הפרוטוקולים של ילדי תימן חסויים עד 2071: "זה סודות הגרעין?"

עולים מתימן נוחתים בנתב"ג, 1950(צילום: פריץ כהן, לע"מ)

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת קראה הבוקר (יום ג') לחשוף את הפרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית בפרשת חטיפת ילדי תימן , המזרח והבלקן: תוכן הפרוטוקולים חסוי בהוראת ממשלה עד 2071, ורק החלטת ממשלה תתיר את חשיפתם. המשתתפים בדיון קראו לבנימין נתניהו להורות על פרסום הפרוטוקולים, ונציג גנזך המדינה הדגיש כי במקרה כזה - ניתן להתגבר על המגבלות החוקיות ולפרסם לציבור את אלפי העמודים. במקרה שהממשלה לא תיענה - תנסה הוועדה לקדם הצעת חוק בנושא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב בצהריים בדף הפייסבוק שלו כי "פרשת ילדי תימן היא פצע פעור אצל משפחות רבות שמחפשות את האמת לגבי מה שקרה לילדיהן. הגיע הזמן לחשוף את האמת ולעשות צדק".

כתבות נוספות בנושא:

• ילדי תימן החטופים: "הפרשה עדיין מושתקת"
• אמנים דורשים לחשוף את האמת על ילדי תימן
• נסים גרמה: "אחותי נעלמה, הוריי חששו שגם אחטף"
  

ד"ר יעקב לזוביק מגנזך המדינה סיפר כי נמצאים אצלו יותר ממיליון עמודים של עבודת הוועדה. "אני אישית ואנחנו כארגון נשמח מאוד לפתוח כל דבר, אבל אנחנו פועלים במסגרת החוק", הוסיף. "החוק מטיל שתי מגבלות: האחת מתוקף חוק הארכיונים והשנייה מתוך חוק הפרטיות".

לדבריו, לממשלה יש את הסמכות המשפטית להורות לגנזך לחשוף את החומר ובכך להתגבר על מגבלת חוק הארכיונים. עם זאת, הממשלה לא יכולה להתיר לפרסם חומרים של אנשים פרטיים על פי חוק הפרטיות: "צריך לבדוק איזה חומרים יש שם. אם נקבל היתר - יידרשו לנו ימים כדי לעבור על החומר, ובכל מקום שיש שם - להשחיר אותו. יש שם 3,500 תיקים. האומדן שלי הוא אלף ימי עבודה".

בני המשפחות, הבוקר בוועדת חוקה חוק ומשפט(צילום: גיל יוחנן)

ד"ר יעקב לזוביק מגנזך המדינה. "נשמח לפתוח הכול"(צילום: גיל יוחנן)

ח"כ נאווה בוקר. "לא ראינו את גופת אחותי"(צילום: גיל יוחנן)

יוזם הדיון ח"כ מאיר כהן(צילום: גיל יוחנן)

ח"כ מאיר כהן אמר בדיון כי פרשת היעלמות ילדי תימן היא "כתם, אות קין, גידול גס על החברה הישראלית. אני מנסה לחשוב מה היה קורה היום אם אם הייתה יולדת ולמחרת היו מודיעים לה שבנה נפטר. זו תופעה שמקפלת בתוכה הרבה מאוד גזענות".

פרשת ילדי תימן עוסקת בהיעלמותם של ככל הנראה אלפי תינוקות מבין עולי תימן בשנים 1954-1948, שלמשפחותיהן נמסר שהם מתו, אף שלא הוצגו בפניהן גופות או קברים. שלוש ועדות חקירה בדקו את היעלמות התינוקות. הוועדה האחרונה שמעה 850 עדויות, מתוכן כאמור 27 נותרו חסויות.

ח"כ נאווה בוקר שיתפה בסיפורה האישי: "אמי סיפרה לי שהיא ילדה תינוקת בבית היולדות ומשום מה אמרו לה שהילדה מתה. היא דרשה לראות גופה להביא לקבורה. זה לא קרה. הרופאים נתנו תירוצים שונים ומשונים אבל גופה לא הייתה ואמי חזרה הביתה ביידים ריקות. אחי הבכור ציון נפטר בגיל שנה וחצי ואנחנו מגלים לפני עשר שנים דרך כתב שמספר שיש שני קברים על שם אחי. קיבלנו תגובות מגומגמות מהחברה קדישא. ביום הפצע הזה נפתח אצלי מחדש. אולי איפשהו בעולם קיימים לי אח ואחות. אני לא יודעת אם הם מתים או חיים".

יוסי גמליאל שהגיע לוועדה שיתף בסיפורו האישי: "אחי יוחנן נולד ב-1954. אשפזו אותו בקפלן ונמסר להוריי שהוא נפטר ובית החולים קבר אותו. בשנות ה-50 ההורים לא שאלו הרבה שאלות. חזרו הביתה וישבו שבעה. בכרטיס קבורה שלו נכתב שהוא נשלח הביתה. אלינו הוא לא הגיע. אחרי שנים קיבלנו הודעה ממשרד הפנים על מקום קבורתו, וכשהגיענו לשם היה קבר של ילד אחר. נאמר לנו שהוא נקבר מתחת".

ח"כ נורית קורן (ליכוד), שעומדת בראש השדולה הפרלמנטרית בנושא, אמרה בדיון: "יש יותר מ-1,053 ילדים שנחטפו. אנחנו לא רוצים להאשים אף אחד. אנחנו רוצים לסגור את הפצע ולתת להורים מנוחה".

ח"כ יואב בן צור (ש"ס), סיפר כי דודו מצא את בתו לאחר שנים רבות: "לקראת סוף חייו הוא הצליח למצוא את בתו הבכורה כוכבה. היא הייתה מאומצת אצל משפחה. בניו ובנותיו לא יודעים על הנושא הזה. הם הצליחו בתחנונים רבים לראות את בתם ל-10 דקות והיא לא רצתה איתם קשר. נולדו לה תשעה ילדים מאז".

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) הוסיף כי "כאשר האזרחים יודעים שהמדינה מעלימה כאלה דברים - האמון מתערער, איך אני יכול להאמין ככה למדינה שלי? היא המדינה שבוגדת בי על ידי כך שלא חושפת בפני מה נעשה. לכן אנחנו בשלב היסטורי - מרחו את המשפחות הללו במשך המון אנשים והעובדה שיש את החיסיון לא נובעת רק מהעובדה שרוצים לפגוע בפרטים, אלא מהתפיסה שאומרת שזה ייעלם לבד. זה לא יעלם לכן הגיע הזמן לחשוף את הנתונים".

יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג קרא לאחר הדיון בוועדה לחשוף את הפרוטוקולים: "החברה הישראלית יכולה ומסוגלת להתמודד עם הפצע גם אם האמת תהיה כואבת. יש לתת למשפחות תשובות ככל שניתן. הן ממתינות לכך עשרות שנים. זהו פצע ששנים לא רצו לפתוח אותו אבל בשנת ה-68 אפשר לקבוע בודאות שהחברה הישראלית יכולה ומסוגלת להתמודד איתו גם אם האמת תהיה כואבת. אנחנו במחנה הציוני ובאופוזיציה בראשותי נתמוך בכל מהלך שיאפשר זאת".