שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הגאווה של אהרן ברק: אות הוקרה מהקהילה הגאה
    במשך שנים ארוכות פעל נשיא בית המשפט העליון לשעבר למען זכויותיה של הקהילה הלהט"בית, והיה אחראי לכמה פסיקות תקדימיות. עכשיו מחזירים לו הצדעה

     

    נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק  (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק (צילום: מוטי קמחי)

    כבר בשנת 1976, בתקופה שבה כמעט איש לא נתן את הדעת על כך שיש בישראל קהילה להט"בית הראויה לקבל זכויות כמו כל אזרח אחר, נפגש אהרן ברק עם נציגי הקהילה והיה להם אוזן קשבת, ביושבו כיועץ המשפטי לממשלה.

      

    בשנים שבהן כיהן כנשיא בית המשפט העליון, המשיך ברק לפעול למען זכויות הקהילה ופרסם כמה פסקי דין תקדימיים שקיבעו את זכויותיהם וסייעו להם להשתלב כשווי זכויות. הם לא שכחו את מה שעשה למענם, ובראשית חודש יוני יעניקו לו אות הוקרה על פועלו. 

     

    עיתוי קבלת האות הוא סמלי: ברק יקבל אותו באירוע השקת ספר ראשון מסוגו העוסק בהבט המשפטי הקשור בקהילה הגאה – "זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית". הספר סוקר את תולדות הפסיקה המשפטית בישראל משנות ה-30 בסוגיות הנוגעות לקהילה, ומציע נקודת מבט רחבה, מעמיקה ועכשווית על תמונת המצב בישראל. בין נושאיו: זוגיות, הורות וגירושי חד-מיניים, דיני ירושה, פונדקאות, הסכמי ממון, אפליה על רקע נטייה מינית, היחס לפליטים להט"בים בישראל ומעמד הקהילה במשפט הפלילי.  

     

    עורכי הספר הם ראש הקתדרה למשפט פלילי באוניברסיטה העברית פרופ' אלון הראל, יניב לושינסקי ועינב מורגנשטרן. הספר נותן לראשונה במה לסוגיות מושתקות בקהילת הלהט"ב כמו היחס לקבוצות אינטרסקס (בעלי איברי מין זכריים ונשיים) ואלימות מינית בקהילה.  

     

    במאמר ההקדמה לספר כתב ברק: "המבנה החוקתי מכיר בזכות כל אדם לכבוד האדם, תהא נטייתו המינית אשר תהא. על כן לכל אדם הזכות לשנות את מינו. כל אדם המשתייך לקהילת הלהט"ב זכאי לכבוד האדם... חקיקה אשר אינה מאפשרת ליחידי קהילת הלהט"ב להגשים את מלוא היקף זכותם לכבוד האדם זכויות אזרחיות וחברתיות אינה חוקתית, אלא אם כן היא מידתית", כתב בין היתר.  

     

    ואכן, כשופט היה ברק אחראי לכמה פסיקות תקדימיות שעיגנו את זכויות הקהילה. הוא עמד בראש הרכבים שאישרו לבנות זוג לאמץ זו את ילדיה של זו בנימוקים של טובת הילד, אסרו על אפליה מטעמי נטייה מינית בזכויות ובהטבות במקום העבודה, כולל כלפי בני הזוג של העובדים, וביטלו את הכלל שלפיו נשים לא נשואות המבקשות לקבל תרומת זרע חייבות לעבור בדיקה פסיכיאטרית וסקירה של עובד סוציאלי. בהסתמך על פסיקות אלה התקבלו במרוצת השנים בבתי המשפט פסיקות שעשו צדק עם הקהילה הגאה.

      

    באגודה לזכויות הלהט"ב אמרו כי בעוד הפוליטיקאים מתמהמהים בכל הנוגע לחקיקה לטובת הקהילה, דווקא בית המשפט נחשב מתקדם בפסיקותיו בסוגיה זו.

      

    עורכי הספר סיכמו: "מטרתנו הייתה להכשיר את הדור הבא של המשפטנים והמשפטניות ולעודדם לעשות שימוש מושכל וחכם בבית המשפט, במיוחד לנוכח המגמות המדאיגות שאנו עדים להן בשיח הציבורי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים