פיוס עם טורקיה: הקבינט יאשר אחרי החתימה, בג"ץ לא צפוי להתערב

התוקף המשפטי הושג, הקבינט כבר יקבל את ההסכם רק לאחר חתימתו: במשרד המשפטים מבהירים הערב (ב') כי משרד היועץ המשפטי לממשלה ליווה את הסכם הפיוס עם טורקיה מבחינת תקפותם המשפטית. הבהרה זו מבטיחה כי אם יידרש, תגן מחלקת הבג"צים בפרקליטות, על ההסכם אם תוגש עתירה לבג"ץ נגד החוקיות שלו. 

בג"ץ מצדו צפוי לדחות את העתירות, בטיעון של "אי שיפוטית מוסדית" כלומר אי רצון להתערב בהחלטות מדיניות. כבר מחר יחתמו מנכ"לי משרדי החוץ של ישראל וטורקיה על ההסכם. רק ביום רביעי הוא יגיע לאישור הקבינט ולמרות התנגדותו הצפויה של שר הביטחון ליברמן והביקורת שהשמיע שר בכיר בקבינט שכינה את ההתנהלות כ"ביזיונית", לנתניהו צפוי רוב.

בדרך כלל, הסכם מדיני חייב להיות מובא לאישור מליאת הממשלה. במקרה של ההסכם עם טורקיה, הממשלה הסמיכה את הקבינט לנושא. תקנון הממשלה והכנסת קובעים שההסכם יונח על שולחן הכנסת בתוך 14 יום מים אישור על ידי הממשלה ויש חובה לקיים עליו דיון. אך לא נדרש אישור.

ניסיונות של ח"כים מהימין, ברבות השנים, לחייב את הממשלה שכל הסכם או החלטת ממשלה לוויתור השליטה שלה בשטח כלשהו, להביא את ההסכם לאישור הכנסת לפני קבלת ההסכם או ההחלטה, כשלו. בעבר כשל גם ניסיון לקבוע כי כל הסכם שייחתם יכלול סייג שלפיו תוקפו מותנה באישורה של הכנסת כדי להבטיח כי גם אם תאלץ הממשלה לחתום על הסכם כאמור לפני אישורה של הכנסת, הוא לא יחייב את מדינת ישראל אלא לאחר אישורו בכנסת.

בג"ץ צפוי לאשר את ההסכם, גם אם אינו כולל את החזרת גופות החיילים הנעדרים שכן מאז קום המדינה מדיניות בג"ץ היתה לא להתערב בהחלטות מדיניות-ביטחוניות של הממשלה בטיעון של "אי שפיטות מוסדית".

בפסק הדין בענין העסקה לשחרור גלעד שליט כתבה הנשיאה דאז דורית ביניש: "שחרור אסירים מצוי בליבת סמכותה של הממשלה, הן כמופקדת על הביטחון והן כאמונה על יחסי החוץ של המדינה, וככזו נתון לה שיקול דעת רחב, ואילו היקף הביקורת השיפוטית מצומצם ביותר".