המהפכה כבר כאן: האם אנחנו מוכנים?

"May you live in interesting times" - מי ייתן ותחיו בתקופה מעניינת. במילים אלה, כך טוענות אגדות אורבניות מסוימות, נהגו סינים בעת העתיקה לקלל איש את רעהו כשכעסו באמת.

עוד בערוץ הדעות:

מדינה רב תרבותית חייבת לשמור על קמפוסים חרדיים

שלום, לא עכשיו

גישור חובה בסכסוכי משפחה - יתרונות מול חסרונות

אורלנדו היא רק ההתחלה

הפיגוע באורלנדו - מסקנות ראשוניות

המציאות הנוכחית אינה מותירה מקום לספק: אנו אכן חיים בתקופה מרתקת מאין כמותה, אבל עובדה זו אינה קללה - אלא ברכה. לנגד עינינו מתרחשת מהפכה העתידה לשנות את חיינו, ויותר מכך את חיי ילדינו ונכדינו, מן הקצה אל הקצה. אינני מתכוון לתמורות הפוליטיות המפליגות המתרחשות באזורינו וגם לא לתהליכים הפנימיים העוברים על החברה הישראלית, אלא לתופעה עולמית שכבר זכתה לכינוי: "המהפכה התעשייתית הרביעית".

מקובל להצביע על שלוש מהפכות תעשייתיות שעברה האנושות מאז המחצית השנייה של המאה ה-18. הראשונה היא המהפכה התעשייתית "הקלאסית" שעליה למדנו בשיעורי ההיסטוריה. מהפכה זו החלה באנגליה של אמצע המאה-18, עם המצאתו של מנוע הקיטור, והביאה לעולם שורה של שכלולים שאפשרו את מיכון אמצעי הייצור בתעשייה, בחקלאות ובתחבורה ובעקבותיו את העיור המואץ, את העלייה בתוחלת החיים ואת גידול האוכלוסין.

המהפכה התעשייתית השנייה התרחשה כעבור כ-100 שנה, עם כניסתו של החשמל לשימוש המוני, פיתוחו של פס הייצור ושורה של המצאות דרמטיות ובהן הטלגרף, הטלפון והמטוס. המהפכה התעשייתית השלישית, שתחילתה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, היא שהביאה לחיינו את בשורת האלקטרוניקה, ה-IT והאוטומציה והכניסה את המחשב לחיי היומיום.

עיקרה של המהפכה התעשייתית הרביעית, זו המתחוללת ממש עכשיו, הוא שילובן של טכנולוגיות שונות בעולמות הפיזיים, הדיגיטליים והביולוגיים, תהליך המטשטש את הגבולות בין העולמות. אנו עדים כיום לגידול משמעותי בביצועי המחשבים, לעלייה בזמינותה של רשת האינטרנט (בזכות הטלפונים החכמים) ולהתרחבות השימוש במדפסות תלת ממד, בטכנולוגיות ענן ובמכשירים בעלי יכולת תקשורת עצמית - התחום הידוע כ"אינטרנט של הדברים" (IoT).

המקצועות החדשים

כבר עתה מעריכים כי כ-43% אחוזים מהאנושות נהנים מגישה לאינטרנט - כלי ראשון במעלה בצמצום הפערים בין העולם המתפתח לעולם המפותח. בעקבות האינטרנט מתפתח ה"אינטרנט של הדברים"; שליש ממכוניות העולם, על פי ההערכות, יהיו בשנת 2020 מחוברות באופן שוטף ועצמאי לאינטרנט, ובתוך הבית יהיה המקרר מחובר לאינטרנט וכמוהו מערכת החשמל הביתית, מיזוג האוויר ואפילו שואב האבק. טכנולוגיות לבישות ינטרו באופן רציף את מצבנו הבריאותי והנפשי. המכוניות, המכשירים והבגדים הללו ייוצרו בחלק גדול מן המקרים במדפסות תלת ממד שבהמשך יידעו לייצר גם עצמות, רקמות ואיברים מלאכותיים שלמים. את ההתאמה לשימוש באותם איברים מלאכותיים תעשה מערכת בריאות חכמה ומשוכללת הרבה יותר.

גם בשוק העבודה צפויות תמורות מפליגות לא רק בתעשייה, בתחבורה וברפואה אלא גם בתחומים כגון משפט וכספים. במילים אחרות, המהפכה הרביעית עלולה לעולל לפקיד הבנק ולנוטריון את אשר עוללו קודמותיה לַמרכזן, לחלבנית ולמברקן. בה בעת צפוי גידול משמעותי בדרישה לעוסקים במקצועות המחשוב, המתמטיקה ותחומים ספציפיים אחרים כגון הנדסת חומרים, ננוטכנולוגיה ורובוטיקה. על פי הערכות שונות, כמחצית מהתלמידים המסיימים השנה את כיתה א' יעסקו בבוא העת במקצועות שעדיין אינם קיימים כיום.

על מוסדות המחקר וההשכלה הגבוהה מוטלת האחריות להיערך לקראת השינויים האלה. התאמתם של מקצועות הלימוד ותחומי המחקר לאתגרים המצפים לנו היא קריטית, ולא רק למוסדות עצמם אלא לכלכלה ולחברה. הדברים נכונים שבעתיים במדינה כישראל, שחלק ניכר מכלכלתה מתבסס על ייצוא טכנולוגי של מוצרים וידע, ושמגזרים שלמים בתוכה עדיין לא מצאו דרכם אל שוק העבודה הנוכחי, לא כל שכן זה העתידי.

לשמחתי, בחלק גדול מן המקרים אנו נמצאים בצד המבשר את בואם של השינויים. המחקר הבין-תחומי בטכניון מתרחב ומתקדם בצעדי ענק, בתהליך שבמסגרתו מקיימים מכוני המחקר ויוזמות המחקר שלנו שילוב בין מדעי חיים וההנדסה, מחקר אינגרטיבי בתחומי הסרטן, הננוטכנולוגיה, המערכות האוטונומיות, האנרגיה ומדעי המחשב.

גם בכל הנוגע לטכנולוגיות הלמידה אנו פועלים מזה זמן כדי להתאים את עצמנו לצרכים המשתנים, וגם כאן אנו נמצאים בחזית החדשנות. הטכניון, לדוגמה, היה אחד המוסדות האקדמיים הראשונים שהנהיג MOOCS, קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים בשפות שונות, ואנו מפתחים גם את גישת "הכיתה ההפוכה", השמה דגש רב על לימוד עצמי של הסטודנטים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. גם כאן אנו רק בתחילת הדרך ונדרשת עבודה רבה כדי להתאים את סביבת הלימודים לחומר הנלמד.

אין ספק אם כן שהגענו אל אותה "תקופה מעניינת". המהפכה כבר כאן והיא אינה מחכה לאיש. האם אנחנו מוכנים?

פרופסור פרץ לביא הוא נשיא הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל