"צופן דה-וינצי" הגיע למרכז הרפואי שערי צדק בירושלים

הרובוט הניתוחי "דה־וינצ'י" משמש לביצוע פעולות לפרוסקופיות - ניתוחים זעיר־פולשניים במהלכם מוחדרת מצלמה זעירה המשדרת למסך הווידיאו תמונת תלת מימד של חלל הגוף באמצעות סיבים אופטיים. לרובוט ארבע זרועות המוחדרות לחלל הגוף ומחקות במדויק את תנועת ידי המנתח.

למערכת "דה־וינצ'י" ארבע גרסאות, והמכשיר שנרכש לאחרונה במרכז הרפואי שערי צדק הוא החדש והמתקדם ביותר.

"זה התחיל באמת כסוג של מדע בדיוני", מספר פרופ' עפר שנפלד, מנהל המחלקה לאורולוגיה בבית החולים שערי צדק, "המימון הראשוני למחקר ופיתוח הגיע ממשרד ההגנה האמריקאי שחיפש דרכים לנתח חיילים בשדה הקרב. הפיתוח התחיל לפני קרוב ל־20 שנה, כאשר היישום הקליני בו הוא מזה כעשור. מאז זה פרץ והתפתח ונמצא כל הזמן בחזית הכירורגיה – הטכנולוגיה מתפתחת כל הזמן וכך גם היישומים.

"אנשים שומעים רובוט ומפחדים שלא אנחנו, הרופאים, ננתח אותם, אבל צריך להבין שבעוד שרובוט הוא מכונה עם בינה מלאכותית שמחליטה בעצמה דברים, זה לא הסיפור של המכשיר הזה. מדובר למעשה בהארכה של כושר הראייה ושל היכולת הידנית של המנתח. המנתח שולט בהגאים של המכשיר".

(צילום: שערי צדק)

האם בעתיד נראה ניתוחים שמתבצעים ללא נוכחות של המנתח בחדר?

"ניתוח הוא פעולה של צוות והמנתח הוא הקברניט השולט עליו בדיבור ובראייה. זה יכול לקרות רק כשהוא נמצא במקום. מעבר לכך, גם בניתוח רובוטי צריך לעיתים לשנות כיוון באמצע, ולהפוך את הניתוח לפתוח. ואז מה, אם צריך לפתוח את הבטן מחכים שהמנתח יתפוס מונית? אנחנו עדיין לא שם, ולא בטוח שברפואה האזרחית אנחנו רוצים להיות שם".

איך עובד דה־וינצ'י?

איך זה בעצם עובד? המערכת בנויה מקונסולה, שהיא יחידת המנתח ולמעשה תחנת העבודה שלו: הוא יושב בנוחות (בניגוד לניתוח רגיל שבו מנתח עומד במשך שעות ארוכות) עם הראש צמוד למסך המכשיר, ורואה את התמונה התלת־מימדית בזמן אמת בהגדלה, כשעליה מושלכות אינפורמציות נוספות שהמכשיר נותן לו. המנתח מחזיק בידיו שני הגאים, אחד לכל יד, ולוח של דוושות.

ליד החולה ניצב המכשיר עצמו – "יחידת חולה" – הבנויה מארבע זרועות שאליהן מחוברים מצלמה לפרוסקופית תלת־מימדית ומכשירי קצה שמחקים אחד לאחד את התנועות שעושה המנתח בידיים שלו. מחשב ומתאם מחברים בין כל היחידות.

"הניתוח מתבצע לפי עקרונות הלפרוסקופיה: נקבים קטנים במקום חתך גדול", מסביר פרופ' שנפלד, "בניתוחים אלה ההחלמה מהירה ויעילה יותר. היתרון של הרובוט בא לידי ביטוי בעיקר בניתוחים שבהם מבצעים פעולות במקומות בגוף שהגישה אליהם קשה וכשנדרשות פעולות מאוד עדינות ומדויקות, כגון תפירות בתוך הגוף. באורולוגיה אנחנו מבצעים הרבה ניתוחים בעומק האגן, והמיומנות בעבודה עם הרובוט מביאה את הלפרוסקופיה למקומות שאי־אפשר היה להגיע אליהם קודם.

"כך, לדוגמה, אם בעבר בניתוחים להסרת גידול בכליה היה צורך לבצע ניתוח באמצעות פתיחת בטן ולבצע כריתה חלקית של הכליה או כריתה מלאה בלפרוסקופיה, כעת ניתן לבצע כריתה חלקית בלפרוסקופיה וכך הניתוח יעיל יותר וההחלמה קלה יותר, תוך שימור הכליה.

(צילום: שערי צדק)

ניתוחים נוספים שמתבצעים בכירורגיה רובוטית הם ניתוחים שחזוריים של הכליות, השופכנים וכיס השתן, כריתה של הערמונית לחולים בסרטן הערמונית וכריתה של כיס השתן במקרה של סרטן כיס השתן. הניתוחים מתבצעים הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים".

