שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך מניבה הפרה הישראלית הכי הרבה חלב
    כיצד מצליחות הפרות הישראליות לייצר הכי הרבה חלב בהשוואה לכל מדינה בעולם, על אף תנאי האקלים הבעייתיים? בזכות טכנולוגיות "כחול לבן" מתקדמות, הכוללות שיפור גנטי, מעקב וניטור 24 שעות ביממה. הכירו כמה חברות ישראליות שעושות את זה

    ישראל מככבת כבר לא מעט שנים במקום הראשון מבחינת כמות החלב השנתית שמייצרת כל פרה בממוצע - כ-12,000 ליטר. לשם השוואה, במדינות המתפתחות מניבות הפרות פחות מ-6,000 ליטר, באירופה כ-8,000 ליטר ובארה"ב כ-10,000 ליטר בשנה.

     

    כיצד הפרות הישראליות מחזיקות בשיא כשזה, ועוד חרף הטמפרטורות הגבוהות, שאינן מתאימות לפרות (הטמפרטורה הרצויה נעה סביב 4 מעלות צלזיוס -מ.ג)? בזכות הטמעת טכנולוגיות שפותחו בישראל למעקב, כלים מתקדמים, ניטור 24 שעות ביממה ושיפור גנטי, שהופכים את משק החלב הישראלי למתקדם ולנחשב בעולם. כפועל יוצא, נולדה גם אפשרות לייצא טכנולוגיות ופתרונות בשווי מאות מיליוני דולרים לכל העולם.

     (צילום: SCR ) (צילום: SCR )
    (צילום: SCR )

    "מאותו רגע שמחלבות הכניסו טכנולוגיות לניטור הפרה באמצעות רצועה סביב הרגל או הצוואר, באופן שמספק מידע באשר למצבה של הפרה, הכול השתנה", מסביר גלעד פלד, מנהל מחלקת אגרו-הטכנולוגיה, מים וקלינטק במכון הייצוא. "היום יודעים בכל רגע נתון כיצד הפרה מרגישה וזה מעלה את תנובת החלב שלה. שימוש בכלים נכונים, כמו מכוני חליבה מתקדמים שיודעים איפה יש זיהום ודלקת, האם הפרה לא מקבלת מספיק מזון ושמא חסר חלבון, הוא הסיבה לכך שישראל הפכה למעצמה בתחום".

     (הנתונים באדיבות מועצת החלב) (הנתונים באדיבות מועצת החלב)
    (הנתונים באדיבות מועצת החלב)
     

    לכבוד שבועות ובין מאכלי הגבינה, בחנו שלוש חברות ישראליות ותיקות, שפיתחו טכנולוגיות מובילות בתחום תעשיית החלב העולמית.

     

    יצוא לעשרות מדינות בעולם

    חברת תעשיות לכיש פיתחה והמציאה את מערבל המזון הממונע הראשון בעולם כבר ב-1982 ומייצאת היום ממפעלה הממוקם בשדרות לכ-40 מדינות. העולם, שהכיר עד אז רק מערבל נגרר על ידי טרקטור המועמס באמצעות שופל, נחשף לטכנולוגיית ה-self propelled - בה הנהג יושב בקבינה (היום ממוזגת ומרווחת) ומעמיס באמצעות כורה ומסוע את המזון ישירות לדוד הערבול, נוסע לאבוס ומחלק את המזון לפרות. הכלי יכול לספק מנת מזון מאוזנת לכ-800 פרות בשעה.

     

    צפו

     

    כך זה פועל

    כך זה פועל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "העולם מעריך מאוד את המובילות הטכנולוגית של ישראל ומוכן לשלם עליה פרמיה ביחס למתחרים האחרים", אומר גרשון גולדנברג - יו"ר דירקטוריון תעשיות לכיש. "במדינות מסוימות ובעיקר במזרח הרחוק ובמזרח אירופה, השילוב בין הידע של הרפתן הישראלי והתעשייה הישראלית בתחום הרפת מוערך מאוד וישנם פרויקטים בהם ניתן לראות רפת או מרכז מזון "כחול לבן" באותן מדינות, החל במנהל הרפת וכלה בציוד שברפת".

     

    המערבל שפותח בתעשיות לכיש מחליף 2 מפעילים במפעיל אחד ו-2 מנועים במנוע אחד ומשפר את הדיוק של מנת המזון, שהינו מרכיב העלות הגבוהה ביותר של הרפת. החברה הייתה מהראשונות בעולם להתקין בקרה ממוחשבת על כלל המכלולים במערבל המזון, המסייעת בחסכון בצריכת הדלק ולא פחות חשוב - דיוק עם המזון של הפרות.

    הסלף Vulcan 16 במשק בסין  (צילום: באדיבות תעשיות לכיש) (צילום: באדיבות תעשיות לכיש)
    הסלף Vulcan 16 במשק בסין (צילום: באדיבות תעשיות לכיש)

    היקף מכירות החברה בהתאם. הממוצע בשנים האחרונות הינו כ-100 מיליון שקל וכ-90% מהכלים המיוצרים נמכרים לשווקים השונים בחו"ל.

