יין לשבת: תחת שמש טוסקנה

אפילו שכבר ערב, בחוץ 34 מעלות, וכשאתה חוטף בפרצוף את עוגת הקרם הלוהטת, שמזג האוויר מטיח בך בלי לחייך, אי אפשר שלא להרהר בטיבו של צמד המילים הזה – מעלות החום, שנהוג לצרפו למידות הטמפרטורות שמשבשות לאחרונה סדרי עולם ודעתו.

ואיזה מעלה בכלל יש במעלות האלה, היורדות לחיינו? למטה, מתחת לתל אביב, במרתף של "דרך היין", יש פחות מעלות, ובין אלפי בקבוקים, פתחו שולחן לכבוד עשרה בקבוקים נבחרים, ול-20 שיטעמו מהם.

יינות איטלקיים מטוסקנה

זו אחת הטעימות הנערכות לעיתים קרובות בחנות היין הזאת, ברחוב החשמונאים, מן החנויות המקצועיות ואולי המובילה בתחום, בארץ. הטעימות האלה, שהם תמורת תשלום ופתוחות לכולם, עוסקות בנושא מסויים בדר"כ. הפעם, היינות היו איטלקיים מטוסקנה. איטליה היא, כידוע, יצרנית היין השניה בגודלה בעולם, כשבשני העשורים האחרונים הם גם עוברים מהפכת איכות, מהפכה שטוסקנה היא ממבשריה.

בחירתם של היינות, איפא, נערכה מתוך כוונה להשוות את היינות מטוסקאנה, העשויים בנוסח יינות "העולם הישן", אם תרצו, עם היינות "החדשים", הסופר טוסקאנים, אלה המופקים בשיטות חדשות ושגיבוריהם – קברנה ומרלו, סירה וקברנה פראנק, הקוראים תיגר על הסאנגובזה הנצחי – העינב של איטליה.

לגמנו מהם לסירוגין, אחד כזה ואחד כזה, ומפתיע כמה קל היה לזהות מיהו מה, גם מבלי להציץ בתוויות. ה"חדשים" היו תמיד אדומים יותרף עמוקים ומלאים יותר, וריח הפירות השחורים והאדומים שלהם עף אל תוך האף לאחר סחרור קל של הכוס.

היינות של "פעם", אף שצבעם קלוש יותר, לוקחים אותך למקומות אחרים, אל ריחות אדמה לחה וכמהין, ריח טחב מערות. יינות עם ריח מסתורין, ומסתורין יפים ליין.

אנחנו כבר יות רמשעה עם נשיא חדש, מקבלים את פניו בעשרה מטחי כבוד. להנאתנו, סולאיה וסאסיקאיה ברונלו ומורמורטו… תותחים אחד אחד.

עשרה יינות, שחמישה מהם, לפחות חמישה, בלטו מטעמם ומעלה.

Ruffino Riserva Buclle – Oro ’95

קיאנטי קלסיקו ריזרבה, כלומר כולו מענבי סנג'ובזה.

פשוט יין טעים! ומה שאהבתי בו במיוחד היא התחושה שהקיאנטי הזה, כמו לא גמור, כאילו וריאציה של יין על אלדנטה – 159 ש"ח.

Guado al passo – ’96 – Boblgheri

יין כהה ומלא, 60% קברנה סוביניון, 30% מרלו ו 10% סירה. סופר טוסקאן במיטבו, מאחוזתו של אנטינורי בבולגרי על החוף, 270 ש"ח.

Antinori – Sobaia – ’96

אחד הגדולים של אנטינורי, הענבים המשמשים לעשייתו מגיעים מחלקה פנימית בכרם טינינלו המפורסם, המניב יין מפורסם לא פחות. זהו יין סגול, עמוק, ממש כמו שם הלהקה, 70% רבקנה סוביניון, 20% סנג'ובזה ו 10% קברנה פראנק. כבד ומלא, בטעמי פירות שחורים, אך גם טאני מאד. היים סגור עדיין, שמר על שתיקה כל הטעימה. בסוף, אחרי שעוד שמענו איזו מילה, כדאי ליישנו לפחות שנתיים. 395 ש"ח.

Sassicaia – ’96 – Bobgheri

זהו הגדול והמפורסם ביינות איטליה, הסופר טוסקן הראשון, 85% קברנה סוביניון ו 15% קברנה פראנק. הכרם בבולגרי על יד ליבורנו ניטה, בכנות גפן (כנה היא בסיס הגזע הסמוך לשורש) שהובאו משאטו לפאייט במטרה להפיק יינות בנוסח בורדו.

הסאסקאיה הוא יין שמשאיר אותך נפעם. 445 ש"ח לבקבוק, ואגב, גם בניו יורק תתקשו למצוא בקבוק כזה בפחות מ 100 דולר.

הברונלי מנצח

והמנצח הוא: טוב, זאת לא היתה הרי ממש תחרות, אבל זה היה פשוט מרתק, הפינג פונג הזה – אחרי חבטה של קברנה סופר טוסקן באה לטיפה של ברונלי, ולאחר שלוש שעות ושערה בקבוקים, כזכור לא היה כלל ספק. למרות נפלאותם של יינות ה"עולם החדש" מטוסקנה, ששמות כמו סוילאיה וסאסיקאיה מעבירים רטט אצל כל אנין יין, הברונלי, הוא כראה הנפלא ביינות איטליה. וזה שאהבנו במיוחד היה קסטל ג'יאוקונדו מהאחוזה של פרסקובלדי, במונטלצ'ינו. הו מאמא