על מנת לזרז את הטמעת המכשיר במחלקה גויס מומחה נוסף לשערי צדק, ד"ר דוד גרשבאום, עולה מארה"ב שכבר צבר ניסיון רב וביצע יותר מ־2,000 פרוצדורות באמצעות המכשיר. בית החולים רכש את הדגם המתקדם ביותר בשוק, שמאפשר שימוש במגוון רחב של כלים וטכנולוגיות חדישות, מבטיח דיוק רב ורזולוציית צפייה משודרגת לטובת המנתח. המערכת קלה לתפעול ומאפשרת עבודה בכל חלל הבטן ומאפשרת פיתוח אפליקציות של טכנולוגיות מתקדמות לרבות ניתוחים דרך פתח בודד.  

(צילום: בנימין אדם)

הרובוט בניתוחי ילדים

"השימוש ברובוט בטיפול בילדים לא היה מקובל", אומר פרופ' בוריס צ'רטין, מנהל המחלקה לאורולוגיית ילדים בשערי צדק. "המודלים הישנים של הרובוט הכירורגי היו פחות טובים לילדים בשל גודלם. המודל החדש משתמש במכשירים קטנטנים וקומפקטיים. כשמנתחים תינוק קטן, יש חשיבות לכל מילימטר".

לדבריו, השימוש העיקרי ברובוט הוא לניתוחים שחזוריים, כאשר שני הניתוחים הנפוצים ביותר הם תיקון היצרות במוצא של אגן הכליה וניתוח חיבור השופכן לשלפוחית השתן. "אלה מחלות די נפוצות, שלרוב מתגלות כבר בהריון במהלך סקירת מערכות או כשיש זיהום בדרכי השתן של הילד", אומר פרופ' צ'רטין, שמציין כי ניתן לבצע את הניתוח מגיל שלושה חודשים ומעלה.

היתרונות הבולטים של הרובוט בהליכים אלה, לדבריו, הם בביצוע פרוצדורה כירורגית בתוך הבטן – כגון תפירות והפרדות מדויקות, "בזכות העובדה שהרובוט מאפשר תנועות ידיים של כמעט 360 מעלות ומספק ראייה תלת־מימדית. החדירה הלפרוסקופית לגוף מותירה אותו כמעט ללא צלקות, וההחלמה מהירה יותר מפני שאין חתך משמעותי בבטן או בשלפוחית".

המיומנות שדורש הרובוט הכירורגי הפכה לחלק מהותי מהכשרת מנתחים, ובמיוחד אורולוגים, כחלק מהפיכתו לגורם משמעותי בחדרי הניתוח. "בניגוד לניתוח לפרוסקופי רגיל, לרובוט מרחב תנועה רחב יותר מאשר ליד האנושית. הרובוט מאוד מדויק, נושא מהותי כאשר מדובר בניתוחים אונקולוגיים להסרה מדויקת של גידול ורקמות נגועות מסביב לגידול", מסביר ד"ר דוד גרשבאום, האורולוג הממונה על הפעלת המערכת הרובוטית בשערי צדק.

(צילום: שערי צדק)

מעבר למגוון ניתוחים אורולוגיים במבוגרים, בוצעו כבר בשערי צדק מספר ניתוחים בילדים באמצעות הרובוט, ביניהם ניתוחי היצרות במוצא האגן וניתוח השקת שופכן בשל רפלוקס כלייתי – מצב בריאותי חמור שבו השתן חוזר מהשלפוחית לכיוון הכליה, שעד כה טופל באמצעות פתיחת השלפוחית והשארת קטטר במשך כמה ימים, מה שגרם לכאבים ולאי־נוחות רבים. "המערכת החדשה מאפשרת דיוק רב יותר בניתוח, דבר שמאפשר הצלחה מירבית, בפרט כאשר מדובר בילדים", מדגיש פרופ' צ'רטין. כך, לדוגמה, בוצע בבית החולים, לראשונה בישראל, ניתוח היצרות במוצא של אגן הכליה (Pyeloplasty) באמצעות רובוט דה־וינצ'י, בתינוק בן 11 חודשים. פחות מ־48 שעות לאחר מכן התינוק שוחרר לביתו במצב טוב.

הניתוחים הרובוטיים הראשונים בילדים במרכז הרפואי שערי צדק נערכו בהשתתפות ד"ר פאול נו, מנהל תוכנית הניתוחים הרובוטיים והניתוחים הזעיר־פולשניים בבית חולים לילדים בסינסנטי אוהיו שבארה"ב, יחד עם צוות המחלקה לאורולוגית ילדים בשערי צדק.

"הטיפול בבעיות אורולוגיות בילדים קטנים נעשה עד כה באמצעות ניתוחים פתוחים המותירים צלקות או בשיטות אנדוסקופיות שלעיתים קשות לביצוע ואף נכשלות בילדים קטנים. כמו כן, זמן ההחלמה והצורך בהשהיה לאחר ניתוח רובוטי קטן משמעותית בהשוואה לניתוח פתוח, ואפילו לעומת ניתוח לפרוסקופי רגיל", מסכם פרופ' צ'רטין. "רובוט מסוג זה מאפשר להרחיב את ההתוויות ולבצע ניתוחים שונים באוכלוסיות שונות, ובהן ילדים ותינוקות".