דלקת חניכיים: הסיבות והטיפולים שימנעו
מחלות חניכיים הן עניין כרוני ותורשתי, ממש כמו לחץ דם או כולסטרול. הן "שקטות", לא מורגשות עד שהן מתגלות באופן אקראי. מי נמצא בקבוצות הסיכון ומה ניתן לעשות כדי להימנע?
כאשר מגיע אדם אל רופא המשפחה שלו ומתלונן על ריח רע מתמשך מהפה, סביר להניח שהוא יופנה לבדיקת גסטרו. מערכת העיכול היא תמיד "החשודה המיידית" בתופעה הנפוצה והמביכה הזאת, שכ-25% מהאוכלוסייה סובלת ממנה בשלב כזה או אחר של החיים.
רופאי שיניים? אלו כלל לא "נספרים" ככאלו שעשויים להוות פתרון לבעיה, ודאי לא מומחים לרפואת חניכיים.
מה בכלל בין ריח רע מהפה לחניכיים, אתם שואלים? ובכן, כ-80% ממקרי הריח הרע, מקורם בנוכחות חיידקים בחלל הפה (או תוצרי הפירוק של החיידקים).בכל פה "בריא" חיים מאות רבות שלזני חיידקים ופטריות. כאשר ההיגיינה אינה מספיק יעילה, חיידקים אילו מצטברים בגבול החניכיים, ועל גבי הלשון ויגרמו להפרשה של הריח הלא נעים.
קיראו עוד בערוץ בריאות השן
מחלות כרוניות ותורשתיות
מחלות חניכיים הן עניין כרוני ותורשתי, ממש כמו לחץ דם או כולסטרול. הן "שקטות", לא מורגשות עד שהן מתגלות באופן אקראי. לכל אדם, גם כזה המטופל באופן קבוע אצל שיננית ואולי סבור ששיניו במצב מצוין –עלולה להיות נטייה גנטית להתפתחות מחלות אלו.
פעמים רבות, מחלות חניכיים מתבטאות בפה ללא עששת - ללא חורים וטיפולי שיניים, היות וחיידקים הגורמים למחלות חניכיים ישגשגו על חשבון חיידקים הגורמים לעששת. באופן מפתיע, רוב האנשים אינם מצחצחים שיניים בצורה יעילה, ולכן עם השנים באים לידי ביטוי נזקים בשיניים ובחניכיים - כאשר אחד הנפוצים שבהם הוא דימום.
כל אדם שיסבול מדימום מתמשך מהציפורן, מהעור, מהעין או מכל איבר אחר בגוף - יפנה מייד לקבלת טיפול רפואי. לא כך עם החניכיים. משום מה, האדם הסביר נוטה לקבל דימום מהחניכיים כמציאות מקובלת, גזירת גורל, ויכול להתעלם ממנו במשך שנים.
חשוב להבין: דימום מהחניכיים מצביע על נוכחות דלקת. דלקות חניכיים יכולות להתקיים שנים בחלל הפה ללא כאבים, אך הן גורמות נזק רב לאורך זמן. השלב בו המטופל ירגיש בבעיה ובכאבים, יהיה כבר שלב מאוחר מדי שבו נגרם נזק רב, שלעתים אפילו מחייב עקירות שיניים נרחבות.
ברפואת שיניים, מניעה נכונה וטיפולים שניתנים בשלב מוקדם של התפתחות בעיה, יובילו לטיפול פשוט וזול וימנעו טיפולים נרחבים, כואבים ויקרים בעתיד.
ישנן קבוצות סיכון שאצלן דלקות חניכיים מתפתחות מהר יותר וגורמות לנזק נרחב יותר:
1. נשים בהריון
במהלך ההיריון, ישנם שינויים הורמונאליים הגורמים לרגישות גבוהה יותר של החניכיים לנוכחות חיידקים. ולכן, אם לאישה ההרה ישנה נטייה גנטית לפתח מחלות חניכיים - הרי ששילוב של השינויים ההורמונאליים וצחצוח לא יעיל יובילו לפגיעה ניכרת בחניכיים ובעצם שסביב השיניים.
