ילדים אומרים גם בלי מילים

בשיתוף מיזם מהל"ב

לפעמים אנחנו יודעים שמשהו עובר על הילדים שלנו, גם מבלי שהם אומרים מילה - משהו במבט, באופן שבו הם מדברים או מחזיקים את עצמם, פיזית, מעורר בנו דאגה ואנחנו רוצים לשאול 'מה קרה?', אבל לא יודעים איך לעשות זאת בלי לגרום להם לחשוש שעשו משהו לא כשורה, או להצליח להבין מהם מה בדיוק קרה.

רק לעיתים רחוקות יספר ילד מיוזמתו על פגיעה מינית, זאת מכיוון שהוא חושש, מפחד, מאוים, או חש רגשי אשמה.

הילד גם יחשוש שמא אם יספר את שקרה לו, לא יאמינו לו.

(צילום: shutterstock)

ברוב המקרים הפגיעה המינית איננה מלווה בהפעלת כוח כנגד הילד: תמימותו וחולשתו של הילד, כמו גם סמכותו של המבוגר, מאפשרים לו לפגוע בילד תוך שהוא מסתפק בפיתויים שונים או באיומים בלי להפעיל כוח.

ילד בדרך כלל איננו ממציא או מדמיין שנפגע מינית.

הילד אף פעם איננו אשם בפגיעה מינית בו. האחריות למה שאירע היא תמיד אך ורק של הפוגע.

מרבית הפוגעים מינית הם גברים אך גם נשים פוגעות מינית בילדים. הפוגעים יכולים להיות בכל גיל ומכל שכבה באוכלוסיה ויכולים להיראות כאנשים רגילים לחלוטין.

גם ילדים יכולים לפגוע מינית בילדים.

פגיעה מינית בילד יכולה להיעשות על ידי אדם זר לחלוטין, אך ברוב המקרים היא מבוצעת על-ידי מישהו המוכר

לילד. במקרה כזה יש סיכוי רב שהפגיעה לא היתה חד פעמית אלא מתמשכת וחוזרת.

לא רק בנות נפגעות, גם בנים נפגעים מפגיעות מיניות.

(צילום: shutterstock)

ילדים לא תמיד אומרים

• ילד הוא אדם שלם ואנושי מרגע לידתו, קטן אמנם, אך מלא חיוניות.
• ילד הוא אושר ושמחה וגם תום, אך יש בו גם חולשה ותלות רבה במבוגרים.
• ילדים (בנות וגם בנים) הם לפעמים קרבנות של עבירות מין.
• פגיעה מינית עלולה לקרות לכל ילד וילדה, בכל הגילאים, בכל מקום.
• לרוב, ילדים לא ימהרו לספר על פגיעה מינית בהם.
• אולי הם מבולבלים ואינם מבינים מה קורה.
• אולי הם מבטיחים לשמור את הסוד תחת איום או פיתוי.
• אולי הם חשים אשמה או בושה.
• אולי הם חוששים שלא יאמינו להם.
• אולי הם חוששים שיאשימו אותם.
• ואולי אין להם מילים מתאימות לתאר את מה שקרה.
  

(צילום: shutterstock)

הורים יכולים וצריכים להקשיב גם כשהילד שותק

אין תחליף לרגישות ולניסיון שלכם כהורים - לרוב, כשילד נפגע, תופיע סדרה של סימפטומים. חשוב לבחון אותם בהתייחס לגיל הילד, אופיו ודפוסי התנהגותו בעבר.

לפעמים תבחינו בשינויים משמעותיים בהרגלי שינה:

• התעוררות מוקדמת
• סיוטי לילה
• נדודי שינה
• שינה מוגברת
  

לפעמים תגלו בעיות בלימודים:

• בעיות משמעת
• ירידה בציונים
• חוסר ריכוז
• איחורים והעדרויות
  

לפעמים תשימו לב להפרעות בהרגלי אכילה:

• אובדן תיאבון
• תיאבון מוגבר
  

לפעמים תחושו בשינויים בקשר עם אנשים:

• התבודדות מוגברת
• ניתוק קשרים
• הימנעות מפעילות חברתית
• פחד להישאר לבד או עם אדם מסוים
  

לפעמים תרגישו בשינוי התנהגות:

• עצבנות
• אדישות
• שינויים תכופים במצבי רוח
• ריבוי פחדים
• הסתגרות
• התנהגות מינית או ידע מיני שאינם מתאימים לגיל
  

לפעמים תראו שינויים במצב ההיגייני-בריאותי:

• שינויים בלבוש
• תלונות על כאבים
• הזנחה בהיגיינה אישית
• גירוי או פציעות באברי מין
• דלקות בדרכי השתן
• הפרשות לא רגילות
  

אינכם בטוחים? כדאי ואפשר להיוועץ באנשי מקצוע. מומלץ לעשות זאת בשלב הראשוני שלא בנוכחות הילד. כשאתם בטוחים שילדכם נפגע או כאשר יש לכם חשד רציני לכך, צפוי שתרגישו פגועים, מבוהלים, כואבים וכועסים.

(צילום: shutterstock)

מה לעשות?

חשוב לזכור כי התגובה הראשונה של המבוגר משפיעה מאוד על הילד. בהלה של הורה מעבירה פחד לילד. רצוי להרגיע את הילד ולהקשיב לו בסבלנות ובשקט. רצוי לעודד את הילד לספר ולהתייחס לרגשותיו אך לא ללחוץ ולא להכביד עליו בשאלות.

אין להאשים את הילד במה שקרה ואין להטיל עליו את האחריות. יש לתת לילד תחושה של אמון בדבריו ותחושה שאתם לצידו. יש לתמוך בילד לאורך כל ההליך מרגע היוודע דבר הפגיעה בו. אל תחקרו את ילדכם, דבר זה עלול להשפיע על החקירה ולשבשה. השאירו זאת לאנשי המקצוע, ובעיקר, להתלונן ולא להסתיר!

מה יקרה לילד?

הילד מוגן על ידי חוק מיוחד - חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו, 1955. עיקרו של החוק הוא להגן על שלומם של ילדים נפגעי עבירה. החוק קובע שאת החקירה והפעולות הנדרשות להיעשות עקב עבירת מין, בה היה מעורב ילד עד גיל 14 , יעשו חוקרי הילדים, אשר אינם אנשי משטרה. מטפלים אלה - עובדים סוציאליים בשרות המבחן לנוער -הוכשרו במיוחד לחקור את הילד בגישה טיפולית, במטרה לסייע לו ולמשפחתו. 

המשטרה תודיע לחוקר ילדים מיוחד. הילד לא ייחקר על ידי איש משטרה. הילד

לא ייחקר בתחנת משטרה. חוקר הילדים המטפל יגבה עדות מהילד לצורך ההליכים המשפטיים. כדי להגן על שלום הילד, החוק מסמיך את חוקר הילדים המטפל, אם הוא רואה צורך בכך, לאסור את הופעת הילד בבית המשפט והוא יעיד במקומו.

לידיעתכם, המועצה לשלום הילד מפעילה פרויקט המעניק סיוע ומידע ראשוני ותמיכה עבור ילדים נפגעי עבירה ומשפחותיהם וליווי לכל אורך ההליך הפלילי. שירות זה הינו יחיד מסוגו בישראל והוא הוקם על מנת לתת מענה לקשיים הייחודיים של ילדים ובני נוער קורבנות עבירה. השירות ניתן ללא תשלום ותוך שמירה על סודיות מרבית.

מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע טיפולי בעל ניסיון בתחום, בכדי לסייע לילד להתמודד עם ההשלכות הרגשיות, ההתנהגותית

והנפשיות של הפגיעה.

החל משנת 2008, כל ילד שנפגע מעבירת מין, זכאי לקבל מימון לטיפול פסיכולוגי-נפשי. המימון נעשה באמצעות הלשכות לשירותיים חברתיים.

הורים, הקשיבו לילדיכם

• דעו היכן ילדכם נמצא ועם מי.
• היו הורים מאזינים ומקשיבים.
• היו קשובים לסימנים, לאיתותים ולשינויים בהתנהגות.
• עודדו את ילדכם לדבר על בעיות באופן פתוח.
• עזרו לילדכם לזהות מצבים של סיכון.
• שוחחו עם ילדכם על אפשרויות של פגיעה מינית והביאו למודעות שלו את קיומן של סכנות.
• למדו את ילדכם לומר "לא" ותמכו בזכותו לסרב להצעות ולמגעים שלא נראים לו, גם מצד אדם מוכר.
• פקחו על הגלישה של ילדכם באינטרנט והדריכו אותו לגבי הסכנות ודרכי הימנעות מצרות.
• אהבו את ילדכם כפי שהוא ותנו לו את הביטחון שהוא זקוק לו כדי להישמר מצרות ומפיתויים מזיקים.
• קראו יחד עם ילדכם ספרי ילדים העוסקים בנושא.
• למדו את ילדכם על זכותו לא לשמור "סוד" ועל זכותו לספר לכם, גם כשהבטיח "לא לספר".
• עודדו את ילדכם לשוחח אתכם ולספר לכם על כל פגיעה או ניסיון פגיעה בו.
  

למדו את ילדיכם את עשרת כללי הזהב:

• אל תלכו עם מבוגר שאינכם מכירים. אל תקבלו ממנו מתנות או ממתקים.
• אל תסכימו לנסוע עם אדם לא מוכר, ללא הסכמת ההורים.
• אם מישהו מנסה לקחת אתכם בניגוד לרצונכם , צעקו ונסו לברוח.
• אם מזמינים אתכם, קבלו את הסכמת ההורים ולכו רק למקומות שההורים מרשים לכם לשחק בהם.
• אל תתנו שיגעו בכם בניגוד לרצונכם. לאף אחד אין זכות לגעת באיבריכם הפרטיים ועליכם לסרב לכך.
• אם מישהו מנסה לעשות לכם משהו בניגוד לרצונכם ספרו מיד להורים או למבוגר אחר שאתם סומכים עליו.
• אל תבטיחו למבוגרים לשמור סוד ואם נאלצתם להבטיח בניגוד לרצונכם, מותר לכם להפר הבטחה. אל תהססו לספר מה קרה לכם.
• אל תתנו למבוגר שאינכם מכירים את כתובתכם ופרטיכם האישיים, גם לא באינטרנט!
• אל תפגשו ללא אישור ההורים עם חבר שהכרתם באמצעות האינטרנט.
• סמכו על חושכם - אם משהו נראה לכם לא בסדר שמרו מרחק ואל תהססו לומר לא, גם למישהו מוכר. אם יש לכם ספק - אל תסתכנו, מוטב להיזהר מאשר להצטער.
  

לחצו על האייקון מימין למעלה על מנת להגדיל את התמונה

*המידע מתוך מדריך להורים "ילדים אומרים גם בלי מילים". ערך: ד"ר יצחק קדמן. בכל מקום בו ההתייחסות היא לילד, הכוונה היא, כמובן, גם לילדה

"זה לא ייגמר עד שנדבר" הנו מסע הסברה למניעת התעללות בילדים בשיתוף מיזם מהל"ב, המועצה הלאומית לשלום הילד ומכון חרוב, ונועד להעלות את המודעות לתופעת ההתעללות בילדים, על מנת להילחם בה ולסייע לשמור על בטחונם של ילדי ישראל