ילד אמריקאי, חייל ישראלי

"כאשר עובר עליך יום קשה, היזכר בסיבה שבגללה החלטת להתגייס לצה”ל”, המליץ בראיון חייל בודד לחבריו. "ברגעים הקשים שלי אני נזכר שהחלטתי להתגייס בגלל שרציתי לתרום למדינה".

החייל אולי בודד, אבל הוא בטח לא לבד. למעשה בשנים האחרונות נרשמת עלייה הדרגתית בנכונות בני משפחות ישראלים בארה"ב לעלות ולהתגייס לשירות בצה"ל.

בימים אלו מסייר באזורינו מפקד מיט"ב, אלוף משנה ערן שני, אשר במסגרת תפקידו אחראי על תהליכי הגיוס והמיון של חיילי צה"ל, בכללם גם חיילים בודדים וחיילים חדשים. זו הפעם השניה ששני מגיע מאז שנכנס לתפקידו, והפעם הקדיש את זמנו למפגשים עם הישראלים המקומיים.

"הגעתי בין השאר כדי לטפל בבעיות של ישראלים שנמצאים בחו"ל וישראלים שמתלבטים על גיוס ילדיהם. רבים פונים אלינו בנוגע לסטטוס בארץ.

יש אנשים שלא מבינים את הסטטוס. יש מעמד של אנשים מחויבים בגיוס שלא הגיעו. החוק במדינת ישראל קובע שכל אזרח ישראלי חייב בשירות צבאי.

על פי המדיניות הנהוגה, רק מי שעזב את ישראל עם הוריו לפני גיל 16 איננו מחויב בשירות, ולכן יש צעירים שעזבו אחרי הזמן כשהם מחויבים ומוצאים את עצמם ללא מעמד מוסדר. יש כאן רבים כאלו, חלקם של המקרים מורכבים. בדרך כלל", הוא מסביר, "הם להוטים לדבר איתנו כי מדינת ישראל לא מאריכה להם במקרים כאלו את הדרכון ולחלקם אין דרכון אמריקאי. אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו. יש אנשים שנסיבות החיים הביאו אותם לאן שהגיעו ויש פורעי חוק, לכן אנחנו מנסים להעניק פתרון פרטני".

בין פגישה לפגישה בקונסוליה, שני עורך גם ערבי הורים ופעילויות לעידוד הגיוס.

מהו המסלול המומלץ לצעירים מקומיים שרוצים להתגייס לצה"ל?

"תלוי בני כמה הילדים, מה הזיקה למדינת ישראל, בני כמה הם, כמה הם יודעים עברית, האם יש או אין להם אזרחות ישראלית ואנחנו מנסים להתאים תכניות. אחת התכניות המרכזיות היא גרעין צבר של תנועת הצופים. התכנית מיועדת לילדים עם אזרחות ישראלית, למרות שחלקם הגדול נולדו כאן והזיקה לישראל נמוכה. גרעין צבר מסייע להם לשרת שירות מלא. אנחנו גם יודעים שמדובר בתכנית שמובילה לכך שאחת מתוך 3 משפחות עושות עליה. לכן זה פרויקט ציוני ממדרגה ראשונה. תכנית נוספת היא תכנית מח"ל, שנועדה ליהודים שאין להם אזרחות ולא מחויבים בשירות. במסגרת התכנית, הם יכולים להגיע לשירות קצר של 18 חודשים. על פי הסטטיסטיקה, רובם אחרי זה חוזרים לארה"ב".

שני מספר גם על תכניות נוספות, בין השאר בשיתוף משרד הקליטה הסוכנות היהודית, נפש בנפש ועוד. "לכל צעיר יש את המקרה הפרטי, אנחנו יודעים להתאים לכל אחד את החבילה שלו. ברוב המקרים, אגב, פונים אלינו לפני גיל 18”.

מהם שלבי הגיוס, מרגע הפניה ועד הבקו"ם?

"מי שאחראי על המיונים כאן זו תנועת הצופים. אנחנו מגיעים עבורם בתדירות גבוהה יותר. מי שמעוניין להצטרף צריך לעשות 4 סמינרים, בהם בין השאר רואים מה רמת העברית של הילד, מה רמת הבשלות, הבגרות, האם צריך הכנות מיוחדות, אנחנו משערים שהם לא בקיאים בכלום. אנחנו בודקים את רמת המוטיבציה שלהם, האם הם מבינים שזה לא משחק מחשב, איך יתמודדו עם המשמעות של להיות חייל בודד. זה לא מחנה קיץ. לפעמים יש פער בין הבשלות לכמיהה ואנחנו מנסים לצמצם את זה ככל שניתן".

איך מגשרים על הפער הזה בלי לאבד את החיילים הפוטנציאלים?

"לפעמים אנחנו ממליצים לעשות שנת מכינה בארץ. לאורך השנה הם לומדים על הארץ, לומדים עברית, תרבות, לומדים להיות ישראלים. בתום השנה הם יכולים להחליט אם להתגייס או לא. השהייה שלהם בזמן הזה בישראל מסובסדת כמעט לחלוטין".

מלווים את החייל לאורך כל השירות. אל"מ ערן שני

מה הצעד הבא עבור אלו שעברו את הסמינרים בגרעין ונמצאו מתאימים לשירות?

“הם עולים על מטוס, מגיעים לישראל, שם אנחנו מפזרים אותם בקיבוצים השונים, במשפחות מאמצות, והם מתחילים תהליך התאקלמות.במקביל הם ניגשים להליך מזורז של גיוס, החל מצו ראשון כמובן".

איך אתם מסייעים לשמירת הקשר בין המשפחות שנשארו כאן לחייל לאורך השירות?

"הילדים מקבלים מאיתנו פעם בשנה זמן לחופשה וכרטיסי טיסה לבקר את ההורים. המפקדים בצה"ל רגישים לחיילים בודדים ומתורגלים ביחס כלפיהם. אין מדיניות מוצהרת, אך לכל מפקד יש קו חם להורים וגם למשפחות המאמצות בקיבוצים ורכז בקיבוץ".

יחידת מיט"ב שבראשה עומד שני, אמונה על ליווי החיילים העולים והבודדים עד גיוסם, אך למעשה מלווה אותם לאורך השירות בשלמותו. "אנחנו מכירים אותם ואת המקרים מהתחלה, ואנחנו רוצים שהתהליך וההסתגלות יהיו חיוביים. אנחנו קשובים לחיילים שמתגעגעים, לא מתחברים למנטליות, ועוד בעיות שצצות והולכים לקראתם".

איזה מסר תרצה להעביר לקוראים שמתלבטים בימים אלו בעניין הגיוס?

"ההורים של חיילים בודדים סומכים על צה"ל, אחרת לא היה גידול בגיוס. הייתי רוצה להגיד להורים שיש להם על מי לסמוך. מדינת ישראל עושה מאמצים אדיריםלמען חיילים בודדים והורים חייבים לדעת שאנחנו יודעים שזה לא מובן מאליו לשלוח ילד לצה"ל. אנחנו מצדיעים ומספקים את הסחורה כדי לעשות הכל על מנת לשלב אותם בחברה ובצבא. הצבא למעשה הוא כרטיס הכניסה שלהם לחברה הישראלית".