שתף קטע נבחר

הפתרון במהופך

אנו רגילים לראות ב"מוסד" למודיעין ולתפקידים מיוחדים גוף מסתורי של גיבורי־על, שרק נדירות מפספס כשהוא מרסס, ושוכחים שמאחורי התדמית פועל בעצם ארגון, שגם בו יש אגף משאבי אנוש עם קלסרים ואיזה צביקה (צ' בשבילכם), שכבר לפני שעתיים יצא לארוחת צהריים, ואיפה הוא. וגם ב"מוסד" סוכנים יוצאים לפנסיה (כזו או אחרת), ואז אין ברירה: דרושה מודעת דרושים. אבל לא סתם מודעה, זה הרי "המוסד". דרושה מודעה יצירתית.

 

וכך פורסם ערב יום־העצמאות כתב חידה שיועד, ככל הנראה, למועמדים למשרות לוחמת סייבר. קשה לכנותו "יצירתי" במלוא מובן המילה, שהרי את הטריק המציא אבי המחשב, אלן טיורינג, במלחמת העולם השנייה. הלה גויס לביון הבריטי כדי לפצח את ה"אניגמה", מכונת הקידוד הנאצית, ופירסם בעיתון "דיילי טלגרף" תשבץ מסובך שבעזרתו גייס קבוצה קטנה של גאוני צפנים. יחד הם בנו את "קולוסוס", שנחשב למחשב הראשון, ויש הטוענים שבזכותו הובסו הנאצים.

 

מכאן לשם, מאז להיום: יותר מ־25 אלף איש ניסו לפצח את מודעת "המוסד", ורק עשרות התקבלו. העילית שבעילית, יש לקוות. ואולי אפילו נמצאה כאן שיטה מחוכמת שאפשר ליישם בשאר תחומי חיינו, ולא נותר למשרדי הממשלה השונים אלא לפרסם כתבי חידה בעיתונות ולצפות לפתרונות מהציבור במקום שהציבור יצפה לפתרונות מהממשלה כמו במדינה נורמלית. הפתרונות במהופך.

 

מי חכם ויידע, אולי דווקא בעזרת חלופת חידות ופתרונים כזו, יצליחו האזרחים במקום שבו ממשלתם נכשלת, ואפילו מתעקשת להיכשל כמין שיטת ממשל יצירתית במיוחד. אולי דווקא הם יפתרו את חידת העוני וקושיית החינוך הכושל, את תעלומת הרפואה הקורסת וצופן הטרור המשתולל, את תשבץ בריונות הכביש, תשחץ האלימות הפלילית וסודוקו השחיתות.

 

הזדמנות כזו לפתרון ראוי להעניק גם למחמם מקום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבימים אלה עמל על חידת גיבושה של עוד קומבינציה לקואליציה. הרצוג, כבר הבין, מונח בכיסו הקטן. הבעיה היא עם יתר הצדקנים מהמחנ"צ, שמקוננים על עקרונותיהם וגיוסם לממשלה הוא כנראה כתב חידה בפני עצמו. איך מפצחים בעיה כמו היושרה של סתיו שפיר למשל? עם איזו סגנות שר?

 

בינתיים פנה אפוא נתניהו לליברמן, כדי להקים עימו ממשלת ימין שתעניק לו חופש פעולה. רגע, בעצם הוקמה כבר ממשלת ימין כזו, לא? לבד מליברמן כיהנו בה בנט ושותפים נוספים שחשבו שהפתרון לחידת הפלסטינים הוא כוח. ומה קרה? נכנסנו לעזה, הרגנו, נהרגנו, יצאנו, כלום לא השתנה. עדיין ירי, עדיין איום מנהרות, וכשאלת בונוס לפותרים נכונה - קיבלנו גם אינתיפאדה מחרידה של ילדים ודקירות.

 

ורק חידה אחת נשארת איתנו כבר שנים, קדנציה ועוד קדנציה: חידת האיש הזה, שאנו ממשיכים לבחור למנהיג, על אף היותו חדל אישים, ועל אף מצוקותינו ההולכות ומחריפות. למה אנו שבים ומעוללים זאת לעצמנו? לאל הפתרונים. √

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים