שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "מלכת המדבר": שממון ושעמומון
    חול, עוד חול - ואין מה לאכול: הסרט "מלכת המדבר" (לא להתבלבל עם "פרסילה מלכת המדבר" הכיפי והמוצלח) של הבמאי הגרמני ורנר הרצוג היה יכול להיות מסע מרתק בין מזרח למערב. במקום זאת, הוא לא יותר מדרמה דביקה, מיושנת ושגרתית. אפילו ניקול קידמן לא מצילה את המצב

    מה לכל הרוחות הניע את מפיצי הסרט "מלכת המדבר" להוציא אותו בבתי הקולנוע בישראל השבוע? אולי הם ניסו להיאחז בשובל יחסי הציבור של ביקורה בארץ של הפקת המחזמר הלונדוני "פריסילה מלכת המדבר" המבוסס על קלאסיקת הקולנוע האוסטרלית מ-1994? ובכן, כבר כאן כדאי להבהיר שאין שום קשר בין שתי היצירות. בעצם מתבקש לשאול למה הם מפיצים את הדרמה התקופתית הכושלת הזו מלכתחילה? הרי היא הושמצה והוכפשה בכל הזדמנות מאז הוקרנה בבכורה בפסטיבל ברלין 2015. אולי בגלל שניקול קידמן מככבת בה? או! הנה מצאנו קשר לפריסילה, גם היא אוסטרלית.

     

    "מלכת המדבר" - הטריילר

    "מלכת המדבר" - הטריילר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מציקים יותר ממניעי המפיצים הישראלים, הם אלו של הבמאי הגרמני המהולל ורנר הרצוג להוביל את הפרויקט הכושל הזה, שייזכר - אם ייזכר - ככתם בקריירה המזהירה שלו. ההרפתקה ההפקתית הזו עלתה על פי הערכות כ-36 מיליון דולר. היא כללה צילומי לוקיישן מאובקים במרוקו ובירדן, וסוללת כוכבים מרשימה - מקידמן, דרך ג'יימס פרנקו, ועד דמיאן לואיס ורוברט פטינסון. כל אלו היו אמורים לשרת את החזון של הרצוג, אבל אם היה כזה - הוא שקע עמוק בתוך הדיונות הטובעניות של המדבר.

     

    הרצוג נחשב לאחד המוחות המבריקים, המושחזים והמקוריים של הקולנוע הגרמני, ואף הבינלאומי, מאז שנות ה-70. "אפילו גמדים נולדו קטנים" (1970), "החידה של קספר האוזר" (1974) "פיצקרלדו" (1982) ורבים מסרטיו האחרים - העלילתיים והדוקומנטרים, בגרמנית ובאנגלית - נחשבו ליצירות מופת ייחודיות, אניגמטיות אך מעוררות חשיבה ורגש. כל אלה נעדרים מ"מלכת המדבר" שהיא דרמה תקופתית מעודנת, מיושנת, שגרתית למדי, ובעיקר משעממת.

     

    גם בגילו המתקדם (73) הרצוג יוצר פעיל ופורה (סרטו התיעודי "חלומות בהקיץ על העולם המקוון" נכלל בתוכניית פסטיבל ירושלים), אבל הפרויקטים שלו אינם מסחריים במיוחד. לכן אולי זיהה בהפקה גרנדיוזית זו הזדמנות לעשות עוד כמה לירות. ייתכן כי בעיני רוחו ראה שחזור ליצירותיו המופתיות "אגירה, זעם האלים" (1972) ו"קוברה ורדה" (1987) שעסקו בהתפשטות הקולניאליזם האירופי במחוזות הפראיים של דרום אמריקה ואפריקה. אולי הוא ביקש להעיר משהו על דאעש והתעוררות האומה הערבית, בעזרת חזרה למזרח התיכון של לפני מאה שנה - ערב מלחמת העולם הראשונה והסכמי סייקס-פיקו לחלוקת האזור.

     

    ואולי זה פשוט ההומור העצמי הידוע של הרצוג. ב-1978 תועד אוכל את נעליו (אחרי בישול) לאחר שהפסיד בהתערבות עם הדוקומנטריסט ארול מוריס. עכשיו הוא מאכיל אותנו בסרט התפל - הקל לעיכול, יש לומר. אז אולי כל ההפקה הזאת היא תוצאה של התערבות כושלת נוספת שלו? 

