אלון ליבנה, אשר התפרסם בישראל לאחר זכייתו בתחרות הריאליטי "פרויקט מסלול", יצר בשנים האחרונות באז די נדיר במחוזותינו, ובחודש האחרון החליט לעשות את מה שנראה כצעד מתבקש ופתח במנהטן את הסטודיו הראשון שלו.

את החשיפה הבינלאומית הראשונה שלו קיבל ממש כאן בניו יורק, בשבוע האופנה של חורף 2013 במסגרת פרזנטציה מצומצמת לעיתונאים. זה כנראה הספיק בשביל לזהות את הכישרון ולהעלות את ליבנה למסלול של הגדולים.

בבעלותו של ליבנה בן ה-29 מספר חנויות בישראל ומותג שמלות הכלה שלו הפך למצליח ביותר, בעיקר בזכות חיבתן של סלבריטאיות ישראליות ובינלאומיות לעיצוביו הבולטים.

"ההחלטה הייתה לפתוח סטודיו בעיקר בגלל העבודה האינטנסיבית שלי כאן עם שמלות כלה והכמיהה להתפתח עם עיצובים 'רדי טו וור'", הוא מספר. "בשלוש השנים האחרונות העיצובים שלי נמכרים בחנויות מאוד נחשבות, בין השאר 'סאקס פיפת אבניו', 'מארק אינגרם' ועוד".

ליידי גאגא לובשת אלון ליבנה. צילום: יח"צ

אחד המניעים של ליבנה לפתוח כאן, בסוהו, סטודיו, הייתה גם החיבה המאוד מתוקשרת של סלבריטאיות מקומיות לעיצוביו. "אני עובד עם הרבה סטייליסטים שדרכם התחלתי להלביש כוכבות כמו ליידי גאגא, נעמי קמפבל, פאריס הילטון, ג'ניפר לופז ושאקירה. הסטייליסטים שלהן רוכשים עיצובים מהתצוגות שלי בדרך כלל, ואני בקשר טוב איתם. הרגשתי שבשביל להתפתח כדאי שאהיה כאן ואהיה במגע ישיר עם לקוחות".

כשהציג לכאן בפעם הראשונה בפרזנטציה קצרה, סיפר שהוא חולם להלביש את ביונסה. מספר חודשים לאחר מכן אותו חלום רחוק הפך למציאות, כשנבחר לעצב ל'קווין בי' שמלה לסיבוב ההופעות שלה.

"בשנתיים האחרונות אני עובד כאן בעצם כל הזמן, רק שאני עושה את זה מרחוק", מסביר ליבנה. "הרבה מאוד אושיות ידועות לובשות את הבגדים שלי. עשיתי שמלות לבנות משפחת קרדשיאן, עיצבתי שמלה מיוחדת לסרט 'משחקי הרעב', ושמלות לנשים מוכרות בחברה המקומית. ההופעות האלה נותנות בעצם את החשיפה הכי גדולה".

"אני אוהבת את כל העיצובים שלו, הם מיוחדים ועשירים בפרטים, הייתי מוכנה ללבוש את כולם"אמרה בעבר מיס אמריקה כשנתבקשה להביע את דעתה על הקולקציה. כמוה היו עוד אושיות אופנה רבות אשר הביעו התרשמות ואמון בעתידו המבטיח של המעצב הישראלי. "אלון ליבנה כאן להישאר"הצהיר אחד מאתרי האופנה המובילים, ובאחר נכתב כי ליבנה הוא "אמן טכנולוגי מתוחכם".

נראה שהמעצב הצעיר מבין את חוקי עולם האופנה ונהנה להחזיק בקלפים החזקים, ועדיין, מתעקש, שהעשייה היא הסיפוק האמיתי. "אני כאן בשביל העיצוב", אמר. "אין ספק שישמשהו נורא זוהר בלהיות מעצב אופנה שעובד עם מפורסמים, אבל אני יודע שאני רוצה להיות מעצב אופנה כבר מגיל 14. עניין אותי לגעת בחומר, להעמיק, לעשות את מה שאני אוהב. בניגוד לשחקנית, זמרת או דוגמנית, זה אחד המקצועות הבודדים שגם בגיל 50 אני אוכל עדיין למצוא את עצמי מתפתח בתוכו. זה על-זמני".

פריס הילטון בעיצוב של ליבנה. צילום: יח"צ

כשאנחנו מדברים על המאמץ וההקרבה שכרוכה במהלך כזה, מסביר ליבנה שהעסק בישראל מבוסס מספיק על מנת שלא ייפגע בהיעדרו. "יש לי בארץ עובדים רבים ומנוסים, העסק עובד, ואני בקשר רציף. כרגע אני מרגיש שאני צריך להיות כאן יותר. אני מניח שההקרבה העיקרית הייתה זמן פנוי, אבל אני נהנה מהעשייה והתחושה כאן".

כשליבנה ובן זוגו, אשר מכהן גם כשותפו העסקי, הגיעו לעיר, החליטו להתמקם בסוהו, כשהמטרה הראשונית היא לשחזר תחושה ביתית. "רצינו לשלב בין בית לבין סטודיו, לעצב מקום שהוא יותר בוטיקי ולא מאיים וגדול מדי בשלב הזה".

בביתם ממוקם גם הסטודיו החדש והוא נפתח ללקוחות בהזמנה מראש. בימים אלו שואב ליבנה את ההשראה שלו מהעיר ועובד על הקולקציה שלו לבגדי יום יום. "אני עושה עיצובים אישיים ומציג בפני סטייליסטים ועיתונים שונים בשלב זה".

בעוד בישראל מרבית הלקוחות מגיעות לפני היום החשוב בחייהן, כאן הצורך בשמלות ערב ייחודיות גדול יותר. "יש כאן הרבה יותר סיבות להשקיע בשמלת ערב. לאורך השנה יש אירועי גאלה או דברים דומים, בארץ אין הרבה כאלה. כאן אפשר להעיז יותר. בשמלות כלה לעומת זאת, אני חושב שהיחס של ישראליות ואמריקאיות הוא די זהה. בשנים האחרונות הכלות אמריקאיות גם שמרניות פחות, יותר מחפשות ייחוד, יותר סקסי".

לאורך שנות הקריירה הקצרות אך עמוסות של ליבנה הוא הצליח לייצר מעין כתב יד אשר מזוהה עם העיצובים שלו. "אני מתמקד בצורות גיאומטריות, מחפש זוויות שמחמיאות לגוף. לכל גוף. "ביונסה"הסביר בעבר, "היא לא בחורה רזה, אבל היא מאוד מפוסלת. גם ליידי גאגא זו לא בחורה רזה, היא לא גבוהה ואין לה את הנתונים הקלאסיים, אבל היא עובדת מאוד קשה. כשהיא הייתה בארץ, הייתי צריך לעשות לה את כל ההתאמות כאן, עליה. זה לא יש מאין".

מתוך תצוגת האופנה של ליבנה בשבוע האופנה. צילום: יח"צ

בראיון שערך בעבר, סיפר שהבית הוא תמיד ישראל. "ניו יורק ואל.איי, כמה שאני אצליח שם, זה לא הבית. זה לא. וכל מי שעובד בחו"ל, או גר בחו"ל ואומר שהוא מרגיש בבית, משקר. המנטליות היא שונה לחלוטין. והאנשים". ועדיין, היום הוא שמח להיות כאן ומוסיף שמעולם לא הפריע לאיש מלקוחותיו עובדת היותו ישראלי. "להיפך. נתקלתי בקהל יהודי למשל, שרק פירגן".

אלון לא ממהר ונשמע ששוקל את צעדיו. "הייתי רוצה להתפתח ולגדול כאן. ניו יורק היא עיר תובענית, וכל רגע קורים בה דברים. אני מרגיש שיש הרבה דברים להכיר כאן. כל תעשיית האופנה מפותחת יותר יש מגזינים נחשבים וזה מרגש. יש פה היום גל מעצבים אמריקאים שעושים חייל. אני רואה את עצמי הולך בדרכם. אני לא חולם על חנות בשלב הזה, כי זה או שאתה פותח חנות קטנה או חנות דגל ענקית. אלכסנדר וונג פתח כאן רק לפני כמה שנים את החנות הראשונה שלו אחרי שנים של הצלחה, אז צעד, צעד. אני רוצה להתפתח".