אמא שלי הורסת לי את כל מערכות היחסים
יעל מרגישה שאמא שלה כל הזמן מבקרת אותה ומורידה לה את הביטחון שהיא חשה כלפי כל בחור שהיא מתחילה לחבב. עכשיו היא תוהה איך תוכל להציל את הזוגיות הנוכחית מהביקורת הקבועה
"שלום ענת, אני יודעת שאנחנו לא מכירות אבל אני ממש זקוקה לעזרה. שמי יעל (השם האמיתי שמור במערכת), אני בת 27, ואני סטודנטית שגרה עדיין עם ההורים מסיבות כלכליות. אני פונה אלייך כי יש לי בעיה עם אמא שלי - היא פשוט הורסת את כל מערכות היחסים שלי עם גברים, ואני לא יודעת מה לעשות. היא תמיד יודעת לומר לי את הדברים הכי ארסיים לגבי המראה שלי, החברים שלי וכמובן בני הזוג שלי, ולמצוא את הרע בכל דבר.
במבט לאחור אני חושבת שסיימתי בגללה מערכות יחסים שיכלו להתפתח ממש טוב, ולא בא לי שזה יקרה יותר. אני יוצאת כבר כמה חודשים עם בחור שממש מוצא חן בעיניי, הכרנו במכללה וטוב לנו ביחד. אך כל סופ"ש, כשחבר שלי עובד ולא יכול לפגוש אותי, אמא שלי אומרת שהוא לא מכבד אותי וטוענת שסדרי העדיפויות שלו קצת מוזרים. בקיצור, היא ממש מורידה לי את הביטחון. המתח המתמיד הזה מתחיל להשפיע עליי, וכשאנחנו כבר נפגשים אני מרגישה שאני עוינת ומתנהגת אליו בצורה ממש לא נעימה. למה היא לא יכולה פשוט לשמוח בשבילי? איך אני יכולה לשמור על מערכת היחסים הזו בלי שאמא שלי תהרוס לי גם הפעם?"
דבר המטפלת
את המכתב הזה שלחה לי יעל, ולמרות שלא נפגשנו מעולם, אני אנסה לענות לה וגם אשתף אתכם בתשובתי, כי בטוחני שרבים ורבות יכולים ויכולות להזדהות עמה. אז ככה: מובן שעל מנת לענות בצורה מעמיקה עליי להכיר אותך טוב יותר, אבל אני אנסה לכוון אותך באופן בסיסי מהמידע שהעלית על הכתב, ואם תרצי להעמיק, ניתן לעשות זאת באופן אישי בחדר הטיפולים.
ראשית עליי לומר שיחסי אם-בת הם יחסים מורכבים. הם כוללים אהבה, הערצה, תחרות, שליטה, קנאה, ביטחון ועוד כמה וכמה מרכיבים שיכולים ליצור אופרת סבון לתפארת. אין התחלה מוצלחת יותר בחיים מאשר כשיש אמא תומכת, כזו שמרימה אותך כשאת נופלת, שמה לב לכל הכישרונות שלך ויודעת לטפח אותם, ובד בד גם משמשת ככותל, חברה ומגדלור גם יחד. אבל לצערי הרב, לא כל האימהות הן כאלה, ולא כל הבנים והבנות התחנכו בבתים שבהם הם חוו משהו דומה לזה.
יוצא לי לפגוש בקליניקה לא מעט ילדים שחוו אמהות אחרות - כאלה שהורידו להם את הביטחון העצמי לרצפה, היו הראשונות להבחין בכל החולשות ונקודות התורפה ולהכריז עליהן, והתעלמו לחלוטין מכל החזקות והכישרונות. בוודאי שזה מאוד הרסני לגדול בבית שכזה ודרושה אנרגיה רבה על מנת להשתקם מהחוויות האלה ולא לתת להן לנהל את ההווה והעתיד, ואף על פי כן – וכאן החדשות הטובות – זה בהחלט אפשרי.
עם זאת, הסיכוי שלך לשנות אותה שואף לאפס, אלא אם כן תפתחו ביניכן שיחה פתוחה וכנה עם רצון הדדי לשקם את היחסים שלכן ממקום של שוויון, הכלה וחמלה. הייתי מציעה לך לעשות כל מאמץ על מנת להפוך לעצמאית ולגור בנפרד - בין אם זה לעבוד בסופי שבוע וחופשים מהלימודים, בין אם זה לפתוח חסכונות ולגור עם שותפים, או לרדת ברמת החיים, עד כמה שזה אפשרי לך.
אין זה אומר שאת יכולה פשוט להתנתק ממנה, אבל השפעתה בהחלט תפחת כשלא תגורי בטריטוריה שלה וזה שווה כל אגורה. כמו כן, למרות שאת בוגרת ומשכילה, תמיד תישאר בך הילדה הקטנה שתנסה להבין מה עומד מאחורי המילים של אמא שלך - למה היא עושה לך רע? האם היא מנסה להגן עליך בצורה הזו? האם היא מנסה לשלוט בך, והאם היא מבינה שהתבגרת בכלל?
אך במקום להתרכז בכל השאלות הללו, אני מציעה לך לעסוק בלהגן על עצמך! לקחת את המילים שלה, פוגעות ככל שיהיו - בפרופורציות הנכונות, ולהכיר בכך שאימהות לא תמיד צודקות ולא תמיד רוצות בטובת ילדותיהן. ככל שתקדימי למזער את השפעת המילים שלה עליך, כך תתחילי לחיות את חייך בצורה שתהיי שלמה איתה הרבה יותר.
חשוב לי לומר שתיארת רק את נקודת המבט שלך ואותה קראתי. אני לא רוצה לשפוט את אמך בלי לדעת מה המניעים שלה ובאיזה בית היא עצמה גדלה. גם חסר לי מידע בסיסי כמו: האם תמיד מערכת היחסים ביניכן היתה כזו? מתי הביקורת שלה התחילה? האם יש מצבים בהם את כן יכולה לסמוך על אמא שלך ולפנות אליה על מנת לקבל תמיכה והקשבה? האם ייתכן שמה שאת רואה כביקורת בלתי פוסקת היא הדרך שלה להביע עניין ודאגה?
פעמים רבות הורים וילדים מרגישים שהם מדברים באותה השפה, אבל המילים מתפרשות בצורה שונה לגמרי. לרוב, ההורים והילדים רוקדים ריקוד של עצמאות מול מעורבות. להצליח לשמור על מערכת יחסים בוגרת ותקינה זה אתגר לרוב המשפחות, או כמו שאומרים בשפת העם "רוב הילדים גם ככה יאשימו בסוף את אמא שלהם", ואני אענה בכך שחלקם צודקים וחלקם פשוט זקוקים לכמה הבהרות.
אני מאמינה שברגע שתגורי לבד, המרחק יעשה למערכת היחסים שלך ושל אמא שלך רק טוב, ואולי, בלי האינטנסיביות של מגורים תחת קורת גג אחת, שתיכן תוכלו להבין כמה דברים על מערכת היחסים ביניכן, ולנהל אותה ממקום שונה לגמרי. זכרי שלביקורת של אמא שלך לא תמיד יש קשר אליך, והיא מערבבת את הבעיות הרגשיות שלה עם שלך, ועל כן, חשוב שלא תתני לה לנהל את מערכות היחסים שלך עם חברים ובני זוג ולהוריד לך את הביטחון בכל שיחה ביניכן. היא אמנם אמא שלך, אבל בגילך מותר לך לעשות את ההחלטות שלך ולטעות את הטעויות שלך.
מאחלת לך עצמאות והצלחה!
הכותבת היא מטפלת זוגית ואישית
לפנייה לכתב/ת 
