שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    גבר עתר: להביא את אהבת נעוריי מאוקראינה

    אזרח ישראלי התחתן בשנית עם אישה שלה היה נשוי בצעירותו בברה"מ. משרד הפנים סבר שמדובר בנישואים למטרות עבודה. ביהמ"ש חשב אחרת

    בית המשפט לעניינים מנהליים פסק לאחרונה בניגוד לדעת המדינה, והורה להעניק מעמד תושב לאזרחית אוקראינית לא יהודיה שהתחתנה עם אזרח ישראלי, שלו הייתה נשואה לזמן קצר לפני עשרות שנים בברית המועצות. בכך דחתה השופטת מיכל אגמון גונן את משרד הפנים, שסבר שמדובר בנישואים פיקטיביים שמטרתם להעניק לאישה רישיון עבודה בארץ.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    הבעל עלה לישראל בשנות ה-90 עם אשתו השנייה, שממנה התגרש ב-2013. בעקבות זאת הוא חידש את הקשר עם אשתו הראשונה, שלה היה נשוי במשך שנה בצעירותו באוקראינה. משום שאינה יהודה היא לא יכולה לזכות באזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, ולכן היא הגיעה לארץ לשלושה ביקורים קצרים בוויזת תייר. בפעם הרביעית שהגיעה לישראל מנע משרד הפנים את כניסתה בנתב"ג. הוא התבסס על מידע שקיבל מגרושתו השנייה של הגבר, ולפיה התיירת פרסמה מודעות לחיפוש בן זוג יהודי למטרת נישואים פיקטיביים ועבודה בארץ.

     

    הקשר בין השניים המשיך והגבר היה זה שהגיע לביקורים באוקראינה, עד שהם נישאו שם. לאחר מכן הם הגיעו יחד לישראל כאשר האישה נושאת את שם משפחתו של בעלה בדרכון. הם פנו למשרד הפנים וביקשו לפתוח בהליך למתן מעמד מכוח נישואים.

     

    בספטמבר 2013 דחתה רשות האוכלוסין בנתניה את בקשתם, בנימוק שאינם עומדים בדרישת הסף של "כנות הקשר". באותה שנה נדחה גם ערר שהגישו למנהל לשכת רשות האוכלוסין בנתניה, וכך החליטה גם ועדת ההשגה לזרים.

     

    בעקבות זאת הגישו בני הזוג עתירה מנהלית ובה טענו שהמדינה לא התייחסה לראיות רבות שהגישו ותומכות בכנות הקשר וטיבו: תמונות, מכתבים של חברים וקרובי משפחה המעידים על אהבתם הישנה שניצתה מחדש, ואף אחד מטעמה גם לא טרח לבקר בדירתם. המדינה טענה מנגד שהעובדות דווקא מצביעות על כך שמדובר בזוגיות לא כנה, והשניים נישאו כדי לאפשר לעותרת לעבוד ולחיות בישראל.

     

    "לא חשוב לאן נלך"

    אבל השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן החליטה לקבל את בקשת בני הזוג. בניגוד לוועדות משרד הפנים ולשכת האוכלוסין, היא לא מצאה סתירות בדברים שסיפרו השניים. בעיניה, הראיונות שנערכו לעותרים היו מקיפים וארוכים, הם ענו תשובות מתאימות, וניכר כי הם חיים יחד בקשר זוגי אמיתי.

     

    כמו כן, השופטת סברה כי מהתשאולים השונים – איפה היו ומה עשו – עלה כי הפרטים אינם כה חשובים לה. בהקשר זה היא ציטטה את מילות השיר שכתב אילן גולדהירש: "לא חשוב לאן נלך ולא חשוב מה נעשה, העיקר שנעשה זאת רק ביחד זו עם זה".

     

    בפסק הדין כתבה: "במקרה שלפניי המשיבה פשוט התעלמה מראיות העותרים ומהתמונה הכוללת העולה מהתשאול ומהראיונות ונתפשה למעשה, אמנם לא ראוי, של העותרת בפרסום המודעה לחיפוש שותף לנישואין פיקטיביים, והתעלמה מכל שאר הראיות שהיו לפניה".

     

    בסיכומו של דבר נקבע כי לעותרת תינתן אשרת שהייה שמכוחה תוכל לעבוד. מכאן יחלו העותרים בהליך המדורג על פי הנוהל. המדינה חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרים: עו"ד דוד אליסון ועו"ד דוד מוזס
    • ב"כ המשיבה: עו"ד ארז שטיינברג מפרקליטות מחוז ת"א
    • עו"ד מירי נחשונוב עוסק בתחום ההגירה והאשרות
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים