שתף קטע נבחר

החתונה היוונית

לפעמים מה שרואים בסרטים יכול לפגוש אותנו במציאות, אבל בחיים האמיתיים אנחנו כותבים את התסריט

שישי בבוקר, אמצע חודש מאי, יש התרגשות באוויר. אני וחברים עושים את דרכנו לסיטי הול. יש כמה סיבות לחגוג. הראשונה, שבאופן רשמי החורף לא כאן. אני נושם אוויר מלוא ריאותי ונהנה מליבלוב העצים והפרחים שמקשטים את העיר בכל פינה. השניה קשורה לחברי הטוב ג’ימי, שהוא יווני במוצאו. הוא הגיע לעיר לפני כמה חודשים, התאחד עם אהובת ליבו שהיא גם יווניה והם מתחתנים היום בסיטי הול.

 

כשהגעתי למקום, חשבתי לעצמי אשכרה חתונה יוונית. בלט מאוד שהיו שם רק אנשים מצדו. לא ראיתי אף אחד מצידה של הכלה. נמנעתי מלשאול איך זה שאף אחד מהצד שלה לא הגיע, בכל זאת זה מעמד מיוחד. למי שלא יודע, חתונה בסיטי הול יש שני חלקים: חלק רישום שהוא יותר טכני ויש את הטקס עצמו. בין שני החלקים יש חלון זמן שבו כולם צריכים להמתין עד שקוראים לזוג שמתחתן לחדר שבו נערך הטקס.

 

בעודנו יושבים בחוץ וממתינים הצלחתי לשבת ליד הכלה הנרגשת להציג את עצמי ולספר לה מה אני עושה.

"אני מאוד מתרגשת, ומכירה את ג'ימי מאז בית ספר התיכון, כשהייתי נערה המשפחה שלי עברה מיוון לניו יורק והוא נשאר שם, כל הזמן הזה היינו בקשר וידעתי שבאחד הימים ניפגש. תמיד תיארתי לעצמי את הרגע הזה שבו אנחנו מתחתנים, ואז זה קרה. הוא עבר לניו יורק, מיד נוצר הקשר התחלנו לצאת שוב והנה אנחנו מתחתנים, זה ממש מרגש אותי המחשבה הזאת, שזה ממש קורה”.

אני רוצה לשאול משהו, את כמובן לא חייבת לענות.

“בשמחה, אין לי מה להסתיר”.

 

המשפחה שלך לא כאן, יש לכך סיבה מיוחדת?

היא שתקה ונראתה חיוורת עוד יותר. אני מצטער, להביא לך מים או משהו מתוק?

“לא, זה בסדר, ההיפך אני שמחה שאתה מעלה את זה, לג'ימי לא היה האומץ שנפתח את הסיפור. המשפחה שלי מאוד לא מאושרת מהקשר שלנו. אחותי אומרת שהסיבה שעברנו למקום רחוק כמו ניו יורק היתה כדי שלא אהיה בקשר עם ג’ימי, אבל רצה הגורל שנמצא אחד את השניה ואפילו נתחתן, המשפחה שלי אפילו לא יודעת על החתונה”.

 

לכן אין כאן אף אחד מהצד שלך?

“נכון, אני רוצה לשמור על כל העניין הזה בשקט עד יעבור זעם, ואז פשוט זאת תהיה עובדה שהם יצטרכו לקבל”.

 

וזה הפתרון הכי טוב שלדעתך יכול להיות?

"נראה לי, למה יש לך רעיון אחר?"

 

מה לדעתך יכול להיות מצב אידאלי?

"שיקבלו את ההחלטה שלי בהבנה. זאת הבחירה שלי ואני כבר לא ילדה קטנה. ג'ימי הוא בחור מדהים, זה לא אותו תלמיד מופרע שהם מכירים מהתיכון”.

 

תיארת את המצב האידאלי בצורה מאוד ברורה, השאלה האם הפעולות שאת עושה עכשיו מקרב אותך לשם.

"אני חושבת שאין לי ברירה”.

 

ניסית לקיים שיחה פתוחה עם המשפחה?

"חבל על הזמן, היוונים זה עם עקשן סגור לא יודע להקשיב"

 

מה שאת מתארת מתאר את ההתנהגות של מי?

"ברור! של המשפחה שלי ובעיקר של אחותי הגדולה”.

 

תחשבי חזק יותר, היא שתקה.

"הבנתי אותך,זה מעניין, אני פתאום מזהה שאני מגיבה למשפחה שלי בדיוק באותה צורה שאני שהם מגיבים אלי, ואני בעצם לא פתוחה לשמוע את מה שיש להם להגיד כי אני עקשנית וסגורה כמוהם”.

 

הבנה וערות למצב קיים הם הבסיס להנעה ליצירת שינוי. ברגע שהבנת את זה הדרך לגייס אחרים כבר תהיה הרבה יותר פשוטה. אפשר לשקף את זה ולבדוק על מה הפחד שלהם יושב, הסתרה הימנעות ובחירה לא להתמודד עם המצב לא תפתור אותו, להיפך, היא תחמיר אותו ותיצור המון תרעומת שאינה הדלק הנכון למערכת יחסים בריאה.

 

הטקס היה מרגש ומיוחד, בסופו היא הבטיחה לדבר עם המשפחה ולשתף אותם בהחלטה שלה, לשמוע ולהעריך את הדאגה שלהם ובעיקר ללמד אותם להכיר במי שהיא בחרה כשותף לחיים.

 

היחידים שיכולים לקבוע כיצד יראה התסריט של חיינו הם אנחנו. זה קשור לבחירות ולפעולות שלנו, בואו נכתוב את תסריט חיינו ולא נאפשר לתסריט שאנחנו לא אוהבים להיות חלק בסרט של חיינו.

  

שלמות זה מבחירה.

 

ניסים שדה: M.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי. מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.

 nissimsade@gmail.com

www.nissimsade.con

917-225 8549

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים