שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אחרי מסע של כ-5 שנים: ג'ונו תגיע השבוע לצדק
    החללית ששוגרה ב-2011 תגיע ביום שלישי בבוקר לכוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. בכך צדק יצטרף אל משפחה נכבדה של גופים במערכת השמש שיש סביבם לווינים מעשי ידי אדם - הירח, מאדים, שבתאי וכמובן כדור הארץ

    ביום שלישי מעט לאחר 6:00 בבוקר (23:00 בערב שעון מזרח ארצות-הברית שתחגוג את יום העצמאות) יגיע לסיומו מסע בן כחמש שנים, שהחל בחודש אוגוסט 2011 בבסיס השיגור בקייפ-קאנאברל שבארה"ב לכוכב הלכת הענק והגדול ביותר במערכת השמש - צדק. החללית ג'ונו, שגמאה קרוב ל-3 מיליארד ק"מ, קרויה בשמה הלטיני של אשתו של צדק (יופיטר). יש בכך מעט מן הסמליות שג'ונו, הולכת לבלוש אחר בעלה ואחר ארבעת ירחיו הקרויים כולם על שם דמויות שעמן היה ליופיטר, אבי האלים, רומן.

     

    סרטון הדמיה של נאס"א

    סרטון הדמיה של נאס"א

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    עד כה, צדק נחקר על ידי שתי חלליות מסדרת פיוניר (פיוניר 10 ו-11) במחצית שנות ה-70 ושתי חלליות הוויאג'ר בשנים 1979 ו-1981. ארבע החלליות רק ביצעו יעף סמוך לכוכב הלכת ולירחיו הגדולים בדרכן אל מחוץ למערכת השמש. צדק זכה גם למקפת שחגה סביבו - המקפת גלילאו, שגם הנחיתה גשושית אל תוך שכבות האטמוספירה העליונות של כוכב הלכת ב-7 בדצמבר 1995.

     

    ג'ונו תגיע אל המערכת של כוכב הלכת צדק ותשלים 37 הקפות סביבו במשך קרוב לשנתיים. ההקפות יהיו הקפות פולאריות (מסלול מעל הקטבים), כאשר בנקודה הקרובה ביותר ג'ונו תגיע למרחק של 4,300 ק"מ בלבד מהקוטב של צדק, מרחק המאפשר לראות ולבחון את האטמוספירה של כוכב הלכת ביעילות גבוהה ביותר, כפי שטרם נעשה עד כה. המסלולים של ג'ונו מוארכים מאוד, באופן שהנקודה הרחוקה ביותר תגיע אל מעבר למסלולו של קאליסטו, המרוחק מבין ארבעת ירחיו הגדולים. בכך, מצטרף צדק אל משפחה נכבדה של גופים במערכת השמש שיש סביבם לווינים מעשי ידי אדם - הירח, מאדים, שבתאי וכמובן כדור הארץ.

     

    אחת הבעיות הגדולות בהקפתה של מקפת סביב צדק הוא השדה המגנטי העצום שלו, המסוגל להשבית ציוד אלקטרוני. לכן, המסלול תוכנן בקפידה, לפי הנתונים הידועים ממשימת גלילאו, באופן שהמגע עם חגורות הקרינה העיקריות של צדק יהיה מינימלי. השדה המגנטי העצום של צדק מהווה את אחת המטרות העיקריות במשימתה של ג'ונו.

     

    צדק על חגורות העננים והכתם האדום הענק, צולם על-ידיי יגאל פת-אל ממצפה הכוכבים בגבעתיים (צילום דרך טלסקופ: ד"ר יגאל פת-אל) (צילום דרך טלסקופ: ד
    צדק על חגורות העננים והכתם האדום הענק, צולם על-ידיי יגאל פת-אל ממצפה הכוכבים בגבעתיים(צילום דרך טלסקופ: ד"ר יגאל פת-אל)

     

    צדק הוא כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש והראשון בסדרת כוכבי הלכת הגזיים. קוטרו 142,990 ק"מ, פי 11.21 מקוטרו של כדור הארץ. לו היינו יכולים למלא את כוכב הלכת צדק בכדורי ארץ, היינו מצליחים לדחוק לתוכו לא פחות מ- 1400 כדורי ארץ! למרות זאת, משקלו של צדק גדול 'רק' פי 318 ממשקל כדור הארץ. מכאן נובע, שמשקלו הסגולי של צדק קטן ממשקל כדור הארץ; אכן, צפיפותו הממוצעת של צדק היא 1.33 גרם לסמ"ק, גדולה בשליש מהמשקל הסגולי של מים. למשקל הסגולי הנמוך של צדק ישנה סיבה: שלא בדומה לכדור הארץ הסלעי, צדק עשוי בעיקר מגז. כשלושה רבעים ממסתו הם מימן וכרבע - הליום. הרכבו של צדק דומה מאוד להרכבה של השמש וניתן לומר כי צדק דומה יותר בהרכבו לכוכב מאשר לכוכב לכת סלעי כדוגמת כדור הארץ .

     

    צדק והתצפית בו 

    את צדק ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים: הליבה, החלק הפנימי והחלק החיצוני. הליבה של צדק מכילה, כנראה, תערובת של סלע וקרח ואולי מתכות כגון ברזל וניקל. מעליה, מצויה שכבת מימן. המימן בפנים צדק הוא כה דחוס, עד שהוא מצוי במצב של נוזל מתכתי. לצדק יש שדה מגנטי חזק מאוד, שנובע כנראה, משכבת המימן המתכתי. החום הרב שנוצר בעת היווצרותו של צדק מפעפע אל פני צדק, ומערבולות החומר החם המגיע אל פני צדק יוצר תצורות נוף מרהיבות על פני העננים. צדק מקרין לחלל יותר אנרגיה מכפי שהוא מקבל מהשמש.

     

    הדמיה (צילום: נאס"א) (צילום: נאס
    הדמיה(צילום: נאס"א)

     

    אנו רואים את חלקו החיצוני - שכבות העננים הססגוניות. כתוצאה מהסיבוב המהיר מאוד של צדק סביב צירו, נמתחות שכבות העננים ויוצרות חגורות עננים. בטלסקופ חובבים קטן ניתן לראות את שתי החגורות המשווניות, שהן הרחבות ביותר, ומצויות מדרומו ומצפונו של קו המשווה. בנוסף, ניתן לראות עוד שתי מערכות חגורות, צפונה ודרומה לחגורות המשווניות.

     

    סביב שני הקטבים נראות חגורות עננים בגוון כהה, המקנות לאזורי הקטבים דמות של כיפה כהה. בנוסף לחגורות העננים, ניתן לראות, גם בטלסקופים קטנים, את הכתם הכתום הגדול, שנצפה לראשונה על ידי גלילאו גלילאי בשנת 1610 ומאז נצפה ברציפות. הכתם מצוי על החגורה המשוונית הדרומית והגוון שלו משתנה מאדום כהה, עת הוא נראה בבירור ועד גוון חום בהיר, עת קשה מאוד להבחין בו.

     

    בנוסף לכתם הגדול, ניתן לראות תצורות נוספות על גבי חגורות העננים, כגון: מערבולות שונות, שהגדולות בהן נראות גם בטלסקופים בגודל בינוני. בניגוד לכתם האדום הגדול, מערבולות אלה משנות את מיקומן ואורך חייהן קצר.

     

    צדק משלים הקפה סביב השמש אחת ל- 11.86 שנים. כלומר, צדק מבלה בממוצע כשנה אחת בכל אחת מקבוצות גלגל המזלות. בדרך כלל, בהירותו של צדק כה גדולה, ורק הירח ונוגה (ולעתים גם מאדים), עולים עליו בבהירותם. הגוון של צדק צהוב - לבן וקשה לטעות ולא להבחין בו. מרחקו של צדק מהשמש גדול פי 5.2 ממרחקו של כדור הארץ .

    הדמיה (צילום: נאס"א) (צילום: נאס
    הדמיה(צילום: נאס"א)

    תמונה של צדק וארבעת ירחיו, שצילמה ג'ונו לפני כשבועיים (צילום: נאס"א) (צילום: נאס
    תמונה של צדק וארבעת ירחיו, שצילמה ג'ונו לפני כשבועיים(צילום: נאס"א)

     

    צדק נראה בימים אלה היטב בכיוון מערב מיד לאחר השקיעה. הוא גרם השמים הבהיר ביותר לאחר הירח וקשה שלא להבחין בו. במשקפת שדה, אפשר להבחין בארבעת ירחיו הגדולים, ירחים שמהווים את אחת ממשימותיה של ג'ונו. המעניין מבין ירחי צדק הוא אירופה, השני במרחקו מצדק מבין הארבעה, והמכיל כנאה אוקיינוס מים ענק מתחת לפני הקרח הקפואים והסדוקים. כמו גם איו, השרוי בשדה הקרינה של צדק שמחמם אותו והופך אותו לגוף הגעשי הפעיל ביותר במערכת השמש. גם שני הירחים הקיצוניים, גנימד וקאליסטו, מכילים בעיקר קרח מים וסלע ואף הם מהווים מטרה למכשירי המחקר של ג'ונו

     

    משימות מחקר של ג'ונו 

    ג'ונו תנטר את שדה הכבידה של צדק והשדה המגנטי שלו וכן תאפשר למדענים להעריך את הרכבו והרכב האטמוספירה שלו. על ידי מדידה של שכיחויות גזים, כגון חמצן למימן, אפשר ללמוד על אופן היצירה של צדק הפרט ומערכת השמש בכלל.

     

    שינויים זעירים במסלול המקפת ילמדו על התפלגות המסה של צדק והערכה של הרכב הליבה שלו. גם הרכב האטמוספירה של צדק על מערבולותיה, ענניה והרוחות העזות שבה, יהוו את אחת מהמטרות העיקריות של צדק, כאשר, למשל, תיבדק האפשרות של נוכחות מים בעומקים מסוימים באטמוספירה של הענק הגזי.

     

    מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל וספר השנה האסטרונומי המפורט לשנת 2016, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2016 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , מצפה הכוכבים בגבעתיים האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומרצה באוניברסיטת בר-אילן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים