yed300250
הכי מטוקבקות
    אדיר מילר, צילום: יונתן בלום
    7 לילות • 07.06.2016
    הצחקתם אותנו
    מי האיש הכי מצחיק בישראל? קוראי 'ידיעות אחרונות' וגולשי ynet העניקו את המקום הראשון לאדיר מילר. בראיון ניצחון מיוחד נזכר מילר בתפקידו הראשון בגיל ארבע, מסביר למה גמר עם 'רמזור', מספר על הסדרה החדשה שלו
    רז שכניק

    לא מזמן יצא לי להגיע למופע של אדיר מילר. באיזשהו שלב, כשמילר שאל אם יש בקהל זוג שכבר יוצא ארבעה חודשים, כמעט לא הורמו ידיים. "לוקח חצי שנה להשיג למופע שלך כרטיסים", צעקה אחת הצופות, "אז איך יהיה פה זוג אחרי ארבעה חודשים?" מילר, אולי בפעם הראשונה, התקשה לענות.

     

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ומי דורג במקומות 2-20 במצעד הקומיקאים הכי מצחיקים בישראל?

     

    מופע הסטנד־אפ המצליח הוא בוודאי אחת הסיבות העיקריות לכך שקוראי 'ידיעות אחרונות' וגולשי ynet בחרו במילר כקומיקאי המצחיק ביותר בישראל. הרבה לפני אסי כהן שהגיע למקום השני. אבל בניגוד לכהן ושאר התותחים של 'ארץ נהדרת', למשל, מילר לא נצפה לאחרונה על המסך הקטן. 'רמזור' ירדה ב־2014. מה שהופך את הבחירה בו למרשימה אפילו יותר.

     

    "זה מחמם את הלב, מרגש, משמח מאוד", הוא אומר. "אני עובד כל חיי כדי לתת אהבה לקהל ואין מתנה גדולה יותר מלקבל את האהבה הזו בחזרה. זה נותן מוטיבציה להמשיך לעבוד קשה ולא לאכזב את הקהל שנותן בך אמון. אבל אני גם חייב לומר שאני לא אוהב שעושים תחרות בקומדיה, כי היופי בתחום זה שיש צבעים שונים וסגנונות שונים וכל אחד יכול להתחבר ולאהוב את מה שמתאים לו. להבדיל מספורט, שבו יש רק מניף גביע אחד, בקומדיה יש מקום לכולם. לרשימה שכאן הגיעו קומיקאים מופלאים, מוכשרים וראויים. אין לי ממש הסבר לבחירה, גם אם תלחץ אותי לקיר".

     

    ואני אוסיף – למרות ההיעדרות שלך מהמסך.

     

    אדיר מילר, איור: ליאב צברי
    אדיר מילר, איור: ליאב צברי

     

    "אני יודע מהקהל שפגש אותי שגם 'רמזור' וגם קטעים מתוכניות האלתורים שלי כל הזמן חיים ובועטים ברשת. הרבה פעמים מפתיע אותי שמישהו ברחוב אומר לי, 'אתמול ראיתי קטע שלך', ואני לא מבין ושואל איזה קטע. אז עונים לי, למשל, 'קטע שבו אתה מדבר עם מישהי בשם נחל'. זה קטע מתוך תוכנית האלתורים ששודרה לפני שנה. או כשהייתי באילת וניגשו אליי ארבעה חבר'ה ואמרו, 'בדיוק עכשיו ראינו את הפרק של רמזור באילת'. המתנה הגדולה שלי היא שהקהל ממשיך לראות שוב ושוב את היצירות שעשיתי. זה לא מובן מאליו וזה מחמם את הלב".

     

    אתה לא חלק מאנסמבל, כמו למשל חברי 'ארץ נהדרת'. יכול להיות שזה יתרון להיות מוכר לפני הכל בזכות עצמך?

     

    "אני רואה יתרונות לכאן ולכאן. לפני משהו כמו 20 שנה הייתי חלק מחבורת דומינו, ויש לי משם חברים עד היום. אבל הרבה שנים אני עובד לבד, כותב את החומרים שלי לבד. אני כבר לא מכיר כל כך משהו אחר".

     

     

    התבססה על ניסיון אישי. 'רמזור'
    התבססה על ניסיון אישי. 'רמזור'

     

    * * *

     

    התפקיד הקומי הראשון של מילר היה כבר בגיל ארבע. "אמא שלי מספרת שהיא קנתה לי אקדח מים והוא התקלקל אחרי שעה", הוא משחזר. "הלכנו יחד לחנות צעצועים. המוכרת פונה אליי ואומרת לי במבטא רומני כבד, 'יכול להיות שזה לא באמת נשבר? יכול להיות שאתה, ילד, שברת את זה?' הסתכלתי לה בעיניים ואמרתי לה, 'לא'. אמא שלי מספרת שכשיצאנו מהחנות הסתכלתי עליה ואמרתי לה במבטא רומני, אחד לאחד כמו המוכרת, 'יכול להיות שזה לא נשבר?' אחר כך, כילד יותר גדול, אני זוכר שראיתי את החבר'ה של 'זהו זה' וחשבתי לעצמי, 'כמה כיף להם'".

     

    בסביבות גיל 20 נרשם מילר לערב חובבים של המועדון דומינו גרוס - מעוז סטנד־אפ תל־אביבי שנתן הזדמנות לאלמונים. "שובצתי בין האחרונים", הוא מספר, "הקהל היה מאוד יבש באותו ערב. עלו קומיקאים וכמעט לא היו תגובות. נורא פחדתי. אמרתי לאח שלי שהגיע איתי, 'תראה איזה קהל, הם לא צוחקים מכלום'. במקום לעודד אותי, אח שלי אמר לי, 'כן, יהיה לך קשה'. אני זוכר את הרגע שאני עולה לבמה, משחרר בדיחה ראשונה וכאילו התחלף הקהל. פתאום זו הייתה אש בשדה קוצים. לא הבנתי מה קורה בכלל. אני מספר את הבדיחה השנייה והם פשוט צוחקים. זה היה אחד הערבים הכי נפלאים ומרגשים בחיי".

     

    שם הבנת שזה הכיוון?

     

    עצרתי את מרוץ תוכניות האירוח. ב'ערב אדיר'
    עצרתי את מרוץ תוכניות האירוח. ב'ערב אדיר'

     

    "לא ממש. בהתחלה אתה אומר לעצמך, 'הלך לי קלף, היה לי מזל'. ואז אתה עולה בפעם השנייה, וזה קורה שוב. גיליתי גם שאני כותב יחסית מהר, שמשבוע לשבוע אני מצליח לאסוף די הרבה חומר. בכל שבוע הייתי מנסה דברים אחרים ואחרי ארבעה חודשים כבר היה לי ערב משלי".

     

    ומסקנות מאז?

     

    "אני תמיד אומר לקומיקאים צעירים שהדרך הנכונה להצלחה עוברת בחלומות ביניים. כשהייתי סטנדאפיסט צעיר והופעתי במרתון חובבים, החלום שלי היה להיות זה שסוגר את המרתון. כשהגעתי לשם, החלום שלי היה שיהיה לי ערב משלי. כשהיה לי ערב משלי כבר היה חלום חדש: לעלות לבמה של צוותא 1 בתל־אביב ואחר כך בתיאטרון היהלום ברמת־גן. אם אתה ישר חושב על הצלחה גדולה, התסכולים יגיעו מאוד מהר".

     

    אני מניח שהיו גם רגעים פחות טובים בדרך.

