שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מינוי ליברמן: סוף ההתחלה או תחילת הסוף
    ב–1998 ראיתי מקרוב את האומץ של אלוף פיקוד המרכז יעלון, ששלח כוחות לתגבר מבצע של השב"כ למרות ההנחיות העקומות של ראש הממשלה נתניהו. ליברמן הוא ההפך הגמור ממנו
    יש לי שבעה ילדים. שלושה מילדיי שירתו בו-זמנית בצה"ל בשנים האחרונות וביחידות קרביות מאוד. בתקופה שבה שירתו נערך מבצע "צוק איתן". הייתה לי ביקורת אישית רבה במהלך המבצע על המהלכים שהובילו הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה. אבל עדיין בתוך תוכי ידעתי כי הרמטכ"ל גנץ ושר הביטחון יעלון הם אנשים שקולים, מנוסים, לא מתלהמים ואחראים. ידעתי שהם יחפו על חוסר הניסיון הביטחוני העצום של ראש הממשלה שלנו שקורא לעצמו מר ביטחון, על הססנותו ועל חוסר יכולתו לקחת אחריות של ממש.

     

    תמיד רציתי שילדיי יעשו כמיטב יכולתם בצבא ועבור המדינה. אבל כאבא רציתי לדעת שהם נתונים בידי אנשים שישקלו באופן המקצועי והראוי ביותר את כל מה שצריך לשקול, לפני שישלחו אותם למבצע או למלחמה. קיוויתי שמי שיעשו זאת, יהיו אנשים שכבר שלחו לוחמים למבצעים ולמלחמות, שיודעים מה משמעות החלטות כאלו, מה המשמעות של לשלוח לוחם למשימה שממנה אולי לא יחזור, ושיודעים שמלחמה זה לא דיבורים. יש לי אמון רב בשר הביטחון יעלון וברמטכ"ל איזנקוט, שני אנשים ראויים ועתירי זכויות.

     

    את שר הביטחון יעלון אני מכיר שנים רבות. אני חלוק עליו בדעותיי הפוליטיות במספר תחומים, אולם יש לי הערכה עמוקה לניסיונו הרב, לאומץ ליבו כלוחם וכמפקד וגם לאומץ הלב האזרחי ולממלכתיות שהוא מפגין.

     

    ראיתי את זה במו עיניי בשנת 1998, עת פיקדתי על מרחב ירושלים יהודה ושומרון בשב"כ ובוגי יעלון היה אלוף פיקוד מרכז. ניהלנו מבצע מתמשך נגד הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון. לאחר סדרת פעולות מוצלחות, הצלחנו להגיע למקום המסתור של ראשי הזרוע הצבאית, האחים עוודאללה באזור חברון. האחים עוודאללה היו אחראים לסדרת פיגועי התאבדות קשים בישראל לאחר תהליך אוסלו, והיו בעיצומו של תכנון גל פיגועים קשים עוד יותר.

     

    לאחר כמה ימים החלטתי שנפרוץ לבית שבו הסתתרו. יחידות המבצעים של השב"כ והימ"מ היו אחראיות להוציא את המבצע לפועל. ביקשתי סיוע של צה"ל במעטפת החיצונית במקרה של בריחה של שני המבוקשים משום שהיה מדובר באזור הררי מסובך. למרבה הפתעתי הסתבר לי כי הדרג המדיני (שר הביטחון איציק מרדכי וראש הממשלה נתניהו) הורו לצה"ל לא לסייע לשב"כ במבצע.

     

    הדרג המדיני, שהיה שבוי בטראומת פרשת יחיא עיאש שחוסל בתחילת 1996 ובסדרת פיגועי הנקם שבאו בעקבות החיסול, חש במלכוד. מצד אחד יש כאן הזדמנות נדירה לעצור או להרוג את ראשי הזרוע הצבאית של חמאס ומצד שני, חשש שאם השניים ייהרגו בעת הפריצה לבית, האחריות לפיגועי הנקמה שיבואו בהמשך תיפול עליהם. לאחר התפתלויות רבות התקבלה החלטה עקומה שהייתה לא לכאן ולא לכאן: הוחלט שהמבצע באחריותו הבלעדית של השב"כ, וכי צה"ל לא יהיה מעורב במבצע ולא ישלח כוחות לסייע.

     

    החלטנו כי נפרוץ לבית בכל מקרה. תוך כדי ההיערכות הגיעו למקום אלוף פיקוד המרכז בוגי יעלון והאלוף יצחק איתן, שהיה מפקד כוחות צה"ל באיו"ש. השניים הודיעו לי שעל אף החלטת שר הביטחון והרמטכ"ל הם שולחים את הכוחות שביקשנו על מנת לתגבר אותנו. הייתי גאה באומץ שלהם לקבל החלטה כזו כמו גם ברעות ובשותפות שהפגינו - על אף ההנחיות העקומות של הממונים עליהם.

