שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בין שיימינג ללשון הרע: הרב שרלו לא שו"תק

    על שו"ת הסמס: "הצורך לקצר מוציא מהרב את המיטב", על חשיפת מטרידים: "ממתי ההלכה נועדה לתת פרס לנבל?" על שיימינג: "גם שתיקה לעיתים היא 'לא תעמוד על דם רעיך'". הרב יובל שרלו מוציא את "רשו"ת הדיבור", ומדבר על אתיקה בעולם ההלכתי, ועל הדרך שעברה התורה מהר סיני - לאייפון

    אם עם ישראל היו מקבלים את התורה היום, זה היה קורה, מן הסתם, דרך אפליקציה משוכללת שהייתה כוללת גם קולות וברקים. אין ספק שספרות השו"ת (השאלות-ותשובות הלכתיות) השתנתה באופן דרסטי בעשור האחרון, והפכה אולי זמינה ומהירה הרבה יותר – אבל גם שטחית, בהתאם. כמו כל מזון מהיר. ופה (גם פה) מדבר הרב יובל שרלו על מהפכה: "הקיצור מוציא מהרב את המיטב" הוא טוען. "התשובות לשו"תים ברשת פשוטות, מטבע הדברים – אבל לא פשטניות".

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    ספרו הרביעי של הרב יובל שרלו בסדרת "רשו"ת הדיבור" (הוצאת "מגיד"), היוצא בימים אלה ממש, מצביע על היתרונות והחסרונות של הפורמט החדש, ועל הצורך לשוב לערכים המכבדים בני אדם בזירה הציבורית ברשת. בין שיימינג לטוקבקים, נטייה מינית וסודות - הספר הוא ליקוט זהיר ומחושב של אתיקה ומוסר יהודי, הפוגש את אתגרי החיים במאה ה-21.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות  

     

    הרב יובל שרלו לא מתכחש לשינוי הדראסטי שעברה תרבות השו"ת, ואולי מאמץ אותו, בחום אפילו. "לימוד התורה הוא תמיד מפגש של הטקסט הנצחי הקדוש, עם האנשים שלומדים אותו", הוא אומר. " האנשים הלומדים משתנים, וגם החברה משתנה, וכך מגלה המפגש הזה פנים חדשות, מרתקות. מצד אחד יש שמירה ומחויבות לטקסט המקורי, אולי גם בניגוד לרצונו של הלומד - אבל טבעו של מפגש שהוא יוצר גילויים חדשים, או מה שאנחנו קוראים לו 'חידושי תורה'".

     

    מהר סיני - לאייפון 6

    הרב שרלו, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול" ברעננה, ומבכירי רבני הציונות הדתית - בחר להתמקד את ספרו באחד הנושאים החברתיים הרגישים והנפיצים כיום ברשת: לשון הרע, רכילות ושיימינג. בין דפיו ניתן למצוא סוגיות מורכבות ולעיתים קורעות לב, ובהם גולשת השואלת האם מותר לספר על פגיעה מינית שחוותה מהורה, או שמה זוהי עבירה על כיבוד הורים? אחר המתחבט האם לספר לבחור כי ארוסתו ניהלה מערכות יחסים מיניות עם נשים - או האם עובד ציבור רשאי להדליף מידע לתקשורת במטרה לתקן עוולות.

     

     

    "מבחינת תפיסתי ההלכתית ואמונתי", אומר הרב יובל שרלו בגילוי לב, "איסור רכילות, לשון הרע, הלבנת פנים, הזהרות מחנופה ואמירת אמת ועוד, נמצאים ברף העליון של המחויבות הדתית. אלה הם איסורים שנובעים מדברי הנביאים שלפני הקורבנות, צריך קודם כל לבנות חברה צודקת".

     

    במרבית השאלות – "מרכז ההוויה הישראלית", כפי שהרב רואה זאת - מהדהד הדיון הציבור הער נגד ובעד תופעות חברתיות הנוגעות לשיח ציבורי כגון שיימינג. גם הטוקבקים לא יוצאים נשכרים מביקורת בגין השימוש בכלי לצורך השתלחות, השמצות וגידופים - במקום אפשרות לניהול שיח רציני.

     

    יש באמת הכרעה הלכתית ברורה בשאלות האלו, שנראות לרוב כמו דילמה מוסרית?

     

    "יש פה שני צדדים, מצד אחד חופש הדיבור והמידע, מצד שני חזקת החפות של הפרט. אין הכרעה חד-משמעית כי המציאות תמיד מורכבת ועדינה, אבל יש 'קווי מתאר'. למשל, לשאלה למה אתה חושף מידע, אין משמעות בעולם החוק היבש, כפי שאנחנו מכירים אותו. בהלכה, לעומת זאת, היא שאלה בסיסית. צריך תמיד לזכור שכמו שדיבור יכול להיות הוצאת שם רע ועוול לאדם חף מפשע, גם שתיקה לעיתים היא 'לא תעמוד על דם רעיך'.

     

    "בעיסוקי האינטנסיבי בתקיפות מיניות ואלימות במשפחה, אני רואה לעיתים תפיסה מעוותת של ההלכה. למשל, שזה הלבנת פנים ולכן אסור להתלונן ולחשוף את הפוגע. ממתי ההלכה נועדה לתת פרס לנבל? התפיסה כאילו תלונה תהיה 'חילול השם', כאילו שריבונו של עולם מעדיף שנסתיר דברים כדי לא לפגוע בכבוד הדת. מבחינתי זה בדיוק הפוך, הקב"ה לימוד אותנו לעמוד לצידו של הצודק, ולשמש כפה למי שנעשה לו עוול".

     

    אלו שאלות גרמו לך לחוש מאותגר במיוחד?

     

    "היו כמה וכמה שאלות כאלו. מדובר בנושאים הכי חשובים לבני אדם: שמם הטוב, מעמדם החברתי. כשאני עוסק בתחומים אחרים, אני יותר 'רגוע'. פה יש לי חרדה עצומה לשני הכיוונים. להחמיר בחובת הזהירות נותן כוח לנבל. אבל אם אתיר את דמו, ייתכן ואדם חף מפשע ייפגע. בכל פעם שאני מקבל שאלה בתחומים האלה, הלחץ הפנימי מאוד גדול, כי אין פה שום מקום להחמיר או להקל".

     

    הגיעו אליך שאלות שבחרת שלא לתת להן במה ציבורית?

     

    "כן, והרבה. חלק מהלכות דיבור זה שלא כל דבר ראוי לפומביות. למשל, שאלות שפוגעות באינטימיות של אנשים, או כאלו העוסקות במקרים שבהם 'הנפשות פועלות' מוכרות. מצד שני, בעולם הווירטואלי אין הגנה. אפשר לפרסם את זה ללא שיש שליטה על כך. היו מצבים ששלחתי תשובות פרטיות לשאלות פרובוקטיביות במכוון, ואחר כך הן הופצו ברשת עם סילופים ועיוותים".

     

    הנשים חרדיות, הרב דתי-לאומי

    השימוש באינטרנט לטובת שקלא וטריא של ההלכה היהודית שנוי במחלוקת גם בתוך הציבור הדתי-לאומי, שלכאורה חשוף לרשת: "נקודת המוצא שלי היא שלכל דבר יש יתרונות וחסרונות", מדגיש הרב שרלו. "החוכמה היא לא לנהל מאבקים כנגד כלים, אלא לנצל אותם למה שהם יכולים לתת. תשובות הלכתיות ברשת האינטרנט מחייבות פשטות אבל לא פשטניות", מדגיש הרב. "לא יהיו ציטוטים ומקורות, אבל תהיה תשובה מובנת לכל, ונובעת מהמקורות הכי עמוקים של ההלכה. דווקא בשל החובה לקצר, הרב צריך להוציא מעצמו את המיטב ובצורה כזו הוא בהיר ומדויק יותר".

     

    קהל היעד של השואלים והקוראים אף הוא מפתיע ומעניין, וכולל גם לא יהודים שמתעניינים בעמדת ההלכה
    בנושאים שונים. "אין לי חתך סטטיסטי", הוא מדייק. "זה נכון שיש שם צעירים ומאוד צעירים. הרוב דתיים, אבל לא רק. יש גם חילונים ויש אפילו תופעה מרתקת של פניות לבירורים מצד נשים חרדיות, שפונות לבקש תשובות הלכתיות. בחלק מהפניות ממש אפשר לראות שהכותבת דוברת אידיש".

     

    למה שאישה חרדית תפנה דווקא לרב שלא מהחוג שלה?

     

    "קודם כל, זה כלי שיש להן שמאפשר להן לפנות לרב חיצוני. הרבה פעמים יכתבו מראש שזה לייעוץ ולא לפסיקה. זה גם לאו דווקא אלי, כרב שרלו - כמו שזה גישה ישירה לרב שלא דרך הבעל שלהן".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים