שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אין מסמכים? כך כשלה עירייה בגביית הארנונה
    עיריית חולון ניסתה לגבות חוב בן 160 אלף ממפעל בטון, אבל לא הצליחה לפרט כיצד הוא נוצר. השופטת דחתה אותה והסבירה: "אין מנוס מתוצאה זו"
    בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של עיריית חולון לתשלום חוב ארנונה ופיתוח של 160 אלף ממפעל בטון. אף שלא הייתה מחלוקת על עצם קיומו של החוב, העירייה לא הציגה מסמכים או עדויות המוכיחים כיצד הוא הצטבר ולאיזה סכום הגיע.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    הוויכוח בין עיריית חולון לבין מפעל בטון הפועל בתחומה (בחלקו) נסב על היטלי פיתוח וחובות ארנונה עבור השנים 2011-2009. הסיפור התגלגל לבית המשפט המחוזי, שבשני פסקי דין קבע במפורש שהעירייה צריכה להגיש נגד המפעל תביעה כספית רגילה ובמסגרתה להוכיח את החובות הנטענים בראיות מפורטות.

     

    התביעה הוגשה במאי 2012 לבית משפט השלום בתל אביב, אך שלא כמצוות המחוזי, העירייה לא עשתה דבר וחצי דבר כדי להוכיח את גובה הארנונה שחייב לה המפעל או את חובתו לשלם לה היטלי פיתוח.

     

    האבסורד הוא שטענות רבות שהעלתה העירייה התקבלו על ידי השופטת יסכה רוטנברג ללא סייג, ולמעשה, למפעל לא הייתה כל הגנה מפני תשלום חובות הארנונה.

     

    צפו: למה התעוררה מחאת הארנונה ברשויות? 

    צילום: אורי דוידוביץ' אלי סגל

    צילום: אורי דוידוביץ' אלי סגל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הסיבה היחידה שבסופו של דבר תביעת העירייה נדחתה הייתה כי לא הוכיחה כיצד הגיעה לחוב ארנונה של יותר מ-120 אלף שקל או להיטלי פיתוח של כ-40 אלף שקל, על אף ההוראות הברורות של המחוזי.

     

    "השורה התחתונה" לא מספיקה

    בהקשר להיטלי הפיתוח קבעה השופטת רוטנברג כי המסמכים שהעירייה הגישה לה לא כוללים שום פירוט על אופן היווצרות החוב ואפילו לא על עילת החיוב. העירייה לא הוכיחה כיצד עבודות התשתית שביצעה קשורות למפעל או מיטיבות עמו, ולא הביאה עדויות רלוונטיות.

     

    "התובעת אינה יכולה לצאת ידי חובתה בהצגת 'השורה התחתונה' של החיוב, ודאי לא כאשר בית המשפט הורה לה במפורש לפרט את מקור החיוב ודרך היווצרותו. לא רק שהתובעת נמנעה מפירוט החוב, היא גם לא הוכיחה כי נשלחו דרישות לתשלום, אף זאת בניגוד לפסק הדין שניתן", נכתב בפסק הדין.

     

    לעניין חוב הארנונה פסקה השופטת שלמרות קבלת כל הטענות של העירייה בנוגע לעצם קיומו של החוב, אין לחייב את המפעל בתשלום משום שגובה החוב לא הוכח כראוי. כמו כן נפסק כי העירייה התעלמה מהוראת בית המשפט המחוזי למחוק מתוכו ריבית פיגורים.

     

    "התוצאה היא שקיימים מסמכים שלא הוצגו ומאידך מהמסמכים שהוצגו עולה שחלק מהחיוב אינו כדין, אך אין כל דרך לדעת שיעורו", כתבה השופטת והוסיפה כי היא ערה לכך שמדובר בתוצאה קשה שמשמעותה כי התביעה נדחית למרות הוכחת עצם קיומו של החוב. ואולם, לשיטת השופטת "אין מנוס מתוצאה זו".

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
    • עו"ד גיא אבידן עוסק במיסוי עירוני
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים