דניאל מזרחי בן ה-25 סובל משיתוק מוחין, ומצבו הפיזי הולך ומחמיר עם השנים. הוא כלוא בתוך גופו, יושב בכיסא גלגלים, ורק המוח שלו עובד. הוא יכול להתבטא בצחוק, בדיבור מקוטע, שרק בני משפחתו מבינים. אבל התקשורת שלו עם העולם החיצון השתפרה בשנים האחרונות באופן מדהים. הוא מצליח לבטא את המחשבות שלו בכתיבה על מחשב על ידי עיפרון עבה שקשור בחגורה לראשו. ואיתו הוא לא רק מקיש את מה שהוא לא יכול להגיד בעלפה, אלא גם כותב שירים מרגשים מעומק לבו.

בארץ הוא כותב שירים לזמרים דתיים, שמתחברים לעומק המילים שבאות מעולם אחר, של אדם שכלוא בגופו ועדיין אוהב את בוראו ואת החיים. שירים שמבטאים את עולמו המיוחד. הוא מוזמן לערבי חיזוק ואמונה,והשירים שלו מעוררים השראה.

מזלו של דניאל היה כשנפל לידי הרב בנימין מזרחי בלוד. הוא שינה את שם משפחתו למזרחי, ורואה בבני משפחת מזרחי את בני משפחתו. הרב מזרחי, אדם צנוע, שחלק מגמילות החסדים שלו בעולם היה לאמץ חוץ משמונת ילדיו הביולוגים, גם ארבע ילדים מוגבלים, שהמקרה הכי קשה מהם הוא של דניאל, שזקוק לעזרה סביב השעון. חוץ מזה שהוא מאמץ ילדים הוא גם סבא, אבא, בעל, מחתן, עורך בריתות. ישבתי בשכונת סיגייט לראיון עם הרב מזרחי, שמתנגד שאקרא לו רב."אני לא רב,אני אדם פשוט”.

איך יש לך כוחות לגדל ילד מוגבל מגיל שנה, כשיש לך עוד ילדים ואתה אדם לא צעירומלא מטלות בחיים?

“הכוחות באים מהשם ומעשייה. ראיתי את המקרה של דניאל שהיה גר עם אמו והוזנח סמוך לביתי. כרב היו פונים אלי גם שכנים וגם שירותי הרווחה. התייעצתי עם אשתי ולקחנו אותו כבן. התמודדנו כמשפחה עם כל הבעיות. אם זה לקלח אותו,לקחת אותו לשירותים, להאכיל אותו, להוציא אותו לטייל. הוא הוסיף לנו לחיים לא פחות מאשר אנחנו לו.יש לי עוד שלושה ילדים נכים מאומצים ואחת מהן חיתנתי. אין כמו הסיפוק לקום בבוקר ולדעת ששינית לילד את החיים לטובה, במיוחד ילד לא שלך”.

עבודת הקודש שנעשתה איתו שידרגה את דניאל לרמות גבוהות של התבטאות.

“הוא הגיע לביתי בגיל שנה, ילד שהזניחו אותו, יפה תואר, עיניים כחולות חכמות, ועיקר העבודה היתה לתת לו להרגיש בבית, רצוי ואהוב. הילדים שלי קיבלו אותו כאח לכול דבר, אימצנו אותו חוקית. הוא הולך איתי ועם משפחתי לטיולים, לבית הכנסת, הוא חלק מהבית וכולם עוזרים לי ולאשתי לטפל בו. היו שאמרו לנו לשים אותו במוסד סיעודי. התנגדנו והוא לא הסכים”.

איך הוא הגיע למוזיקה?

המקרה של דניאל מזכיר את מצבו של הגאון פרופוסור סטיבן הוקינג, ובהרבה מקומות קוראים לו ‘הוקינג הישראלי’. הביקור שלו בניו יורק לעשרה ימים זה הגשמת חלום של דניאל. “הוא רצה מאוד להיות בבית מדרשו של הרבי מלובביץ וביקר בקברו”, אומר הרבה מזרחי, “יצאתי לדרך להגשים לו חלום עם כמה אנשים טובים שסייעו לי. הלוגסטיקה היתה גדולה. להוציא אותו ולהעלות אותו לטיסה. ‘אל על’ מימנו לי ולעוד מלווה את הנסיעה. מהארץ סיפרו לי שיש רב חב”דניק מקראון הייטס, ששמו אברהם לידר, בעל עמותת‘אהבת חסד’. פניתי אליו והוא הסכים לממן את כול השהות שלנו בני יורק.

“הטיסה היתה נהדרת, דניאל כל כך התרגש, קיבלנו יחס נהדר. כשנחתנו בשדה התעופה קיבל אותנו צוות ארגון אהבת חסד, עם הרב לידר, עם אמבולנס מיוחד וכיסא גלגלים, ולקחו אותנו למלון אשל בשכונת קראון הייטס. היינו אצל הרבי מלובביץ’, התפללנו שם, והרב לידר הגשים לדניאל חלומות מוסיקליים. הוא היה באולפן של הזמר החסידי אברהם פריד, השמיע לו משיריו, פריד הלחין לו שיר, שר איתו, היתה התעלות כזו גדולה.

“יום אחר ביקרנו אצל הזמר החסידי המפורסם מרדכי בן דוד. היינו באולפן שבביתו, שמענו שירים חדשים של בן דוד. דניאל התמוגג מאושר. הוא הראה לו שירים שכתב, הדמעות זלגו מעצמן. משם עברנו לביתו של המלחין יוסי גרין.

“הסיבוב שלנו בניו יורק היה נהדר עבור דניאל, זה מילא אותו באושר, המחמאות והאהבה שקיבל נתנו לו כוחות גדולים. הוא ביקר עם הרב לידר בבית מחסה לנערים נכים יהודים, ושימח אותם. נתן הרצאה דרך המחשבוכתוביות על מסך. אולי נתן לנערים האלומוטיבציה לקום מהנכות ולעשות גם עם מוגבלות”.

איפה אתה רואה את דניאל בשנים הבאות?

"אולי נמצא לו כלה, אבל אני רואה אותו משפיע בעולם של אנשים שסובלים מנכות או דיכאון לקום ולעשות מהמעט שיש, כי החיים בנויים על יצירה ועשייה. אני מאוד התרשמתי מארגון אהבת חסד ומהרב לידר,שהבטיח וקיים, ודאג להגשים לדניאל חלום”.

לידר עצמו פשוט עבר חוויה. הוא ליוה את דניאל ורקד איתו ושימח אותו ולקח אותו למסעדות הכשרות הטובות בברוקלין.“מאוד נהניתי לראות אדם כזה זה מעורר השראה”, אומר הרב לידר, “לרוב בני האדםיש ידייםורגליים, נשים בריאים ואנחנו מתעצלים לעשות. רק כשאתה רואה את המקרה של דניאל אתה מעריך את מה שיש לך. לא ראיתי אצלו מירמור ועצב, הוא אדם נכה ונפשו שלמה עם הנכות. ממש התחברתי אליו. עוד יש לי תוכניות רבות להביא את דניאל שוב לעשות קוצ’ינג לאנשים שנכים בנפשם, שילמדו להפסיק לרחם על עצמם ולזוז, ולעשות יש מאין. שמחתי איתו ולמדתי ממנו הרבה".