     

    בודקים את פוריות ובריאות הפרה 24 שעות ביממה

    גם חברת SCR הישראלית פועלת כבר 40 שנה ופיתחה לא מעט טכנולוגיות ופתרונות אלקטרוניים למערכות חליבה כחול לבן, בהם מד חלב ייחודי המודד את החלב ללא מגע בזמן החליבה, שהפך למד החלב המדויק והנמכר ביותר בעולם. החברה נכנסה לפני כ-15 שנה לתחום ניטור פוריות ובריאות הפרה באמצעות תגי צוואר לפרותף שמספקים לרפתן מידע מדויק בזמן אמת על פוריות ובריאות הפרה. תגים אלה מנטרים למעלה מ-5 מיליון פרות בכל רחבי העולם ובזכותם הפכה SCR לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום מערכות ניהול הרפתות.

     (צילום: SCR ) (צילום: SCR )
    (צילום: SCR )

    "הרפתנים בכל רחבי העולם עומדים בפני אתגרים רבים - מחירי חלב נמוכים, מדיניות רגולציה קשוחה, וצרכנים המודעים מאד לאיכות המוצר- אבל גם רוצים לראות את הפרות מטופלות היטב וחיות ברווחה", מסביר אורי ענבר - סמנכ"ל פיתוח מוצרים ושוק מקומי בחברה. "בנוסף הם מתמודדים עם ניהול רפתות ענקיות של מאות ואלפי פרות, בגדלים שלא היו מוכרים בעבר. SCR מספקת לרפתן יכולת לעקוב כל הזמן אחר כל פרה ופרה ולזהות באופן אוטומטי פרות הסובלות מבעיה כלשהי או מחייבות התערבות של הרפתן. בנוסף אנו מאפשרים לרפתן לעקוב אחר רווחת הפרות כקבוצה, טיב ההזנה הניתנת להן והתנאים הסביבתיים, על מנת לשפר את תנאי המחייה ולתת לפרה תנאים אופטימאליים לייצור חלב".

     

    ענבר מדגיש כי החברה, הממוקמת בנתניה, מעסיקה מאות עובדים ואת רוב המוצרים היא מפתחת ומייצרת בארץ. "אנו רואים את עצמנו כחלק בלתי נפרד מתעשיית החלב בישראל ורואים ברפתנים הישראלים שותפים חשובים המאתגרים אותנו ודוחפים אותנו קדימה להמשיך וליצור מוצרים מתקדמים בחזית הטכנולוגיה".

     

    "כשעובדים נכון רואים את התוצאות"

    חברה ישראלית נוספת היא אפימילק, שנוסדה בסוף שנות ה-80 בקיבוץ אפיקים. בתחילת הדרך פיתחה החברה הקיבוצית ציוד עזר לחקלאות, ובהמשך הדרך, בהשראת חבר הקיבוץ אלי פלס ז"ל, החלה למקד את פעילותה בענף הרפתות ובעיקר בפיתוח מערכת חליבה ממוחשבת, המהווה כיום את תחום עיסוקה המרכזי. על פי החברה, מערכות אפימילק נמצאות ביותר מ-70% מהרפתות בארץ. כ-95% ממכירות החברה הן לחו"ל, לכ-50 מדינות.

    הרפתן מקבל מידע בזמן אמת על בריאות העדר, מצב הפוריות ומצב החלב. אפימילק  (צילום: אפימילק) (צילום: אפימילק)
    הרפתן מקבל מידע בזמן אמת על בריאות העדר, מצב הפוריות ומצב החלב. אפימילק (צילום: אפימילק)

    "קו המוצרים המוביל של אפימילק הינו מערכת מודולרית אוטומטית לניהול רפת אינטנסיבי", מסבירה נועה יוניש, מנהלת השיווק של החברה. לדבריה, תוכנת אפיפארם (AfiFarm) משולבת באופן מלא במערכת החברה, אוספת מידע על כל בעל חיים (מידע הנשמר במאגר הנתונים), מנתחת ומציגה את הנתונים בדו"חות.

     

    "כך מקבל הרפתן מידע בזמן אמת על בריאותו של העדר ומצב הפוריות, איכות החלב, הפרודוקטיביות וגורמים קריטיים אחרים. בעזרת מידע זה יכול הרפתן לקבל החלטות מושכלות", מוסיפה יוניש.

     

    "חברות ישראליות יודעות לקחת את הטכנולוגיות הכי מתקדמות ולהטמיע אותן בתחום החלב", מסכם גלעד פלד. "בכל מקום בעולם ניתן להגיע לכמויות חלב כמו בארץ, אבל פה זה תלוי במשקים עצמם, האם הם מבינים שהם יוצאים למסע ארוך עם השקעה ראשונית גבוהה - או לא. כשעובדים נכון רואים את התוצאות".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: SCR
    הטמעת טכנולוגיות
    צילום: SCR
    צילום: רונן אקרמן
    גלעד פלד מנהל מחלקת אגרו-טכנולוגיה, מים וקלינטק מכון היצוא מכון הייצוא
    צילום: רונן אקרמן
    צילום: תעשיות לכיש
    גרשון גולדנברג
    צילום: תעשיות לכיש
    צילום: SCR
    אורי ענבר
    צילום: SCR
    מומלצים