שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המהפכה השקטה של צפון קוריאה
    הדיקטטורה המאיימת אשר משעבדת את תושביה עוברת בשקט מהפכה כלכלית ותעשייתית. המדינה, אשר צפויה לרשום צמיחה של 7.5% ב-2016, החלה לאפשר מכירת סחורה חקלאית בשוק החופשי ולפתח אזורי תעשייה במתכונת הסינית

    האם צפון קוריאה תעבור מהפכה ותהפוך למעצמה כלכלית? המדינה חיה בצל השגשוג הכלכלי והטכנולוגי של שכנתה הדרומית, משעבדת את תושביה, נותנת לשליטיה זכויות יתר ששמורות לשחקני קולנוע הוליוודיים ולברוני סמים, מפתחת טילים ופצצות גרעיניות ומאיימת השכם והערב על שכנותיה ועל ארה"ב. זה הכל. כל אלה יוצרים תדמית שלילית וחסרת תקוה שקשה לסדוק אותה עם חדשות טובות, אבל למרות זאת משהו מעניין מתפתח לאחרונה במדינה הנידחת הזאת, משהו שאפילו פותח פתח של תקוה.

     

    לטורים נוספים של טל רשף

     

    שנת 2015 הסתיימה עם בשורה מרעננת. מכון יונדאי למחקר הפועל בסיאול מבשר בדוח שלו כי לראשונה מזה שנים הצליחה צפון קוריאה לספק את כל צרכי המזון של תושביה. זה אינו דבר של מה בכך. צפון קוריאה נכשלת במשימה הזאת לאורך זמן, מה שמביא אותה להישען על אספקת מזון מן החוץ, או לחילופין על הרעבת תושביה, ולמען קבלת סיוע במזון היא מחוללת מפעם לפעם משברים בינלאומיים ואיומים צבאיים שמשחקים תפקיד בחוסר היציבות של מזרח אסיה.   

     

    צפו: חתן פרס נובל לכימיה, אהרן צ'חנובר, מסביר מדוע ביקר בצפון קוריאה 

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אותו מכון גם צופה כי השנה, בסיכום 2016, תיהנה הדיקטטורה הזאת מצמיחה כלכלית של 7.5%. נכון, זאת צמיחה שמתחילה כמעט מאפס, ממדינה שכלכלתה מפגרת ושיכולה רק לצמוח מהמקום בו היא נמצאת, וזאת לאחר שנה של מזג אוויר נוח שאיפשר יבולים טובים. כל אלה נכונים אך דבר זה קורה לאחר שנים לא מעטות שבהן המדינה הזאת צמחה בקצב של כ-1% לשנה, פחות מגדילת האוכלוסיה שלה.

     

    מה מאפשר את כל אלה?

    ובכן, מתגלה כי בשקט, הרחק מעיני המצלמות, יוצאים לדרך בשנים האחרונות בצפון קוריאה צעדים שניתן להגדיר אותם בפירוש כרפורמה כלכלית. הכל מתרחש בשנים האחרונות, תחת שלטונו של המנהיג הצעיר קים ג'ונג-און, שירש את כס השלטון שעליו ישבו אביו וסבו לפניו, נשלח ללימודים גבוהים במערב, קיבל את השלטון לידיו לאחר מותו בטרם עת של אביו ומאז ביצע כמה טיהורים אכזריים של אנשי שלטון, כולל קרובי משפחה שלו.

     

    מאז שנת 2013 נשבר הטאבו שליווה את המדינה מאז שנות ה-50 הקובע כי כל היצור הוא בידי המדינה. החל משנה זאת מותר לקבוצות של חקלאים קוריאנים להתאגד יחד במסגרת פרטית משלהם ולגדל תוצרת חקלאית במשותף ולמכור אותה בשוק. לצד זאת הותר לחקלאים החיים ופועלים במסגרת הקומונות, או הקולקטיבים של המדינה למכור את עודפי היבול שמעבר למיכסה שהוגדרה להם, בשוק החופשי. חשוב לזכור כי קודם לכן, כאשר קולקטיב הניב יותר מאשר המיכסה שלו הוא נתן גם את העודף לידי המדינה וקיבל, במקרה הטוב, טפיחה על השכם.

     (צילום: Koryo Tours / Tom Hingley) (צילום: Koryo Tours / Tom Hingley)
    (צילום: Koryo Tours / Tom Hingley)
     

    לאחר השלב הראשון התווספו רפורמות נוספות, מה שהשלטון מכנה "צעדי ה-30 במאי". היום מותר גם למשפחה לגדל באופן עצמאי, ולא רק לקבוצות שהתאגדו על בסיס כלכלי, והיקף היבול שמותר לה למכור באופן עצמאי הולך וגדל, ומשפחה יכולה להחזיק שטח גידול פרטי, מה שמכונה "גן ירק ביתי" בהיקף של עד 3,300 מ"ר.

     

    דברים קורים גם בתעשיה. נהלים חדשים מאפשרים למנהלים של חברות ממשלתיות (כמובן, בינתיים אין חברות פרטיות בצפון קוריאה) חופש בניהול כספי, קניית חומרים וקביעת משכורות, יותר מאשר אי פעם. אזורים כלכליים נמצאים בבניה, 19 מהם הוקמו מאז שנת 2013, על פי המודל של סין, ונראה שהם יהוו את התשתית לשלבים עתידיים נוספים של ליברליזציה. 

     

    האם זה מה שאיפשר למשק הצפון קוריאני להגדיל את התפוקה ולהיכנס לתהליך של צמיחה כלכלית? אנדרי לנקוב, חוקר באוניברסיטת קוקמין שבדרום קוריאה מגדיר זאת כמהפיכה. לא פחות. הנתונים הללו בינתיים כמעט ולא מגיעים לטורי החדשות בעולם. המומחים לאזור זה של העולם, אשר הם כמובן מכירים את הנתונים, חלוקים בדעתם לגבי השאלה אם זאת יוזמה מלמעלה מהמימשל הצפוני או מענה לפעילות עצמאית שהחלה להתפתח בשטח עקב היאוש של התושבים ושהשלטון החליט שאין טעם להילחם בה.

    מרכז מחקר בצורת אטום בצפון קוריאה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    מרכז מחקר בצורת אטום בצפון קוריאה(צילום: רויטרס)
     

    הצפון החל לנוע קדימה לאט לאט. הדימיון מבחינת השלבים לסין כנראה שאינו מקרי. סין היא שותפת הסחר המרכזית של המדינה, היא הפטרון הפוליטי שלה, המקור העיקרי של סחורות מוגמרות והיעד העיקרי של מחצבים. קים ג'ונג און, שמן הסתם יודע מה עלה בגורל המשטרים של מדינות ברית ורשה, יודע שהמודל הסיני של יציאה מקומוניזם הוא היחידי שהצליח עד כה.

     

    עד כמה ימשכו הצעדים הללו? האם פתיחות כלכלית תדרוש בשלב מסויים גם פתיחות של מידע? האם החופש היחסי יאיים על יציבות המשטר ועל המונרכיה של משפחת קים? ימים יגידו. יתכן ועם הזמן הדברים יגיעו, בתסריט כזה או אחר, לאיחוד עם קוריאה הדרומית, כמו שרבים מייחלים, יתכן והצפון ישאר עצמאי ויהווה אלטרנטיבה לדרום, במתכונת היריבות שבין סין העממית וטאיוון. ימים יגידו.

     

    טל רשף – יועץ עסקי ובין תרבותי לשוקי מזרח אסיה, מכשיר עובדים ומאמן מנהלים לפעילות בקוריאה, מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין", ועורך המדריך ליבוא מסין של אגוד לשכות המסחר.      

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP / KNS
    צילום: AFP / KNS
    צילום: חורחה נובומינסקי
    טל רשף
    צילום: חורחה נובומינסקי
    מומלצים