     

    "אני יודע שהסיפורים של 'זרקו אותי מהבמה' תמיד נשמעים טוב בראיונות, אבל למזלי, לא היו לי כאלה. הייתה פעם אחת שהגעתי להופעה וכלום לא הלך לי. הקהל לא הגיב. התברר שישב מולי קהל של רוסים שאיש מהם לא דיבר עברית. קלטתי את זה רק אחרי שעה, כשפניתי למישהו והוא אמר לי שהוא לא מדבר עברית. הם היו פשוט מנומסים ולא אמרו מילה".

     

    ובכל זאת, אחרי שלוש שנים נתקל מופע היחיד הראשון של מילר בתקרת זכוכית. "בסוף שנות ה־90 הייתה תקופה שהסטנד־אפ נחשב כמשהו שלא נכון לטלוויזיה, היא הייתה חסומה בפניו. וזה היה לפני עידן יוטיוב ופייסבוק, אי־אפשר היה להעלות קטע לרשת. הייתי תקוע בצוותא 2 - היה לי ערב יחיד, אבל לא הצלחתי להביא יותר ממאה איש. אחרי ארבע שנים הבנתי שאני צריך לעשות משהו ופניתי לרועי בר נתן ולשגית סול. קראנו לעצמנו 'אפקט הדומינו'. עשינו פינה אצל דודו טופז ופתאום היינו הרכב שמופיע ומצליח".

     

    שזו גם מלכודת למי שבסופו של דבר רוצה להיות לבד על הבמה.

     

    "אמרתי לחברים שהתנאי שלי לעשות את השלישייה זה שתהיה לי חצי שעה סטנד־אפ אישי בתוך שעה וחצי של הופעה. ככה רצנו שנה וחצי עד שהגיע טלפון מיאיר לפיד. והשאר היסטוריה".

     

    מילר הוזמן להופיע בפינה הקומית בתוכנית האירוח הפופולרית של לפיד. "ומשם זה התגלגל למופע יחיד שפתח לי את הקארמה ואת האולמות הגדולים".

     

     

    * * *

     

    גם עולם הטלוויזיה נפתח בפניו. ב־2002 החל להוביל תוכנית בידור משלו בפריים־טיים של ערוץ 2, 'ערב אדיר', שהצליחה מאוד. "אחת הדמויות הפופולריות במערכונים הייתה זו של רפי גינת", הוא נזכר. "באחד מימי הצילומים יצאנו להפסקת צהריים ולא הורדתי איפור, נשארתי רפי גינת. פתאום רפי עובר מולי, ואני זורק לו, 'מה נשמע'. הוא מביט עליי בכעס. ואני לא מבין למה. רק אחרי זה קלטתי שאמרתי לרפי שלום בתור רפי".

     

    מספרים עליך שאתה מאלתר לא מעט תוך כדי צילומים.

     

    "לפעמים זה גם מזל. פעם ב'ערב אדיר' בנינו מערכון שבו שיחקתי דמות בשם סיון, צפונית בלונדינית שעושה לכל אחד 'חומה' ויוצאת עם ליאון רוזנברג. צילמנו את המערכות במסעדה בטיילת בתל־אביב. פתאום אני קולט בחוץ חתונה עם זיקוקי דינור. ביקשתי מהצלם לבוא איתי דחוף החוצה ובמקום אילתרתי קטע שבו אני מספר איך יש לי זיקוקי דינור בלב כשאני רואה את ליאון. בדיוק כשסיימתי את המשפט, מאחוריי עולים הזיקוקים מהאירוע. ביום של התוכנית, חברים מתקשרים ואומרים לי, 'איזו השקעה מטורפת בפרק! בשביל קטע קטן במערכון, הבאתם זיקוקים. כבוד'. אמרתי לכולם, 'ברור, אנחנו משקיעים'".

     

    ההמשך הטלוויזיוני היה עם שלישיית מה קשור בתוכנית 'היכל התרבות', עד שמילר הבין שהוא בעצם רוצה לעשות משהו קצת אחר. "אני חושב שאמן צריך לדעת לפעמים להסתכל על עצמו מהצד ולשפוט. הרגע הכי חשוב בחיי היה כשעשיתי את זה. הייתי אחרי ארבע עונות של 'ערב אדיר' וב'היכל התרבות' עם מה קשור, ושתיהן הצליחו. אבל אז אמרתי לעצמי, 'האם זה ההומור שהכי מאפיין אותך?' התשובה שלי הייתה 'לא'. ההומור שלי הוא זה שאני עושה בהופעה, ההסתכלות על החיים, סיטואציות יומיומיות, זוגיות, ישראליות. ואז הבנתי שזה מה שאני צריך לעשות: להתמקד במה שאני אוהב, ולעצור את מרוץ תוכניות האירוח".

     

    כך נולדה 'רמזור'. "חשבתי שנכון יהיה ללכת עם סדרה שלי שמתעסקת בחיי היומיום עם היבטים של זוגיות וחברות. בכלל לא הייתי בטוח שזו ההחלטה הכי נכונה שקיבלתי. הרי יכולתי להמשיך עם 'היכל התרבות', עם תוכנית אירוח אחרת. אבל יש משהו קסום בסדרה, כשיש לך את הזמן לשכתב, לתקן, לערוך ולהביא בסוף מוצר מוקפד. בתוכנית אירוח אין לך זמן לעשות את זה".

     

    'רמזור', שיצר וכתב עם רן שריג, הייתה הצלחה שאיש לא צפה. העונה הראשונה שלה לא תפסה, אבל השלוש שבאו אחריה התפוצצו על המסך. הסדרה הידהדה לישראלים הרבה רגעים מוכרים, עוררה הזדהות חוצת קהלים ובעיקר עשתה מה שלא עשו רוב קודמותיה - דיברה על החיים עצמם. בשנה שעברה נבחרה במשאל '7 לילות' לסדרה הישראלית האהובה ביותר בכל הזמנים.

     

    מילר הוביל את 'רמזור' גם כשחקן. "מבחינתי הדמות של אמיר רוזנר הייתה תמיד צעד אחד אחורה בחיים לעומת אדיר מילר. כשכתבתי את העונה הראשונה, כבר הייתי נשוי. בעונה השנייה, שלי אשתי כבר הייתה בהיריון. כשטלי בסדרה הייתה בהיריון, הייתה לי כבר ילדה. תמיד הקדמתי וכתבתי אחר כך מהזיכרונות שלי".

     

    מה הרגע הכי רוזנרי שעברת?

     

    "כשהגדולה שלי הילי הייתה קטנה ורציתי לשתות קפה, הייתי מושיב אותה מול הטלוויזיה ותוך חמש דקות התוכנית הייתה נגמרת. אני זוכר שאמרתי לעצמי, 'למה הם עושים תוכניות כאלה קצרות עד שהילד נתפס'. לימים זה הפך להיות הפרק שבו אמיר מזמין טכנאי שיסדר שהתוכניות ירוצו בלופ".

     

     

    * * *

     

    לפני שנתיים הפתיע מילר עם הודעה על סיום דרכה של 'רמזור'. למרות שהסביבה המקצועית שלו ומעריצי הסדרה חיכו להמשך, הוא העדיף לחתוך בשיא. לא עבר הרבה זמן עד שהחל לעבוד על סדרה חדשה, 'צומת מילר', שתעלה בקרוב בערוץ 2, אצל הזכיינית קשת. מילר מגלם בה את עצמו, והיא מחברת בין חיי היומיום שלו לתעשיית הבידור . "כשהורדתי את 'רמזור' אמרתי לעצמי, 'אני לא חוזר לטלוויזיה לפחות כמה שנים טובות'", הוא מגלה.

     

    חושש?

     

    "כן. אחרי סדרה כזו מצליחה, הפחד שלך הוא שלא משנה מה תביא, הקהל יתאכזב. לא שאני משווה אפילו לדקה, אבל יהיה מוזר, נניח, לראות את סיינפלד פותח את הדלת ולדירה שועטת דמות שאינה קריימר. אז התחלתי בכלל לכתוב סרט שיושב לי על המחשב".

     

    נשמע מעניין, מה קורה עם זה?

     

    "זו מעין דרמה קומית שכרגע בהקפאה מבחינתי. תוך כדי יצירה התחילו לעלות לי בראש רעיונות של סיפורים מצחיקים על הדבר היחידי שלא יכולתי לצחוק עליו ב'רמזור' - השואו ביזנס והמקום שלי כאדיר מילר שם. הרי אני תמיד כותב על עולמות, תוקף אותם. ב'רמזור' הייתה עונה שלמה על עולם החתונה, עונה אחת על היריון, עונה על מה זה ילדה קטנה בבית. כמעט כל דבר יכולתי להכניס לשם. אם רציתי לצחוק על סוגיית הטניס, אז חפר יצא עם מדריכת טניס. אבל לא יכולתי לצחוק ב'רמזור' על העולם שלי כאמן, כסטנדאפיסט. הבנתי שהעולם הזה טומן בתוכו הרבה מאוד רעיונות קומיים שלא נגעתי בהם".

     

    אבל הבטחת לעצמך שתיקח הפסקה ארוכה מהטלוויזיה.

     

    "נכון. ואז נכנסתי לחדר הכתיבה שלי וכתבתי על הלוח, 'אל תיתן לפחד לנהל אותך'. אמרתי לעצמי, תעשה סדרה, תיהנה מהעשייה שלה, תאהב אותה ותשחרר. בסופו של דבר, ובזה אני באמת מאמין, כשאתה עושה משהו מאהבה גדולה כל כך, מרגישים את זה והקהל מחזיר אהבה".

     

    אפשר להניח שמפלס הפחד ירד אחרי שהסדרה נולדה.

     

    "אני עדיין מאוד חושש. הדבר הראשון שהבנתי הוא שאני צריך ליצור סדרה שונה מ'רמזור', אבל עדיין דומה לה. שונה, כי אחרת למה הורדתי את 'רמזור'? ודומה, כי ב'רמזור' יש את כל המרכיבים של ההומור שלי. אני רוצה להאמין שהצלחתי לעמוד במטרה הזו".

     

    מה למשל יהיה דומה?

     

    "אחד הדברים שלקחתי מ'רמזור' הם הניואנסים של ההומור שחוזרים בכל פרק. בסדרה החדשה החלטתי שאשתי תהיה פסיכולוגית של אמנים ובכל פרק אני נכנס הביתה, רואה מפורסם אחר יושב אצלה על ספת הפסיכולוג ויש איזה עניין איתו, גג. בחלומות הכי ורודים שלי לא דמיינתי את רשימת השמות של האמנים המכובדים שיבואו לגֵג קטן. כשיראו את הסדרה יבינו על מה אני מדבר, ואיזה כבוד זה היה עבורי שהאנשים האלה הגיעו, מאריק זאבי, דרך חיים הכט, מה קשור, סיוון רהב מאיר וגם שלמה ארצי".

     

    יש דברים שוויתרת עליהם ברגע האחרון?

     

    "כל הזמן יש. אפילו לפני יומיים, כשפרק הפתיחה כבר היה גמור וערוך, מישהו העיר לי שיש בדיחה שהיא לא הכי במקום ויכולה לפגוע באוכלוסייה מסוימת. הורדתי אותה".

     

    יותר קשה לכתוב קומדיה היום, כשכל משפט עלול להצית שריפה ברשתות?

     

    "כקומיקאי, לגמרי. אפילו מאוד קשה. הפכנו לחברה שבה אחרי כל משפט כמעט שאתה אומר, מישהו מתבאס עליך. אז מצד אחד אני הולך בין הטיפות ומצד שני מדגדג את הגבולות. בסופו של דבר מי שמכיר אותי יודע שאני אף פעם לא עושה משהו כדי לפגוע במישהו, אלא מתוך מטרה לשמח ולעשות טוב על הלב. קצת הומור עצמי לא יזיק לאף אחד. גם ב'רמזור' וגם בסדרה החדשה אני עומד בראש אלה שצוחקים עליהם, וכל השאר אחריי. אנשים יהיו בשוק מהאמנים שהגיעו לצחוק על עצמם. יש אפילו כמה פרקים שאנשים יראו ויגידו, 'איך הם הסכימו?' בנאדם שצוחק על עצמו יוצא גדול יותר מכולם".

     

     

    * * *

     

    עם כל הצחוק, גם למילר יש רגעים קודרים. אחד מהם היה לפני שנתיים, כשנולד הילד השלישי שלו ושל אשתו שלי. בעוד שלי מתאוששת מניתוח קיסרי, מילר הבחין שהיא מבולבלת, שמשהו לא בסדר איתה. הוא לא הסכים שיחזירו אותה למחלקה הרגילה וביקש מהרופאים לבדוק אותה שוב. התעקש, ובצדק. לשלי היה דימום ברחם שכמעט גרם למותה. "אומרים שבנאדם צריך להיות הרופא הכי טוב של עצמו", הוא אומר, "והמקרה הזה הוכיח לי כמה זה נכון. אם לא הייתי שם, יכול להיות שכבר הייתי אלמן. קשה להסביר כמה קשים היו הרגעים האלה, כשאשתי בין חיים למוות ואני מקבל סמסים של 'מזל טוב, איזה אושר, שמחה גדולה'".

     

    איך מתמודדים עם דבר כזה?

     

    "יש סיפור שאמא שלי סיפרה לי בתור ילד. איש אחד עולה לשמיים ופוגש את אלוהים. הוא אומר לו, 'אלוהים, כל החיים שלי הרגשתי שאתה תמיד איתי, כי ראיתי כל הזמן ארבעה עקבות על החול, שניים שלי ושניים שלך. דווקא ברגעים הכי קשים שלי, אלוהים, ראיתי רק שני עקבות. אתה לא היית שם איתי. ואז אלוהים מסתכל עליו ואומר, 'ברגעים הקשים אני לקחתי אותך על הידיים'. אז אני הרגשתי שאלוהים היה איתי ברגעים האלה".

     

    מילר נזכר ברגע נוסף שעיצב את חייו, "ובעצם נתן לי מוטו שמוביל אותי. משהו שלמדתי מסבתא שלי ויולטה אחרי שנפטרה. הייתי אז בן 25, הלכנו לפנות את הבית שלה. אני פותח את הארון ורואה פתק בכתב ידה, בהונגרית. קראתי לאמא שלי, והיא אומרת לי שלא נתקלה מעולם בפתק הזה ושכתוב שם, 'החוכמה בחיים זה לא לחפש תבניות חדשות אלא למלא מחדש את התבניות הקיימות'. בכל פעם אני נזכר בפתק הזה מחדש, וזה משפט שממלא אותי, ונכון כמעט לכל היבט בחיים. פשוט צריך ללמוד להעריך מה שיש".

     

    ממרומי המקום הראשון בסקר שלנו, יש מישהו מה־19 שמדורגים אחריך שאתה אוהב במיוחד?

     

    "אני משוחד, כי הוא חבר טוב, אבל אגיד בכל זאת: אסי כהן הוא גאון. אין מי שעושה דמויות יותר טוב ממנו. הרגעים הכי מצחיקים שלי איתו קורים כשאנחנו יושבים על הגג בבית שלו ומחליפים סיפורים. כשמגיע התור של אסי לספר, אני צריך לקחת אוויר כדי לנשום. אין בנאדם שמצחיק אותי יותר ממנו".

     

    חשבת לפני 20 שנה, כשאתה ואסי הייתם בחבורת דומינו, שאתה והוא תגיעו למעמד כזה?

     

    "בחיים לא, זה היה נראה לי מופרך. יש בינינו קשר מיסטי. ביום שבו הגעתי לדומינו, גם אסי הגיע. הייתה בינינו כימיה טובה והפכנו מהר מאוד לחברים טובים מאוד. ואסי יודע להיות חבר".

     

    דוגמה?

     

    "הופענו יחד באיזה ערב בצוותא 2, ובשורה הראשונה ישבה בלונדינית יפהפייה. כל הערב היא דופקת לנו מבטים. מאחורי הקלעים אני אומר לאסי, 'ראית את הבלונדינית הזאת' ואסי עונה לי, 'בואנ'ה איזו יפה היא, מהממת'. ואז הוא הלך לשירותים ונשארתי בחדר לבד. פתאום, כמו באגדות, נפתחת הדלת, נכנסת הבלונדינית, פונה אליי ואומרת לי, 'אדיר, אני דנה, זה הטלפון שלי', ונותנת לי פתק. אני כולי נמס ואז היא אומרת, 'אתה יכול למסור את זה לאסי?' הסתכלתי עליה, ואמרתי לה, 'את יודעת שהוא הומו?'"

     

    באמת?

     

    "ממש לא, אני צוחק כמובן. נתתי לו את הפתק עם המספר, ואסי היה מספיק גבר לא להתקשר אליה, לא להשפיל אותי עד הסוף".

     

    בדיחות בלי זקן

    ובינתיים ביוטיוב ובמופעים קטנים צומח דור חדש של מצחיקנים מקומיים

     

    בשנים האחרונות העבודה של מולי שגב, הבוס של 'ארץ נהדרת', הרבה יותר קלה. הוא פשוט פותח יוטיוב ואז את הארנק. רשימת הרכישות שלו ארוכה ומוצדקת, ולמרבה המזל, הוא דווקא כן מסתובב עם כרטיס אשראי. את אודי כגן הוא מצא בבופה של משיח. את רועי כפרי במחוזות ניצה ולחם. את ניר וגלי עושים שיגועים באנימציה. את דור מוסקל וחבריו בערוץ הכיבוד. גם אילן פלד, שהצליח לשבור את הרשת עם הדבר הכי בנאלי בעולם - פרסומת לקורנפלקס - הגיע ל'ארץ', עם יעל פוליאקוב, אבל שניהם לא מצאו שם את מקומם.

    והרשת ממשיכה לבעור מכישרון והומור. השרוטונים למשל, או דיבוב מצחיק, ותותית, שבקרוב תשתתף סדרה בערוץ 2. ובמקביל המהפכה מתרחשת גם על במות ממשיות. בשנתיים־שלוש האחרונות, בעיקר בתל־אביב, גדל דור חדש של סטנדאפיסטים. עם גלית חוגי, שיר ראובן, תום יער, עמית הרשקוביץ, גיא אדלר, לילך ברנע־לשם ורבים אחרים. בינתיים הם מסתפקים בערבים קטנים ובהתארחות בתוכניות לייט־נייט - אצל גורי אלפי, אסף הראל, טל פרידמן וב'היום שהיה'. הכוכב של הסצנה החדשה הוא תם אהרון, ששעט קדימה ואחרי שקיבל הזדמנות בתוכנית הקיץ של קיציס, זכה למשבצת בפאנל של 'גב האומה'. למרבה הצער, הוא לא הצליח להעפיל ל־20 המקומות הראשונים במצעד.

    אהרון ובני דורו - כולם צעירים, כולם מוכשרים - מחכים לתת ביס בתחת של הוותיקים. יום אחד זה יקרה.

     

     razs@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 07.06.16 , 15:37
    yed660100