נשים רבות מציינות בפניי - "עם כל הריון איבדתי עוד שן". נזקים אילו במהלך ההיריון יכולים להימנע בצורה פשוטה וזולה. במידה ואת מרגישה דימום בחניכיים בזמן ההיריון - פני לבדיקה על ידי מומחה למחלות חניכיים שיאזן את מצבןויעזור לך לדעת כיצד לשפר את ההיגיינה היומיומית.
עד כמה הנושא קריטי? קיימות עדויות לקורלציה מסוימת בין מחלות חניכיים בלתי מטופלות במהלך היריון - לבין לידה מוקדמת של תינוקות במשקל נמוך.
2. חולים סוכרתיים
החולה הסוכרתי מועד ללקות במחלות זיהומיות בשכיחות גבוהה יותר ובאופן קשה יותר- והדבר נכון גם לגבי חלל הפה. יתרה מזאת, הקשר בין סוכרת לבין זיהומים הוא דו-סטרי, כיוון שמחלה זיהומית פעילה יכולה לשבש את איזון הסוכרת.
חולה סכרת עם דלקת חניכיים לא מטופלת הוא למעשה חולה עם זיהום פעיל באזור נרחב בגוף. לא יעלה על הדעת שחולה סכרתי ילך במשך שנים עם אבצס גדול ברגל או ביד ללא טיפול. אז מדוע חולי סכרת רבים מסתובבים עם דלקות נרחבות בחניכיים ללא טיפול? ככל הנראה, גם כאן הבעיה טמונה בחוסר מודעות.
3. מעשנים
אוכלוסיית המעשנים היא הגדולה ביותר הסובלת מריח רע מהפה והכתמה בלתי אסתטית של השיניים. חלק מהבעיה נובעת מהסיגריות עצמן, אך המצב מוחמר מאוד בנוכחות של היגיינה לקויה.
העישון פוגע בכלי דם קטנים בתוך הפה. ולכן בקרב מעשנים, אפילו במצב של דלקת חניכיים –יורגש פחות דימום בפה דבר שיקשה על אבחון עצמי של הבעיה. כמו כן, היות והעישון פוגע בריפוי, משנה את אוכלוסיית החיידקים לרעה ומחמיר בעיות חניכיים - מטופלים מעשנים נמצאים בסיכון לנזק מהיר לחניכיים ולעצם התומכת בשיניים ללא טיפול מתאים.
ההמלצה למעשנים תהיה להיבדק באופן תקופתי (אחת לשנה זהו זמן סביר) על-ידי מומחה למחלות חניכיים, בכדי לשלול הופעת נזקים של דלקות החניכיים וקביעת פרוטוקול תחזוקות יומיומי ומקצועי ע"י שיננית, באופן שימנע נזק עתידי.
4. מועמדים לעקירות
אם מצב השיניים הידרדר והומלץ לכם על עקירת שיניים - זה בדיוק השלב לקבל חוות דעת שנייה אצל מומחה למחלות חניכיים. כדאי להיות בטוחים שבאמת אין שום מוצא אחר ואין אפשרות לשמר את השן.
כיום, טיפולי השתלות אמנם מאוד נפוצים, אך עדיין הטכנולוגיה אינה כזו שמאפשרת פתרון נטול בעיות. שתלים יכולים לפתח דלקות ובעיות אפילו יותר מאשר שיניים - ודורשים תחזוקה הרבה יותר קפדנית מאשר שיניים.
המטרה צריכה להיות לנסות ולשמר את המשאב הטבעי שאיתו הביולוגיה מתמודדת הרבה יותר טוב – השיניים, ויש לנסות להימנע ככל הניתן מעקירתן.
הכותבת הינה מומחית לרפואת חניכיים (פריודונטיה) וחברה בפורום המומחים ברפואת שיניים
לפנייה לכתב/ת 
