איפה נבחרי הציבור החילוני?

יום שני היה עמוס בענייני דת ומדינה. ועדת הפנים של הכנסת דנה בהצעת חוק המקוואות' שמטרתה לחזק את סמכויות הרבנות בכל הקשור לטבילה. בית המשפט העליון פסק בעניין תעודות הכשרות וחיזק את מונופול הרבנות גם בעניין הזה וזה לא הכל.

עוד בערוץ הדעות:

האור שבקצה המנהרה?

הבדיחה על חשבוננו

שכירות הוגנת היא זכות ולא מוצר

החוק להקמת חומת לוין

יוזמות עלייך ישראל

רוב הציבור החילוני בארץ יסתכל על היום העמוס והקודר הזה כצירוף מקרים אקראי. דבר אחד לא קשור לשני ובכל אופן שום דבר מהמקרים האלו לא קשור אליי. את החתונה שלי אני אעשה בקפריסין. אשתי לא תתקרב למקווה. אני גם ככה לא אוכל כשר. הרב הראשי לשעבר מושחת? כל הפוליטיקאים מושחתים. קומבינות ברבנות? גם ככה אין לי רב.

נדמה שבעשור האחרון נטשו החילונים את המערכה על ענייני דת ומדינה בישראל וזו עברה להתנהל בין הציונות הדתית לחרדים. המאבק עבר להתמקד באופי שירותי הדת - האם יהיו אורתודוקסיים שמרניים או אורתודוקסים ליברליים. האם המערכת תהיה נוקשה ומחמירה או חייכנית וגמישה. בכל אופן יחולו כללי ההלכה האורתודוקסית על כלל הציבור ולא תתאפשר בחירה חופשית.

ח"כ אלעזר שטרן העלה השבוע פוסט מדם ליבו על אופי שירותי הדת בישראל. הוא קורא לציונות הדתית לפעול לקרב את הציבור הישראלי אל הדת ולא להרחיק אותה ממנו. זו הייתה ההתייחסות המקיפה ביותר ליום העגום הזה מצד נבחר ציבור. שטרן צודק, הוא מעוניין שהציבור ישתמש בשירותי הדת ושאלו יהיו מסבירי פנים. אך מדוע לא נשמע קולם של נבחרי הציבור החילוני?

בתחילת השבוע, לדוגמה, נודע לנו שהאוצר מתכנן לייצר תקנון אחיד לדמי הניהול של קרנות הפנסיה. מיד קם השר חיים כץ אביר השוק החופשי בזעקה - האוצר מחסל את התחרות. היכן הם אותם אבירים כשזה מגיע לשירותי הדת של המדינה? האם מונופול הכשרות של הרבנות לא משפיע על יוקר המחייה? האם יש סיבה לכפות על בעלי העסקים בארץ להתקשר עם הרבנות?

המונופול של הרבנות הראשית משפיע על הציבור החילוני יותר מכל ציבור אחר. לחרדים יש בתי דין פרטיים וכשרויות פרטיות, ולזרמים הלאומיים יש מערכת רבנית שהיא חלק מחייהם. הציבור הגדול ביותר שמשתמש בשירותים של הרבנות למרבה האירוניה הוא הציבור היהודי-חילוני. אז איפה הנבחרים שלנו?

בדומה לציבור הרחב, גם נבחרי הציבור החילונים לא מבינים את הקשר שלהם לסוגיות הללו. כשזה מגיע לגאווה, לדוגמה, כולם מתגייסים. יש קהילה משוללת זכויות, אפשר להיאבק בממסד הדתי וגם לצאת ליברליים וטרנדיים. למה גאווה כן ומקווה לא? הרי הדברים קשורים קשר הדוק. על הח"כים שלנו להתייצב בכל דיון, קטן כגדול, שעוסק בהסדרה של שירותי הדת. אסור להסתפק בהנחה של הצעת חוק לנישואים אזרחיים ולקוות לטוב. אנחנו צריכים אתכם שתילחמו בשבילנו, על אופי המקוואות, על תעודות הכשרות, על זכויות להט"ב ועל הליכי הגיור, הכל קשור להקטנת תפקידו של הגוף הארכאי והכופה הזה.

המאבק שמתרחש היום בין החרדים לדתיים-לאומיים בשליטה על הרבנות הוא מאבק על השליטה בחיים שלנו. זה לא עניין אזוטרי שקורה אי שם רחוק מעבר להרים בין כיפות שחורות לכיפות סרוגות, זה מאבק עלינו. ואסור לנו להמשיך ולהפקיר את המגרש הזה. יש אלטרנטיבות אזרחיות, יש אפשרות לבחור, לא ניתן לפרנסי הדת להגדיר בשבילנו את היהדות שלנו.

מיקי גיצין, מנכ"ל ישראל חופשית