שתף קטע נבחר

אקזיט הענק של כתר: האחים שעשו הון מפלסטיק

האב יוסף היה שותף במפעל צעצועים קטן ביפו, ובנו סמי תכנן להיות מדען אבל נקרא לעזור בעסק המשפחתי. חברים מספרים על החברה הפרטית הגדולה בישראל שנמכרה בסכום אגדי. כך הפך הכיסא הלבן המזוהה כל כך עם ישראל להצלחה חובקת עולם

 

 

סמי סגול על הכיסא, שממנו צמחה האימפריה המשפחתית (צילום: שלום בר טל) (צילום: שלום בר טל)
סמי סגול על הכיסא, שממנו צמחה האימפריה המשפחתית(צילום: שלום בר טל)

 

זה התחיל בבית מלאכה קטן לייצור צעצועים וכלי בית ביפו, והסתיים אתמול (ד') באקזיט ענק. יצחק וסמי סגול מוכרים 80% מחברת כתר פלסטיק שבבעלותם לקרן בי.סי.פרטנרס, אחת מעסקאות המכירה הגדולות שנעשו בישראל. העסקה נעשתה לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר (6.4 מיליארד שקלים), כלומר כפליים מהמחיר שגוגל שילמה עבור אפליקציית הניווט ווייז.

 

כתר, שנחשבת לחברה הפרטית הגדולה בישראל, התפתחה ונוהלה על ידי האחים יצחק וסמי סגול כחברה משפחתית ובחשאיות מוחלטת. אביהם יצחק, שעלה ארצה מתורכיה, היה בין השותפים בבית המלאכה הקטן שפעל במבנה ההיסטורי של החמם התורכי, והחנות של המפעל הייתה ברחוב כפר גלעדי. המוצרים היו אז פשוטים - בעיקר דליים וקערות. בשנת 1971 סגול קנה את חלקם של השותפים והפך לבעלים היחיד של החברה. הבן הבכור סמי ששירת בחיל האוויר, למד אז הנדסת כימיה במסגרת העתודה בטכניון והתמחה בחומרים מורכבים.

 

חבר קרוב של המשפחה מספר: "סמי בכלל רצה להיות מדען. אבל האבא ביקש ממנו להיכנס לעבודה במפעל רק לזמן קצר - וסמי נשאר". לאחר שנכנס לעסקי המשפחה הכניס סמי מערכות מחשוב מודרניות למפעל, צעד היסטורי שהזניק את הקבוצה קדימה אל העתיד. הבן השני, יצחק, עסק בעיקר בשיווק. לאחר פטירת האב יוסף בשנת 2000, ירשו את החברה שני האחים ואחותם ויקי בן־ג'ויה. לאחר סכסוך משפטי ביניהם רכשו שני האחים את חלקה של האחות.

 

לסמי סגול, הטכנולוג של החברה, היה חזון לגבי ההתפתחות הבינלאומית של כתר פלסטיק שבשנות ה-80 העסיקה כ-200 עובדים. הסמל המסחרי של החברה שנמצא כיום כמעט בכל בית בישראל - כיסא הפלסטיק המפורסם - הצעיד במהירות ובהצלחה את החברה הישראלית לשוק הבינלאומי.


התפתחות הפעילות הכלכלית של כתר פלסטיק (מתוך "כלכליסט") (מתוך
התפתחות הפעילות הכלכלית של כתר פלסטיק(מתוך "כלכליסט")

 

חבר קרוב של המשפחה מספר על החלום של סמי, להפוך את ישראל למעצמה בתחום הפלסטיק. "אנשים הסתכלו עליו כמו מטורף. חומר הגלם של הפלסטיק מגיע מחו"ל. המכונות באות מחו"ל וצריך לשלוח את הסחורה בחזרה לחו"ל. מדובר בעלויות הובלה מטורפות, מי יקנה כיסא כל כך יקר?".

 

סגול ורעייתו טובה. מעורבת בפעילות הפילנטרופית של המשפחה (צילום: שאול גולן) (צילום: שאול גולן)
סגול ורעייתו טובה. מעורבת בפעילות הפילנטרופית של המשפחה(צילום: שאול גולן)

הכיסא שפותח בשנת 1985 בטכנולוגיה מתקדמת של הזרקת פלסטיק ומכר כ-100 אלף יחידות בשנה הראשונה, היה מורכב מיחידת פלסטיק אחת והתגלה כעמיד לפגעי מזג האוויר הישראלי. לאחר הצלחת הכיסא בשוק הבינלאומי המשיכה חברת כתר פלסטיק לפתח שלל מוצרים בטכנולוגיה ובעיצוב המנצח.

 

חבר קרוב טוען כי סמי הוא גאון אמיתי ומלא ברעיונות מופלאים. "היה לו רעיון לייצר סלי רשת מפלסטיק. למעשה הוא המציא את סל היציקה הראשון. הוא לקח ביתן ביריד אדם ומעונו, שם עמד עם אשתו, אחיו, הילדים וכל המשפחה שהרכיבו את הסלים ומכרו אותם בהצלחה אדירה. עד אז הסלים לשוק היו מבד, עץ או ברזל, זו הייתה פריצת דרך בשימוש חדשני ועיצוב מוצרי פלסטיק. סמי היה הראשון שהשתמש בפרסום מודרני, מודעות צבע ומודעות כפולות עמודים. הוא הציג 'ערך נתפס גבוה' לצרכנים - והמוצרים שבו את ליבם. הוא קנה את כל שלטי החוצות בת"א ופרסם עליהם שולחן פלסטיק חתוך, כיסא וחצי אבטיח. אנשים נטרפו וקנו בלי הפסקה".

 

המפעל של כתר פלסטיק ביקנעם ()
המפעל של כתר פלסטיק ביקנעם

המפעל של החברה בכרמיאל (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
המפעל של החברה בכרמיאל(צילום: גיל נחושתן)
 

 

במעגל החברתי הקרוב למשפחת סגול מספרים כי ההחלטה למכור את החברה היא בגלל שהדור השלישי והרביעי של המשפחה, ארבע הבנות והנכדים, מנהלים קריירות בתחומים אחרים והם לא ימשיכו את דרכו של סמי. טובה, אשתו של סמי סגול היא השותפה הקרובה בפעילות הכלכלית ובעיקר בפעילות הפילנתרופית הנרחבת שמקיימת המשפחה, כמעט בכל תחומי המגזר השלישי. בין השאר הייתה טובה סגול יושבת הראש של עמותת ניצ"ן.

 

החבר מספר כי לסמי יש חזון להפוך את ישראל למרכז בינלאומי לחקר המוח המשפחה תורמת כסף רב לפעילות מחקרית ורפואית בנושא. המשפחה הקימה מרכזים לחקר המוח באוניברסיטת תל אביב, בבתי החולים תל השומר, איכילוב ואסף הרופא. בנוסף, משפחת סגול תורמת למדענים יהודים בעולם העוסקים בחקר המוח, מתוך כוונה להפוך את ישראל למעצמה בינלאומית בתחום. ד"ר נאווה לויט בן נון, מנהלת מרכז סגול למוח ותודעה במרכז הבינתחומי בהרצליה, מספרת שמשפחת סגול תומכת בחקר המוח ובניסויים לטיפוח ושיפור החברה הישראלית, וגם בפעילות חברתית שמיישמת את הידע בתחומי החינוך והבריאות.

 

התקופה בהפועל ת"א: פתיחה חלומית, סיום צורם

סמי סגול היה חלק מקבוצת רוכשים שכללה את משה תאומים, מוטי אורנשטיין ורפי עגיב, שרכשה את הפועל תל אביב מההסתדרות. על פי ההערכות, סגול השקיע כ-100 מיליון שקלים במהלך שנותיו במועדון, כשבין היתר כבר בשנה שלאחר עסקת הרכישה הצליחה הקבוצה להתמודד על תואר האליפות. יחד עם סגול זכתה הפועל בגביע המדינה הראשון שלה מזה 16 שנה, ושלוש שנים לאחר מכן, תחת דרור קשטן כמאמן, גם בדאבל (אליפות וגביע) הראשון שלה זה שישה עשורים.

 

אחרי הצלחות רבות, ב-2005, כשהקבוצה כבר החלה לרדת בהישגים שלה, סגול הגיע לאחד ממשחקי הקבוצה מול טוטנהאם וזכה למחאה מצד אוהדי הפועל. מאוחר יותר אוהדים קיצוניים הגיעו למשרדי כתר בהרצליה כשהם רעולי פנים ושברו עציצים. זו הייתה נקודת השבר שסימנה את סיום הקשר בין סגול לקבוצה, שעברה לניהולו של מוני הראל. בפועל, סגול נשאר אז הבעלים ב-80 אחוזים ממניות הקבוצה, אולם הוא סיים את דרכו.

 

סגול היה איש החזון של המועדון, לא ניהל אותו, והיום אמר אחד מראשי הפועל: "זו הייתה טעות היסטורית של אוהדי הפועל לסלק איש כמו סגול. תראו היום בכמה החברה שלו נמכרה. זו טעות הענק של הפועל אי פעם".


פורסם לראשונה 20/07/2016 23:28

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שלום בר טל
סמי סגול על הכיסא הלבן
צילום: שלום בר טל
מומלצים