קוראים לזה טרפת
אווירת החופש, החופים הממכרים, הנופים המשכרים וחיי הלילה הסוערים הפכו את איביזה לבירת המסיבות של אירופה, אבל יש בה הרבה יותר
אמרו לי שזה אחד המקומות המטורפים בעולם. המפתים, הסוחפים, המבלבלים. וואלה, צדקו. קשה להסביר את הקצב על האי הזה, צריך להרגיש את זה בעצמות, להריח, לקחת לריאות. נכון, לא חסרים איים אקזוטיים, אבל באיביזה יש באוויר קסם מזן אחר. תחושת חופש טוטאלית. החופים הממכרים, הנופים המשכרים, הקהל היפה וחיי הלילה הבלתי הגיוניים מייצרים סיטואציה שקשה להתמודד איתה. משחררת, כובשת. התאהבתי.
השתכנעתם? הנה 5 דברים שכדאי לדעת על איביזה.
1. איפה אנחנו
אם אתם באים עם ילדים תוכלו להשתכן לאיזה שבוע על קו המים. המלונות בדרך כלל אופנתיים, אבל לא זולים. אם אתם רוצים להתפנק כמו שצריך, תצטרכו לפתוח את הכיס.
רווקים? הסיפור אחר לגמרי. כמה חברים בחדר עם מרפסת מתחלקים במחיר, כולל בקבוק גריי גוס, והחיים הרבה יותר קלים.
האי מחולק לשני מוקדים מרכזיים: האזור המזרחי שכולל את פלאייה דן־בוסה ואיביזה טאון. החלק של הקלאבים והחנויות הגדולות. ויש את האזור המערבי שכולל את מפרץ סאן אנטוניו, שמציע ברים קטנים ומגניבים שמרוכזים ברחוב אחד שמוצף בתיירים אנגלים צעירים ומתנדנדים. רחוב מלא אנרגיות וכדאי להעביר בו איזה לילה. ויש גם ברים עם מופעי חשפנות על כל המשתמע מכך.
הדרך הכי אפקטיבית לחרוש את האי היא לשכור רכב. קחו קבריולט כדי שתוכלו לשאוף את האוויר ולעכל את הנופים – ואל תנהגו שיכורים.
תתגלגלו לעיר העתיקה. רחובות צרים, מראות בלתי־נשכחים, ואל תפספסו סלפי בבית הכלא ליד התותחים הישנים. תעשו טיול רגלי, תחכו שהשמש תגיד יפה שלום לשמיים ותנצלו את הסמטאות הקטנות ובתי הקפה השכונתיים.
תפנו לכם חצי יום וסעו להיפי־מרקט. האי קשור בחבל הטבור לשורשים ההיפיים שלו, וזה מורגש בכל פינה. סביר להניח שגם תיתקלו בדרך במשפחות מקומיות שעדיין תקועות בשנות ה־60. השוק ממוקם במרחק כשעה נסיעה מהעיר ויש בו מופעי רחוב אותנטיים ואנשים מיוחדים שמציעים את מרכולתם בדוכנים.
אם קמתם מוקדם, עלו על השיט הקצר לאי הסמוך פורמנטרה. 19 ק"מ מאיביזה ואתם מגלים שגן העדן לא אמר את המילה האחרונה שלו. תנוחו, הנה בא השופינג.
2. עבודת נמלים
אם אתם בעניין של קניות תמצאו כאן את כל המותגים הגדולים, אבל לא תגלו שום דבר שלא ידעתם עד היום. את רוב הפריטים ראיתם גם בארץ, ואפילו במחירים שווים יותר. כדאי להיכנס לחנויות הרשמיות של הקלאבים – ספייס, פאצ'ה, אושואיה.
לכל מועדון יש את הליין האופנתי שלו – חולצות, כובעים, תיקים. רוב החנויות ממוקמות במרכזה של איביזה טאון, שווה טיול רגלי. על הדרך תיתקלו בהרבה נמלים. כאלו שמודפסות על כל דבר שזז. למה? סוג של מטפורה לבליינים שנוהרים בערב לקלאבים כמו גדוד של נמלים. רעבים?
3. פאייה וסנגרייה
המסעדות הטובות והיקרות מרוכזות באיביזה טאון. יש גם אוכל רחוב כמו בכל אי, אבל אתם חייבים לפחות פעם אחת לחוות את השקיעה על מחבת פאייה וכמה קנקנים של סנגריה. לא חסרות על האי מסעדות טובות שמגישות את המאכל המסורתי. פאייה, סנגרייה קרה, שקיעה. שנלך לים?
4. תבחרו חוף
לכל חוף כאן הקטע שלו. תבחרו לכם את החוף שהכי עושה לכם את זה, לא חסר פה. הזריחות והשקיעות הורסות. אנחנו מצאנו לנו חוף בסאן אנטוניו, בקצה של המפרץ. חוף שקט ומרהיב ביופיו שהרים את עצמו מעל כולם בזכות קלף מנצח: The Beach. בר קטן מוקף צוקים, מפנק בספות לבנות, דיי־ג'יי סולידי, אוכל פשוט ואלכוהול במחיר שווה לכל נפש. טבילה במים, ישיבה על הסלעים, הנוף מולך, השקט עוטף אותך. מה הפלא שאתה נסחף. תתלבשו, הולכים לקרוע את הלילה.
5. יאללה תרימו
קטונתי. מה כבר אוכל לחדש על חיי הלילה באיביזה. במקום זה, בואו תראו את זה דרך העיניים שלי. מתלבש, לא דופק הופעה, ג'ינס קרוע וטריקו. מונית למרכז העיר. מועדון אושואיה פותח את שעריו, עונת מסיבות הקיץ של איביזה יוצאת לדרך. אלפי בליינים. אטרף. במה לא מציאותית. המסיבה היא בחלק הפנימי הפתוח של המלון, ככה שמי שיש לו חדר עם מרפסת הוא אלוהים. בעצם הדי־ג'יי הוא האלוהים פה.
וככה זה ממשיך. בצהריים אתם מוצאים את עצמכם בעוד מסיבה. הפעם באור, בשמש, בלי חולצה. נפלתי מהרגליים. די, מספיק.
ברור שלאלכוהול יש תפקיד מרכזי באי. מזהיר אתכם: כוסית בקלאב תפרק לכם את הכיס. תוסיפו לזה את מחיר כרטיס הכניסה, ושלא נדע. לכו על מסיבה גדולה אחת, לא חסר כאלה על החוף שלא יכניסו אתכם למינוס. בסופו של דבר איביזה זאת מסיבה אחת גדולה.
ועוד משהו: יש משקה שאתם חייבים לנסות. קוראים לו Hierbas Ibicencas או בתרגום חופשי "עשבים מאיביזה". תמצאו בקבוק שלו כמעט בכל מקום שמוכר אלכוהול. בקבוק עולה 14 יורו ועושה יופי של עבודה.
הכתב היה אורח חברת איסתא
לפנייה לכתב/ת 
