עכשיו אתה מתקשר לאהוד מנור ואתה שר לו את זה'. שרתי לו את השיר בטלפון בזמן שאחותי מחזיקה את השפופרת והוא נורא אהב.

     

    "למחרת הוא הפתיע אותי ואמר לי שזה מיועד לתוכנית טלוויזיה חדשה, משהו עם פסיכולוגיה, הורים, ילדים. יום אחרי הגענו לטלוויזיה החינוכית. הם ביקשו מאהוד שיתקן כמה מילים ויתאים יותר לסדרה כי במקור הוא כתב את זה יותר מדי אישי ובשבילי. שאלו אותי מי אני רוצה שיעשה את העיבוד לשיר הזה, עניתי שאני רוצה את שלמה גרוניך ואהוד תמך בי. הייתי מעריץ ענק של גרוניך באותה תקופה ונורא התרגשתי מכל המעמד. הקלטנו את זה בערב יום כיפור בבוקר. לא אשכח את זה. אלון אולארצ'יק ניגן בס, גרוניך ניגן קלידים, פטר ורטהיימר ניגן בסקסופון. כולם היו שם נגנים ממש מהגדולים, זו ממש היתה חוויה להקליט את השיר הזה".

     

    אהד מנור ז"ל. חתום על שלל פתיחים (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
    אהד מנור ז"ל. חתום על שלל פתיחים(צילום: אביגיל עוזי)

    זה שיר שממשיך איתך עד היום?

    "עד עכשיו צועקים לי 'קשר משפחתי, חופשי חופשי'. זה רודף אותי עד היום, במובן החיובי של המילה. אני כרגע לא מופיע בכלל, אני רק מקליט שירים חדשים, אז אין לי מה להשתמש בו כרגע, אבל אני יודע שאנשים זוכרים אותי בגלל השיר הזה. זה רץ בטלוויזיה המון זמן, דורות שלמים זוכרים את זה. לפני עשר שנים בערך הוציאו אלבום של שירי החינוכית והזמינו אותי למסיבת השקה של האלבום. עליתי עם גיטרה ושרתי את השיר הזה. באיזשהו שלב שכחתי את המילים והקהל שר במקומי, הוא כבר הקריא לי את הטקסט. זה היה מטורף. היית צריך לראות את זה, אולם שלם שר במקומי".

     

    "זהו זה" ו"קשר משפחתי" המשיכו ונעצרו באמצע שנות ה-90', שנים בהן תוכנית נוער אחת שלטה ללא עוררין בלוח השידורים של צעירי ישראל. היתה זו דרמת הנעורים "עניין של זמן", שהולידה מתוכה כמה מהשמות המוכרים בתעשיית הטלוויזיה והמוזיקה היום, ביניהם אביב גפן, דנה ברגר, אורי גוטליב, סער בדישי וכמובן איילת זורר - אבל היא הותירה אחריה גם שיר פתיחה שהפך אייקוני ומאז משמש גם את מלחינו.

     

    מלהיטי הניינטיז. "עניין של זמן"

    מלהיטי הניינטיז. "עניין של זמן"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "פנו אלי מהטלוויזיה הלימודית. אמרו לי שהם הולכים לעשות תוכנית נוער ושהם פנו לאהוד מנור שיכתוב מילים. ממה שאני זוכר, אהוד ביקש שאני אלחין", מספר רמי קלינשטיין שכתב את מנגינת השיר. "הם גם ידעו מראש שהם רוצים שגידי (גוב) ישיר. באותה תקופה אני הפקתי את המופע שלו 'דרך ארץ', אז הקשר בינינו היה גם כך מאוד קרוב. מהבחינה הזו הכל היה מאוד פשוט. הלחנתי את זה בבית והקלטנו את זה ביום אחד. הם ביקשו שנעשה גרסה אחת קצבית ואחרת איטית יותר עם פסנתר, סטייל בלדה. זה מה שהקלטנו באותו היום והשאר הוא היסטוריה".

     

    מאז תרם קלינשטיין מוזיקה גם לפתיח הסדרה "מילואים" של האחים ברבש, אך קשה להשוות זאת למינוף שעשתה "עניין של זמן" לקריירה שלו. "שלוש או ארבע שנים אחרי שהשיר יצא הקלטתי קאבר שלו יחד עם הלהקה שלי ומאז אני מבצע אותו בהופעות. גם גידי מופיע עם השיר, והוא גם הפך להיות שיר טקסים ידוע. להקות צבאיות מאוד אוהבות לבצע את זה".

     

    רמי קלינשטיין. סידר לגידי ולעצמו שיר טקסים (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    רמי קלינשטיין. סידר לגידי ולעצמו שיר טקסים(צילום: ירון ברנר)

    אתה יכול להסביר למה השיר הזה כל כך תפס?

    "אני חושב ששיר נושא טוב לתוכנית שהיא בעצמה מאוד טובה זו הפרייה הדדית שעושה טוב לשני הצדדים. תראה למשל את הרמרבנטס והשיר שכתבו לפתיח של 'חברים'. זה מוכיח שאחד ועוד אחד לפעמים זה שלוש. בדברים האלה אין נוסחאות. זה דבר שאתה לא יכול לשים את האצבע עליו. אבל אני חייב לתת המון כבוד פה למילים של אהוד, כי הגאונות שלו באה לידי ביטוי בשיר הזה. זו גם היתה אחת אחת הפעמים הראשונות אי פעם שהקלטתי עם רוני פיטרסון ושיתפתי איתו פעולה כגיטריסט. היה לי מאוד ברור שאני רוצה את הנגינה שלו על זה. עד היום אני מסיים כל הופעה שלי עם השיר הזה".

     

    קשה להגיד שהסדרות של השנים האחרונות יצרו להיטים מוזיקליים על-זמניים. כן, "צל של אמת", למשל, לוותה בשיר המצוין "אמי אמי" של אהובה עוזרי ורוב האנשים גם יכולים לזמזם את הפתיחים של סדרות כמו "עספור", "הבורר", "מחוברים" או "האחיות המוצלחות שלי", אבל אף אחת מהן לא זכתה לחיים משל עצמה או לנוכחות רדיופונית משמעותית. פרט לאחת - "רמזור". אחד מהסיטקומים המצליחים בישראל נפתח בשיר "לא רוצה להתבגר", בביצוע מוקי ולהקת יוסלס איי. די. אם תשאלו את יוצר הסדרה - זה לא שהוא בחר את הפתיח כמו שהפתיח בחר בו.

     

    שיר הנושא של "רמזור". עניין של קארמה

     

    "זה סיפור של קארמה, קארמה מלמעלה", מספר אדיר מילר. "בשנת 2006 השתתפתי במחזמר 'הלהקה' בהבימה ויחד איתי בקאסט השתתף מוקי. בימים ההם ישבתי בבית לבד, כתבתי את 'רמזור' ואף אחד לא ידע על קיומה של הסדרה הזו. אני ומוקי התחברנו מאוד ובאחת הנסיעות שלנו לאשקלון להצגה הוא אמר לי 'יש איזה שיר שכתבתי שאני רוצה להוציא לרדיו. אני לא יודע אם זה הסגנון שלי. אני רוצה שתקשיב, תגיד לי מה דעתך, דעתך חשובה לי'. אמרתי לו 'תביא, נשמע'. הוא שם לי אוזניות ואני פתאום שומע שיר שכמו נכתב לסדרה שלי. 'לא רוצה להתבגר, לא רוצה הלוואה שמנה עם שישים אחוז ריבית לאיזה מאה שנה'. אני מוריד את האוזניות, מסתכל לו בעיניים ואומר 'שמע מוקי, אין סתם. אני עכשיו כותב סדרה. אם אתה מאמין בי זה יהיה שיר הפתיחה שלה. אני אבין אותך גם אם לא'. ואז הוא אמר לי 'סגור'. הוא לא ידע כלום, לא ראה שורה מהתסריט. אמרתי לו שזה ייקח איזה שנה, הוא הסכים בכיף וככה נולד 'לא רוצה להתבגר'.

     

    ומאז הוא גם מבצע אותו לפעמים בהופעות.

    "לא רק שהוא מבצע את זה בהופעות - הייתי אצלו בהופעה וברגע שהוא התחיל לשיר את זה כל העיניים נישאו אלי והייתי כמו ילד נבוך. אני מאוד אוהב את השיר ומאוד גאה שהוא מבצע אותו גם בהופעות. עכשיו כתבתי סדרה חדשה, 'צומת מילר' שתעלה עוד מעט, ושוב פניתי למוקי. הוא כתב לי שיר במיוחד גם לסדרה הזו".

     

    וכעת - בגרסה הרוסית

     

    ויש פעמים שזה עובד הפוך - כשסדרה לוקחת שיר קיים וממנפת אותו לאזורי הקלאסיקה, כמו במקרה של "פלורנטין" של אודי זמברג ואיתן פוקס. הסדרה שתיארה את חייהם של צעירים בני עשרים וקצת בתל אביב הניינטיזית, גילתה לעולם את איש להקת השוונג של הפיתה בעבר והמחובר בהווה ניר פרידמן. "צמר", כפי שהוא נקרא שם, תרם בתמורה לעולם המוזיקה את "חי בפלורנטין חולם על ניו יורק סיטי" (ואת הסמי להיט "תמצצי לי"). אבל קשה להשוות את ההצלחה של אלו לתהודה של "מכה אפורה", שיר הפתיחה של התוכנית, שלמעשה לא נכתב במיוחד בשבילה.

     

    "השיר היה להיט עוד לפני שהוא נלקח ל'פלורנטין'" נזכר יהלי סובול, סולן להקת מוניקה סקס וכותב השיר. "הוא יצא כסינגל שני מתוך האלבום הראשון שלנו, אחרי 'כל החבר'ה'". הוא הצליח יפה מאוד. את הפנייה לקחת את השיר לטלוויזיה קיבלנו באביב-קיץ 97' כשהיינו כבר על מזוודות בדרך לניו יורק (חצי שנה אחרי צאת אלבומם הראשון ניסו חברי הלהקה את מזלם בניו יורק, שם התפרקו ב-1997 ושבו לארץ לאחר חמש שנים. ע.פ). ברגע הראשון התייחסנו בסנוביות מסוימת לפנייה הזו, כי מי זה שייקצר לנו את השיר? אני זוכר שאמרתי שאני מסכים רק אם ישימו את השיר במלואו, שזה כמובן בלתי אפשרי.

     

    "מכה אפורה". היה להיט, הפך לקלאסיקה

     

    "גם לא ידענו שזו הולכת להיות כזו סדרת להיט ולא התלהבנו מהרעיון, אבל בגלל שהרגשנו שהם באמת באים לכבד את השיר, שהפתיח הולך להיות ארוך וחלק גדול מהשיר יהיה בו - אמרנו סבבה ונסענו. הסכמנו גם בגלל שגל אוחובסקי היה מעורב בזה, והוא היה עיתונאי מוזיקה שהערכנו בתור בן אדם שמכבד מוזיקה. בכלל לא היינו פה כשהסדרה שודרה ולא באמת הרגשנו שקורה פה משהו, לא ידענו. רק כשחזרנו לארץ פתאום הבנו שזה נהיה להיט הרבה יותר גדול דרך הסדרה".

     

    אתם בעצם חבים את אחד הלהיטים הגדולים שלכם לטלוויזיה.

    "היה לו קיום עוד לפני כן כסינגל והקהל שלנו הכיר אותו טוב, אבל אין ספק שהסדרה גרמה לו להיות להיט הרבה יותר גדול. היא גם עשתה שירות טוב ללהקה, כי לא היינו פה חמש שנים והסדרה איכשהו השאירה את הלהקה בתודעה די חזק. כשחזרנו בשנת 2000 לארץ ההיעדרות לא היתה כל כך ארוכה מבחינת הציבור, כי השיר הזה רץ, נטחן להם במוח כמה שנים".

     

    בהתחלה לא הסכימו. מוניקה סקס מודל 95' (ארכיון) (ארכיון)
    בהתחלה לא הסכימו. מוניקה סקס מודל 95'(ארכיון)

    הוא גם התאים לסדרה כמו כפפה.

    "אני בסך הכל רציתי לכתוב מן שיר אהבה עירוני כזה, אבל בדיעבד אני קולט שהיה בו משהו שקצת דיבר על החלום הישראלי, אם לקחת את הביטוי 'החלום האמריקני' ולעברת אותו. בלי כוונה כתבתי שיר על לעבור לתל אביב, למצוא איזו עבודה לא רצינית ולחיות את החיים כאילו אין מחר. הסתבר לי אחרי שכתבתי אותו שזה קצת החלום הישראלי של הצעירים מכל הארץ. הרבה פעמים אמרו לי שיש מן חלום משותף להרבה אנשים בגיל תיכון - פשוט לעבור לעיר הגדולה, לצאת מהמקום שבו הם גדלו ולחיות את החיים בלי מגבלות, בחופשיות. היה בשיר משהו שלכד את התחושה הזו ובגלל זה אני חושב שהוא נגע בהרבה אנשים. היה בו סוג של חלום כזה, שהרבה אנשים צעירים התחברו אליו".

     

    הסדרה בעצם עשתה עבורכם את המרחק שבין להיט של מוניקה לבין שיר לפנתיאון שגם אמא שלי תזהה ברדיו.

    "כן, אין ספק. רציתי לצלם לא מזמן ווידאו במשחטת רכב, אז הבמאי אמר לאנשים שם 'אנחנו רוצים לצלם פה משהו ליהלי סובול' והם ענו לו 'מי'? ואז הוא שר להם 'היא אמרה לי תראה...' ואמרו לו 'אה, אוקי'. זה השיר שמוציא אותי מצרות. אני זוכר גם שפעם אחת ששרתי אותו לשוטר. זה הציל אותי מאיזה דו"ח פעם לפני כמה שנים. עשיתי לו ביצוע א-קפלה של השיר בצומת כברי".

     

     

     

     

     

    .

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום מסך
    גם אתם תוכלו לשנות את סוף המחזה
    צילום מסך
    לאתר ההטבות
    מומלצים