שתף קטע נבחר

אירועי השבוע

בית חם בירושלים

עמותת החוט המשולש חגגה את יום ירושלים באירוע התרמה מיוחד במינו בביתם של רמי ואוסי אטלינגר. העמותה מסייעת לבני נוער בין הגילאים 14-24 ללא מסגרת ובית תומך ומעניקה להם, בית, תמיכה ותקווה לעתיד טוב יותר.

זה התחיל עם מפגש בבית קפה בזמן חופשת מולדת. דותן שוהם, תושב לוס אנג'לס ובעל חברת וחנות האופנה "ג'יפסי", נפגש עם יגאל גולדשטיין שביחד עם אשתו דנה ייסד את עמותת החוט המשולש בירושלים. גולדשטיין הקים את העמותה בשנת 1999 למען נוער וצעירים בירושלים הנמצאים במצבי סיכון שונים ואין להם בית או תמיכה משפחתית. כמו הרבה בעלי עמותות בארץ, גולדשטיין קיווה שיצליח לגייס את עזרתם של חברי הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס. מאחר ולא חסרות עמותות המחזרות אחר תושבי הקהילה בארה"ב, הסיכוי שמשהו כן יצא מהמפגש שאורגן על ידי מכר משותף, היה קלוש למדי. אלא שגולדשטיין וסיפור הבית החם שפתח למען בני הנוער, נגע לליבו של דותן שמייד הביע את נכונותו לעזור.

 

מאז חלפו ארבע שנים ומדי שנה נערך ערב התרמה למען העמותה. גם השנה התארגן דותן ביחד עם אחותו אוסי שוהם, שיר ביליה, שרונה קופר וחנה בן הרוש לארגן ערב התרמה עבור העמותה החשובה. במוצ"ש האחרון, אז גם נחגג יום ירושלים, הגיעו עשרות ישראלים לביתם של אוסי ובעלה רמי אטלינגר לערב מהנה ועבור מטרה טובה.

 

מארגני האירוע. צילום: אברהם יוסף פאל (Pal-Photography) (Pal-Photography)
מארגני האירוע. צילום: אברהם יוסף פאל(Pal-Photography)

 

הבית המשקיף אל נוף מקסים של העיר קושט להפליא, עם כריות צבעוניות ופינות ישיבה מזמינות. שולחנות עמוסים בסלטים למיניהם, ירקות ופירות, לחמים טריים ובר משקאות, קיבלו את פני הבאים. בין המוזמנים, יכולתם גם להבחין בשחקנים איילת זורר, אורי פפר ואלון אבוטבול, ובמפיקים, אבי לרנר ולטי גרובמן.

 

במהלך הערב הוקרן סרטון וידיאו אותו ביימה שיר שסיפר את סיפורם של הצעירים שהחוט המשולש משמש להם כבית חם. צעירים אלו, בעיקר בני 18 פלוס, הינם נטולי כל מסגרת ותמיכה כי מערכת הרווחה לא מטפלת בהם בבגרותם. וכך יוצא, שרבים מהם נפלטים לרחוב ונמצאים בסיכון. הבית פועל בשעות אחר הצהריים והערב ומזמין אליו מדי יום עשרות בני נוער שנהנים מחוגי העשרה בתחומי האמנות, המוסיקה והמחשבים. מדי יום מוגשות ארוחות חמות ובחגים נערכות סעודות חג באווירה חמה. בנוסף, לאלו שאין להם בית לשוב אליו לאחר הפעילויות, ישנם שני בתים המשמשים כהוסטל לצעירים בני 18-23 (לבנות יש הוסטל נפרד לגילאי 18-25). כל צעיר מתקבל לתקופת שיקום של שנה עד שנתיים ומותאמת לו תוכנית אישית על פי מצבו הנפשי והפיזי. בתום התהליך, יוצאים הצעירים עם כלים ומקצוע המעניקים להם יכולת לנהל חיים עצמאיים, מלאים ובריאים.

 

עד היום הספיקו לעבור בבתים החמים של החוט המשולש, אלפי בני נוער וצעירים בשנות ה-20 שמצאו את דרכם בחיים בזכותה. מייסד העמותה, גולדשטיין שהגיע במיוחד מהארץ לכבוד האירוע, סיפר כי רק בשנה שעברה לבדה, עברו 800 צעירים בבית החוט המשולש. "רובם מגיעים אלינו בהפניית משרד הרווחה, אך יש גם כאלו שמגיעים אלינו באופן עצמאי והדלת שלנו פתוחה תמיד בפני כולם”, סיפר גולדשטיין.

יגאל גולדשטיין סיפר לקהל שהתכנס בחצר הבית ליד הבימה, על המפגש הראשוני עם דותן שוהם שהוליד את שיתוף הפעולה ועל העמותה שסייעה להציל כל כך הרבה צעירים ישראלים מעתיד לא ידוע. השחקנית איילת זורר ודותן שוהם, הקריאו קטעים אותם כתבו צעירים שהעמותה שימשה להם עוגן הצלה בתקופה הקשה בחייהם. את האירוע ליוו בנגינה יונתן אלקיים והבאנד שלו המופיעים בהצלחה במועדוני ג'אז בדאון טאון.

לפרטים נוספים על העמותה והענקת תרומות:

meshulas.org

 

תושב וודלנד הילס נעלם בזמן שיעור טיסה

אדמונד אהרוניאן, 50, מוודלנד הילס ומדריך הטיסה שלו, ג'ייסון גלזייר, 52 מאנסינו, נעלמו ביחד עם המטוס בו המריאו בחזרה מקטלינה לואן נייס ביום שבת ה-28 במאי. אהרוניאן, יהודי, עוד הספיק לפרסם בפייסבוק את תמונתו מחייך ומאושר שעות ספורות לפני ההמראה בחזרה הביתה, אלא שהשניים נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה.

 

משפחתו של אהרוניאן מיהרה להתראיין לתקשורת המקומית ולבקש את עזרת הציבור במציאתו של אהרוניאן. קרובת משפחתו שרחרז, סיפרה לידיעות אמריקה כי אהרוניאן היה סוכן ביטוח מצליח, מבוסס מאוד כלכלית שנהנה לטוס בזמנו החופשי ועמד לסיים את שעות הטיסה הדרושות ממנו לפני שיקבל את רישיון הטיס שיאפשר לו לטוס לבדו. מדריך הטיסה שלו, גלזייר, פורסם, הינו מדריך בעל למעלה מ-30 שנות ניסיון, מקצועי ואחראי.

אהרוניאן, התגרש לפני כשמונה חודשים מאשתו השניה לה היה נשוי 20 שנה ואב לשני ילדים ועוד ילדה אחת מנישואיו הראשונים אותה אימץ. "הכרזנו על פרס בסך 250 אלף דולר לכל מי שיביא למציאתו של אדמונד בחיים”, מספרת שחרזד. במידה ואדמונד ימצא מת, הכריזה המשפחה כי תעניק פרס בסך 150 אלף דולר.

 

"זה מאוד מוזר כי המטוס עשוי מפייבר גלאס והוא מאוד קל, לכן לא ברור לנו איך לא נמצאו כל שרידים של המטוס במים במידה והוא התרסק".

הקשר עם המטוס ושני הגברים נותק עשר דקות לאחר ההמראה מקטלינה. משדה התעופה בואן נייס, מיהרו לדווח כי המטוס לא הגיע בשעה היעודה ומאותו הרגע התחילו החיפושים שנכון לכתיבת שורות אלו, לא העלו דבר.

בני משפחה וחברים התכנסו למחרת היום בבית כנסת בקלבסס להתפלל לשלומו של אהרוניאן וחזרתו בשלום ביחד עם ג'ייסון גלזייר.

אהרוניאן טס כשנה במסגרת לימודיו בבית הספר Encore שבואן נייס. ביום בו הוא נעלם, סוף השבוע הארוך של יום הזיכרון האמריקאי, הוא שלח מספר טקסטים ונשמע רגיל לחלוטין.

 

לאחרונה, פירסם הל.א. טיימס כתבה על סוכני ביטוח בקליפורניה ועל תוכנית הבריאות של אובמה, במסגרתה התראיין גם אהרוניאן. אהרוניאן הצליח מאוד כסוכן ביטוח והוכר כסוכן שהצליח לרשום מספר שיא של מבוטחים ל- ObamaCare. משפחת אהרוניאן שכרה שלושה הליקופטרים וצוללנים לעזרה בחיפושים.

 

 

פנים חדשות במראה

דלית הרגיל לא האמינה שזה קורה לה. היא התעוררה בבוקר, הסתכלה במראה ולא הכירה את עצמה. הפנים שהשתקפו אליה בחזרה לא היו שלה. פניה היו נפוחות מאוד, עיניה מצומצמות. היא הסתכלה ונבהלה. אחר כך היא מיהרה ללכת לרופא שאמר לה שיתן לה זריקה ועוד כמה שעות תרד הנפיחות והיא תחזור לעצמה. אלא שזה לא קרה. "ידעתי שבעלי אילן יחזור בערב וחשבתי שעד אז הנפיחות כבר תרד. אלא שהיא לא ירדה. התעוררתי בבוקר, הסתובבתי לעברו ושאלתי: נו, ירד? והוא ענה: לא, אבל אז לקח את ידי ואמר: אבל את יודעת, אני אוהב אותך גם ככה. בכל מצב אני אוהב ויאהב אותך תמיד".

"זה היה אדיר”, מודה דלית בהתרגשות. אחר כך, מחוזקת על ידי בעלה ואבי שתי בנותיה, היא יצאה החוצה לעולם, נטולה מאיפור וניראת כפי שהיא מגדירה את זה: "אישה זקנה ושמנה".

 

החשיפה כך לעולם היוותה חוויה משחררת, היא מספרת ובמיוחד התגובות שקיבלה. מקץ חמישה ימים עם פנים נפוחות ולאחר שקיבלה טיפול רפואי שפטר אותה מהאלרגיה שתקפה אותה כך פתאום, היא פירסמה פוסט בפייסבוק עם פניה לפני ואחרי: "אני חייבת לשתף אתכם בחוויה האמיתית שעברתי השבוע. אולי השבוע הכי קשה ומאתגר שהיה לי אי פעם בחיי. מאז ומתמיד אני עובדת לפצח את הדפוס של להיות תמיד מושלמת ויפה. במשך השנים עשיתי עבודה עמוקה בסדנאות, כיתות, קאוצ'ינג וכל פעם הגעתי לזה שאני מי שאני והעולם אוהב אותי כמו שאני. ביום חמישי שעבר, ישברתי עם חברה ושיתפתי אותה שזה היה השיעור שלי ושאני כיום חופשיה, חזקה ומאושרת עם מי שאני כמו שאני והיופי זה רק הבונוס. ביום שישי עדיין הסתובבתי לי בעולם והרגשתי כזאת יפה וזוהרת, כנראה ששמעו אותי מלמעלה והחליטו להעביר אותי את מבחן חיי.

 

“ביום ראשון בבוקר התעוררתי ומתוך אלרגיה מסויימת, כל הפנים שלי התנפחו והתנפחו. באמצע היום הסתכלתי בראי ולא האמנתי מה אני רואה מולי. אישה עם פנים אחרות, נפוחה, מכוערת, עם עיניים קטנות ושפתיים שמנות. לא יכולתי לחייך. בנותי ובעלי היו בהלם, אמרו שאני נראת כמו אישה אחרת. כאמא, מורה, זמרת ואישה, עמדתי לפני סיום שנת הלימודים והייתי חייבת להמשיך לתפקד. החלטתי שאני לוקחת אחריות מלאה ושאני ממשיכה לתפקד ולתקשר בעולם בדיוק כך, כמו שאני במצבי החדש. כולם שאלו: מה קרה? דאגו, כאבו ופתאום חוויתי חוויה חדשה של אישה חשופה, רגישה, בלי הגנות, בלי יופי חיצוני. אנשים כתבו לי מכתבי אהבה, שאלו לשלומי, אמרו לי שאני כל כך יפה תמיד כמו שאני. הרגשתי פתאום כל כך נאהבת ורכה.

 

“חמישה ימים הסתובבתי לי ככה בעולם, הלכתי לעבודה, נפגשתי עם חברות ושיתפתי את כולם בשיעור שאני עוברת. בכל יום שעבר הרגשתי שאני משתחררת יותר ויותר וכעבור חמישה ימים בערך, חשתי שנפקע מני פקק עמוק וישן, התעוררתי שוב עם הפנים המוכרות, היפות והרזות, אבל הייתי חדשה, משוחררת וחופשיה. מה שנותר לי לאחר שיעור ומסע זה, היא רק אהבה ענקית".

 

בעקבות הפוסט בפייסבוק מספרת דלית, היא לא מפסיקה לקבל תגובות תומכות מחברים. "לא להאמין מה קרה בעקבות הפוסט הזה”, היא מחייכת את חיוכה המוכר, ”לפעמים אנשים עוברים דברים הרבה יותר קשים, מחלות למיניהן או משקעים מהותיים שגורמים להם להגיע לתובנה הזאת ואני באיזשהו מקום, עברתי את זה בקטנה, כי זו היתה בסך הכל אלרגיה של חמישה ימים, אבל השיעור שקיבלתי מזה היה עצום וגרם לי להיות בעלת ביטחון עצמי גדול יותר, חופשיה, נקיה וחזקה יותר מאי פעם. זאת היתה מתנה שקיבלתי לגיל 50”.

 

 

שבועות בעיר

כ-2500 איש מכל חלקי העיר לוס אנגל'ס הצטרפו לחגיגות חג השבועות במרכז הקהילתי החדש של שם שפר. זה הוא הפסטיבל שבועות הססגוני והגדול ביותר שקיים בקרב הקהילת היהודית-הישראלית-אמריקאית בלוס אנגל'ס בפרט ובקליפורניה בכלל. החוגגים נהנו משלל אטרקציות ופעילויות לילדים נוער וכל המשפחה,רכיבה על סוסים, פינות ליטוף, פעילויות מים,הופעות חיות הכללו את המופע של "נעמה סופר על"שהוא גם היה המופע המרכזי, להקות ישראלית,ריקודי עם, הפעלות של שירן "ליטל גים”.

 

בנוסף נהנו המשפחות מסדנת בישול בהובלתה של שרה גלר שבימים אלו עומלת על פתיחת בית הקפה “פסטיסר”. הסדנה הייתה משותפת להורים וילדים אשר יחד הכינו בלינצ'סים. באי הפסיטבל נהנו מג'ימבורי ואזור משחקים לילדים ותינוקות,ופעילות שיא של צביעת אוטובוס ויצירת חותמת אישית של כל ילד עליו.

תחת קורת הגג של הIAC התכנסו ארגוני הקהילה הישראלית-אמריקאית –שבטי הצופים:חן והראל,בתי הספר: קדימה,עמי,האשל ולשון אקדמאי. ארגונים קהילתיים: מת"י, וואלי בית שלום, ובפעם הראשונה הצטרפו לפסטיבל ארגונים יהודיים כמו האשל,טמפל עליה, ארגון האחים הבוגרים (JBBS) ארגון המשפחות הבודדות לחיילים,VJCC, VBS.

 

 (Pal-Photography) (Pal-Photography)
(Pal-Photography)

 

כל בית ספר הקים ברחבת מתחמי האוהלים תחנה אטרקטיבית אשר עסקה במאפיין של חג השבועות,ובאי הפסטיבל יכלו לצרוך הנאה ולייצר רשת חברתית קהילתית. בנוסף הוקם מתחם אוכל עשיר וטעים של PACIFIC KOSHER תחת הנהלתם של דן ומורן אלטיט.

השנה הפסטיבל עמד בסימן חזרה למקורות ושמירה על רוח ומנהגי החג, תחת הכותרת "פסטיבל שבועות במרכז הקהילתי שפר”. זוהי השנה הראשונה שבה הפסטיבל התקיים במרכז הקהילתי החדש אשר נפתח באופן חגיגי בתחילת חודש ינואר.

 


 (Pal-Photography) (Pal-Photography)
(Pal-Photography)

 

הפסטיבל השנה העיד על החיבור ושיתוף הפעולה הקיים בין הארגונים השונים וההוכחה לכך היא הצטרפותם של הארגונים החדשים, ישנו מאמץ רב לחבר בין הקהילה הישראלית-אמריקאית לבין הקהילה היהודית. "אושר גדול להיות חלק ממפעל קהילתי גדול כך כך שלוקחים בו חלק ארגונים שונים ומגוונים כמו בתי ספר פרטים וציבורים,בתי כנסת ומרכזי קהילתיים, אני מאחלת לכולם קיץ בטוח ומהנה וחג שמח”,אמרה מרים מנקין מורה מבית הספר לשון אקדמי.

* הביא לפרסום: דסטין ביטון

 

קול-קיד

מלודי ניב, 17 מבית הספר אל קאמינו בוודלנד הילס, זכתה לאייטם במסגרת חדשות ערוץ ABC בזכות המועדון אותו הקימה בבית ספרה: מועדון הצדק החברתי. ניב, בתם של ישראלים תושבי לוס אנג’לס, הקימה את המועדון במטרה לעודד מודעות לנושאים חברתיים שונים ולעודד בני נוער להיות מעורבים, חברתית ופוליטית ולא להסתפק בישיבה והתבוננות מהצד, אלא לצאת ולפעול למען שינוי.

 

להפתעת התלמידים בבית הספר התיכון המונה קרוב ל-4000 ילדים, הגיע צוות הצילום לצלם את ניב בפעולה, מעבירה דיון במועדון המשתמש באולם תיאטרון בית הספר כמקום המפגש שלו. "אנו מעלים בכל פעם נושא אקטואלי אחר, דברים שעולים בחדשות או שמתרחשים בקהילה מסביבנו ומעלים טיעונים לכאן ולכאן. אבל אנו לא עוצרים בזה, אנו מוציאים את הדיון מחוץ לכיתה ומנסים לראות איך אנו יכולים בעצמנו לשנות דברים אם אנו מבחינים באי צדק חברתי, עוולות, אפליות על רקע גזעני, מגדרי, או כלשהו, יש לנו את האחריות לנסות לשנות דברים במידת היכולת והכלים העומדים בידינו".

 

ניב נבחרה מבין אלפי תלמידים שמועמדותם הוגשה לתחנת הטלוויזיה שחיפשה לעשות כתבה על "קול-קידס"במחוז לוס אנג’לס.

* גילוי נאות: ניב היא בתה של חברת מערכת ידיעות אמריקה.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
Pal-Photography
חוגגים שבועות ב-L.A
Pal-Photography
מומלצים