     

    הכוחות הגיעו ופרצנו לבית לאחר כמה שעות. האחים עוודאללה שהיו מצוידים באמל"ח רב נהרגו. הארכיון הצבאי של חמאס נתפס ומידע שלא יסולא בפז נפל בידינו. חמאס הוכה מכה קשה מאוד בחודשים לאחר מכן - אולי הקשה ביותר בתולדותיו באיו"ש - שהביאו את השנתיים השקטות ביותר באיו"ש עד לפרוץ האינתיפאדה השנייה. זה בוגי יעלון. איש קשה עורף, נוקשה, אבל שותף ולוחם אמיץ ומפקד בכל רמ"ח איבריו. דרך אגב, ראש הממשלה נתניהו, שכהרגלו לא נתן גיבוי לארגון הכפוף לו, מתהדר עד היום בנוצות ההצלחות של השב"כ וצה"ל באותן השנים באיו"ש ומנכס אותן לעצמו.

     

    המדינה ממשיכה להתדרדר במדרון החלקלק

    ליברמן הוא ממש היפוכו של בוגי. מדובר באדם ציני וחסר מעצורים, שאין לו שום רקע ושום ניסיון ביטחוני, שלא שלח בחייו לוחם לקרב. הוא גם מעולם לא נדרש לקחת אחריות של ממש בקבלת החלטות, וכשר החוץ ביקר בעיקר במדינות הכי לא רלוונטיות בעולם.

     

    ליברמן הוא גם זה שהפגין לפני כמה שבועות – לצד "דמויות המופת" הישראליות החדשות ברוך מרזל, בנצי גופשטיין מלהב"ה ו"הצל" - בבית המשפט הצבאי, לטובת החייל "הגיבור" שניטרל את המחבל המנוטרל. כשאנו שולחים את ילדינו לצבא ולמלחמות אנחנו רוצים אותם בידיים אמונות, שקולות, ערכיות, מנוסות. הידיים האלו בוודאות אינן ידי ליברמן. אלו כן ידי יעלון ואלו בהחלט ידי הרמטכ"ל איזנקוט וסגנו יאיר גולן, המוכרים לי היטב.

     

    אם ליברמן יקבל את תיק הביטחון, יהפוך איזנקוט לאיש המשמעותי ביותר במערכת קבלת ההחלטות הביטחונית. הגורם היחיד שבכוחו לוודא שהשר האחראי עליו וראש הממשלה לא גוררים אותנו למצבים בלתי אפשריים. מדינת ישראל בת 68. מינויו הצפוי של ליברמן לשר הביטחון רק מראה כי מתחת לפני השטח דבר אינו קופא על שמריו ושאנו ממשיכים להחליק במהירות גוברת והולכת במדרון החלקלק.

     

    כמות הישראלים המחפשים דרכונים זרים ("דרכוני מילוט" בעגת הציבור) במדינות המוצא של הוריהם וסביהם הולכת וגדלה. השסעים בין יהודים לדתיים ובין חילונים לדתיים מעמיקים, המרחק בין המזרחים לאשכנזים גדל, השד העדתי שהוזן בדברי בלע רבים בשנים האחרונות מהגרבוזים וגם מהמזרחים משתולל בראש חוצות, הצדק החברתי ממשיך להיות מאיתנו והלאה, בעיית הדיור נמשכת, השחיתות פושה, סימנים של מיתון כלכלי באופק, הגזענות נגד יהודים יוצאי אתיופיה, אזרחי ישראל הערבים, מהגרי עבודה ופליטים, מתגברת מדי יום ביומו. במדינת ישראל בת ה-68 "חתונות הדמים" של הימין הקיצוני בניצוחם של אנשי להב"ה כבר אינן מעשה להתבייש בו.

     

    ואם סברנו כי במדינת ישראל בת ה-68 מערכת הביטחון מתפקדת באופן תקין יחסית למערכות האחרות, הרי שמעתה היא תהיה מובלת על ידי ראש ממשלה חסר ביטחון ועל ידי שר ביטחון חסר ניסיון, ואני תוהה ביני לבין עצמי - האם זה הסוף של ההתחלה או בעצם ההתחלה של הסוף?

     

    יובל דיסקין הוא ראש השב"כ לשעבר. המאמר התפרסם היום ב"ידיעות אחרונות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צביקה טישלר, "ידיעות אחרונות"
    יובל דיסקין
    צילום: צביקה טישלר, "ידיעות אחרונות"
    מומלצים