אמא יש רק אחת
יום האם הוא כמובן חג גדול לעסקים, אבל גם אפשרות לעצור לרגע ולבחון את תפקיד האם בחיינו המודרניים. אמהות ישראליות בניו יורק משתפות
בכל שנה, לקראת היום המאוד מסחרי הזה, יום האם, עולה מחדש הדיון על האמהות. איזה אמהות אנחנו לעומת האמהות של פעם, מה חשוב ומה בעצם הופך אותנו לא רק לאמהות אלא גם לאמהיות.
הפנטזיה על האם האידאלית היא אוניברסלית, אך יש בה אמביוולנטיות, כפי שחקרו לאורך השנים. האם היא המנחה ומעצבת את חיינו, משמשת עוגן ומייצגת את התקווה. מצד שני היא נתפסת גם כאחראית לכל מעשי ילדיה, בעיקר לאלה השליליים. הפנטזיה של האם האידיאלית, המבטאת משאלה ומיתוס בעת ובעונה אחת, מפעילה אותנו ועוברת טרנספורמציות רבות לאורך חיינו.
מרכזיותה של דמות האם כמעט בכל התרבויות מעמיסה על כתפיה ציפיות אינסופיות ומיתוסים רבים, ובכל שנה בזמן הזה בודקים 'מה נשתנה'. מחקרים רבים מראים שאמהות טבעית ומה שנהוג לכנות אמהות נורמלית, טומנים בחובם גם הטיות חברתיות, מיתוסים, עמדות פוליטיות ודעות קדומות. עצם הגילוי שאין אמהות נורמלית אחת היה אמור לתמוך בנשים שהחליטו שלא ללדת או שלא למלא את התפקיד האמהי המסורתי שהוטל עליהן, אבל מסתבר שאחד המכשולים הגדולים הוא האמונה של נשים ואמהות עצמן במחויבות שלהן לאותו תפקיד מסורתי.
גם אנחנו כמיטב המסורת החלטנו לבדוק מה נשתנה השנה והאם יש חדש תחת השמש שממאנת לצאת. שאלנו את חברות הפורום ‘מאמנהטן', בניהולה של דנה סיני, על המהות בתוך האמהות ובכלל, איך מעצב המיקום הגיאוגרפי המיוחד שלנו את האמהות שהפכנו להיות.
יעל מנדל-פורטנוי מספרת שהמיקום והמרחק שינו את האמהות שלה. "בחרתי לגור בעיר עם קצב מטורף", היא מסבירה. "המרחק ממעגלי התמיכה גורם לי לסמוך על עצמי, על בעלי ועל הבייביסיטר. עצמאות נטו כאמא. פה אין שבט. יש אמא אחת ואבא שותף. וזהו, לטוב ולרע. ככה זהכשמנסים לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה".
אירינה פאיבוסוביץ' חושבת שהרבה השתנה. "יש דבר כזה האמא החדשה ואנחנו בהחלט בכיוון. הרגש האמהי היה וישאר בכל אחת מאיתנו לעוד אלפי דורות, אך האמא המסורתית בעיני זו אפילו לא אמא שלי, אלא סבתא", היא מסבירה. "זו שתישאר עם הילד בבית בכל תנאי ותוותר על עצמה כמעט לגמרי. גם המיקום הגיאוגרפי", היא מוסיפה, "משפיע וגורם לי להיות אמא עצמאית יותר ופחות נתמכת. לא מחכה שמישהו יבוא ויעזור לי".
מורן גולדפרב חושבת שהאמהות של היום מכתיבות קצב חדש. "כן, זה עדיין חדש ומעורר גבה. אמהות לא מפחדות היום לדבר על קושי, לצאת לעבודה, לעשות קריירה, להגשים חלום, להתגרש מבלי "להתחשב"בילדים. האמהות המסורתית", היא מחדדת, "תמיד תהיה קיימת לצד הקצב החדש". מורן חושבת שהמיקום הגיאוגרפי השפיע מאוד גם על עיצוב האמהות שלנו כאן. "אין כאן לרוב סבתא קרובה שמשקפת מימד נוסף באמהות".
אדווה וולך כותבת שהיא לא מרגישה שהאמהות מוכתבת בראי הזמן. "אני לא מרגישה שיש כזה דבר אמא מסורתית או חדשה". היא מצהירה. "אני חושבת שהאמהות שלי היא יותר זרימה והקשבה מלאה לקטנצ'יק לצד הקשבה לצרכים שלנו כהורים".
טניה מנקו חושבת קצת אחרת. "דווקא בזמן שהאישה רוצה להוכיח את עצמה ולעצמה שהיא יכולה לשלב קריירה, ילדים וזוגיות, הילדים הולכים לאיבוד. אני תקועה באולד סקול", היא טוענת. "אני רוצה להיות האמא שמלווה לבית ספר בבוקר ואוספת בצהריים".
סיני מספרת שהדעות היו מגוונות ומעניינות וגם היא חושבת שהאמהות שלה עומדת במרכז, ומובילה אותה להוביל גם את האספקטים האחרים בחייה קדימה. "אני מרגישה שהאמהות השפיעה עלי רוחבית. מקצועית, מחשבתית, זוגית. התווסף מימד חדש למי שהייתי עד אותו רגע. אני בהקשבה לקטנה, אבל גם לעצמי.זה יפה שיש גישות הוריות שונות ועדיין כל אחת בוחרת את מה שנכון ומדוייק לה". סיני חושבת שלמיקום על המפה יש קשר מהותי לעיצוב האמהות שלנו כאן. “ת'כלס, זה אחרת. פה אנחנו באמת צריכות לסמוך על המשפחה הגרעינית שבנינו".
יום אם מפנק ושמח לכולן!