     

    הסרט מבוסס על סיפור חייה של גברת שהייתה באמת. לא פריסילה, מיצי, פלישיה או ברנדט, אלא גרטרוד. גרטרוד בל. יש מי שמכנה אותה "מלכת המדבר", אחרים "לורנס איש ערב הנשית". קידמן מגלמת אותה מימיה כאישה צעירה ונחשקת ממשפחה אריסטוקרטית בבריטניה, ועד לבגרותה כחוקרת, ארכיאולוגית חובבת וסופרת על גמל ברחבי המזרח התיכון (בדרך היא פוגשת גם את לורנס איש ערב עצמו בגילומו של פטינסון). כל זה קורה בתחילת המאה הקודמת - רגע לפני מלחמת העולם הראשונה, נפילת האימפריה העותמאנית, והשתלטות בריטניה וצרפת על מצרים, סוריה, ירדן, סעודיה, וגם פלסטינה.

     

    זה היה יכול להיות סרט מסע מרתק שחושף מורכבויות בחיכוך בין המערב למזרח כפי שבא לידי ביטוי אז, כסימן למציאות המדינית המורכבת של היום. אך במקום זה הרצוג מביא לנו דרמה שמאלצית סנטימנטלית על אישה רבת תושייה (וכן, גם קצת עשירה) ששברה מוסכמות, וגם שברה לבבות. כולם מוקסמים ממנה. קצין טורקי נוהג בה באדיבות, שייח' דרוזי מקבל פניה בברכה כפי שלא עשה לפני כן עם אף אדם לבן, והבדואים - הם כולם עומדים בתור כדי לארח אותה באוהלם. בין לבין היא גם חולקת רומן עם מזכיר השגרירות הבריטית בטהרן (ג'יימס פרנקו) וזה שבדמשק (דמיאן לואיס).

     

     

    "מלכת המדבר" מהדהד רומנים רומנטיים בניחוח האוריינט, שהיו באופנה של הוליוודית באמצע המאה הקודמת. הניסיון האחרון לעורר את ההיקסמות הקולנועית הזאת של המערב במזרח הייתה כנראה ב"שמיים מגנים מעל" של ברנרדו ברטולוצ'י ב-1990, בה דברה ווינגר נעה ונדה לבדה בין בעלה הגוסס, למאהבים אנגלו-סקסים, למנהיגי שבטים מקומיים שחומדים אותה לעצמם. אם בסרט ההוא המתח האירוטי נמהל באבק המדבר, הרי שפה יש בעיקר חול, חול ועוד הרבה חול. וממש שום דבר לאכול.

     

    קידמן היא אטרקטיבית בהגדרה, לא בנוכחות. כיום היא בעיקר בבואה פלסטית של עצמה שמזכירה יותר את ברנדט הטרנסג'נדרית שגילם טרנס סטמפ ב"פריסילה", מאשר השחקנית אלילת המין מ"עיניים עצומות לרווחה". המאהבים שעוגבים עליה עד כלות נראים מזויפים בעצמם. גם אומץ לבה מוצהר מתוקף היותה אישה לבדה במדבר (אוקיי, יש לה צוות נאמן של מלווים ערבים), אבל אין ולו סצנה אחת שממחישה לנו ממה בעצם לפחד. פתאום גם הפראים הגדולים הופכים לג'נטלמנים דוברי אנגלית צחה מהזן האנגלו-סקסי המנומס ביותר.

     

     

    אפשר להניח שהמסע שגרטרוד בל עשתה במציאות היה הרפתקני ומסוכן יותר מהגרסה הקולנועית הדלה שיצר הרצוג. הצד המלודרמטי של חיי האהבה שלה מושך אותנו מערבה, ולא הרבה יותר מדי קורה כשהיא יוצאת מזרחה. לשם הלב שלה יוצא, לשם היינו אמורים לנדוד איתה. אבל כל מה שנמצא זה שיממון ושעמומון. הרמיזות לשינויים הגיאופוליטיים מרחיקי הלכת מסתכמות במשפטים סתמיים. לא משהו רציני. והרצוג לא בהכרח חייב להיות רציני. אבל אם מדובר בבדיחה חולנית שלו, אז עזבו - עדיף כבר לצפות בפעם המי יודע כמה בפריסילה - מלכת המדבר, המצחיקה.

     

    "מלכת המדבר" (ארצות הברית) - במאי: ורנר הרצוג. שחקנים ראשיים: ניקול קידמן, ג'יימס פרנקו, דמיאן לואיס ורוברט פטינסון. אורך הסרט: 128 דקות. 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים