נאבק במחבל בבית הנערה ואיבד עין: "הכול לטובה"

שוקי ושולמית. "לתת כוחות לילדים שלנו"

"הוא שאל אותנו מה קורה עם העין - אני והרופא סיפרנו לו שהוא התעוור בעין ימין ולא יוכל לראות יותר. שתי המילים היחידות שהוא אמר היו 'הכול לטובה'". כך מספרת שולמית גלבוע על הרגעים שבהם יצא בעלה שוקי גלבוע מחדר הניתוח, וגילה כי איבד את עינו. שוקי נפגע באורח בינוני עד קשה במהלך פיגוע הדקירה ביום חמישי בקריית ארבע, בבית שבו נרצחה הלל יפה אריאל ז"ל בת ה-13. הוא סרק את הבית עם כיתת הכוננות. "אני מאמינה בו שהוא באמת ייצא מזה גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית", היא בטוחה.

גלבוע, עצמאי העוסק בתחום הבנייה, מתגורר בקריית ארבע וחבר בכיתת הכוננות. הוא הוקפץ ביום חמישי סמוך ל-08:45 בבוקר, מיד כשהופיעה ההתראה על כך שדמות חשודה חצתה את גדר היישוב. תוך דקות הגיע ביחד עם חברי כיתת הכוננות לאזור הבית של משפחת אריאל. במהלך הסריקות הוא נכנס לבית המשפחה ביחד עם חנוך כהנא. הם הבחינו בנערה שוכבת פצועה במיטתה עם פצעי דקירה רבים, ואילו המחבל שארב להם בבית תקף אותם בסכין שניות לפני שכהנא ירה לעברו וחיסל אותו.

רעייתו חזרה ליישוב רק רבע שעה קודם לכן, ממשמרת בבית החולים שערי צדק שבו היא עובדת כאחות. שולמית, שהיא גם מתנדבת במד"א, שמעה גם היא על ההתראה ונדרכה: "תכננתי לישון - הכריזו בקשר שיש חשש לחדירה. בעלי לקח את הקשר והנשק ויצא מהבית. הייתה לי הרגשה לא טובה. אחרי חמש דקות קיבלתי בווטסאפ שיש שני פצועים קשה וידעתי שאחד מהם הוא בעלי. הייתה לי הרגשה מאוד קשה שזה הוא. החלטתי שאני יורדת לציר הראשי וברוך השם בדיוק כשירדתי למטה האמבולנס עבר.

"אספו אותי ממש לפני היציאה מהיישוב", היא המשיכה לתאר את הרגעים הדרמטיים. "עליתי על האמבולנס ועזרתי לצוות לטפל בו. עצרתי לו את הדימום ועברתי איתו את כל התהליך. ראיתי את העין איך היא חבולה. זה היה מאוד קשה. ברוך השם, הקדוש ברוך הוא מוביל אותנו, ובאותו יום קיבלתי כוחות שבאמת אין לי מושג מאיפה קיבלתי אותם. הוא איבד את עין ימין, התעוור בעין אחת".

שולמית מזכירה שהיא אינה בקיאה בפרטי תחקיר האירוע עצמו, "אני מתמקדת בבעלי ובפציעה ובכוחות שלנו - רוצה לתת כוחות לילדים שלנו וברוך השם הילדים שלנו גם מאוד חזקים". לשולמית ושוקי ארבעה ילדים, והזוג צפוי לחגוג בעוד חודשיים עשר שנות נישואים.

(צילום: יואב דודקביץ', דובר צה"ל)

על התקדמות השיקום והטיפול בבית החולים היא אומרת: "יש עליות וירידות. שוקי מאוד סובל ומאוד כואב אך לאט לאט מתחזק. זה עניין של תהליך שאנחנו עוברים עכשיו - הוא רק אתמול הסתכל על עצמו וראה את העין - יש בו המון כוחות. בעזרת השם אנחנו משפחה מאוד תומכת ועוזרת. עם ישראל מאוד תומך. אנשים שאנחנו לא מכירים מתקשרים ומרעיפים עלינו כל כך הרבה אהבה. מתל אביב, מהרצליה, מכל הארץ. חשוב לומר שלא רק ברגעים הקשים חשובה האחדות. גם כשיש שמחה חשוב מאוד שעם ישראל יתאחד".

היום בא לבית החולים עזרא יכין, לוחם לח"י לשעבר שאיבד את עינו, כדי לחזק את שוקי. "הוא סיפר על הפציעה שלו ונתן לו ספרים שהוא כתב". חברתם של שוקי ושולמית, הודיה אקריש, העלתה תמונה של השניים לפייסבוק וכתבה: "אוהב אני את עמי ואת ארץ ישראל, זה אני המאמין שלי, זו מלאכת חיי ואין לי צורך עוד בשום דבר בעולם".

שולמית מתגוררת מגיל שש בקריית ארבע, ומספרת על קרבה למשפחה שכולה: "אחות של בעלי היא שלומית פרץ, אשתו של אלירז פרז ז"ל שנהרג בעזה. אמו מרים פרץ איבדה שני ילדים - בלבנון ובעזה. בזמן הניתוח היא הגיעה לחזק אותי. אמרה לי משפטים מחזקים ומעודדים והייתה מדהימה. הבן של אלירז פרץ, אור חדש (12), הכול חזר אליו והדבר היחיד שהוא רצה זה לראות את שוקי - כשהוא ראה אותו שוקי חיזק אותו והיו שם עוצמות. האמונה בריבונו של עולם והקרבה לתורה זה מה שמחזק", אומרת שולמית.