yed300250
הכי מטוקבקות
    REUTERS
    המוסף לשבת • 28.07.2016
    מורדת בממלכה
    ראשת ממשלת סקוטלנד מתכוונת לעשות הכל כדי שארצה תישאר באיחוד האירופי, למרות שהבריטים פורשים ממנו, גם אם זה יעלה לה בהתנגשות חזיתית עם העמיתה הלונדונית, תרזה מיי. בראיון ראשון לעיתון ישראלי מדברת ניקולה סטרג'ון על היחסים בין שתי הגברות הראשונות של בריטניה, מתייחסת לחרמות נגד ישראל ומוצאת דמיון בין משאלי עם אירופיים לבחירות במזרח התיכון
    יניב חלילי, לונדון

    יומיים לאחר שתרזה מיי התמנתה לראשת הממשלה החדשה של בריטניה, היא יצאה לביקור ראשון בסקוטלנד, והבחירה שלה לנסוע דווקא לשם לא הייתה מקרית: מיי ביקשה לאותת לתושבי הארץ הצפונית בממלכה שאת היציאה מהאיחוד האירופי – הברקזיט – תבצע בריטניה ביחד. "אנחנו משפחה אחת מאוחדת, ונעבור את זה יחד", ניסתה לעודד את תושבי סקוטלנד השפופים.

     

    אבל מאחורי הביקור הסתתרה כוונה עמוקה יותר. לאחר שהתברר כי בריטניה הצביעה בעד יציאה מהאיחוד, הכריזה ניקולה סטרג'ון, מנהיגת המפלגה הלאומית הסקוטית והשרה הממונה על סקוטלנד בבריטניה, כי ארצה לא מעוניינת בפרישה. בכך היא רמזה שבכוונתה לקדם משאל עם בשאלת המשך חברותה של סקוטלנד בבריטניה. משאל זהה, שהתקיים לפני כשנתיים, הסתיים בהחלטה להישאר בבריטניה, אבל פרשנים רבים מעריכים שהפעם תתקבל תוצאה הפוכה, ובריטניה הגדולה תהפוך לקטנה בהרבה: במקביל לגירושים של בריטניה מהאיחוד האירופי, תתגרש ממנה סקוטלנד. שתי מערכות גירושים בו־זמנית הן הרבה יותר מדי – אפילו עבור אימפריה בדימוס.

     

    ראשת ממשלת בריטניה נחשבת ללוחמת ללא חת, מנהיגה קשוחה שלא פוחדת להביט בעיניהם של יריביה הגדולים – אבל גם עמיתתה הסקוטית לא מסתנוורת בקלות. עכשיו צפויות שתי המנהיגות להתנגש חזיתית בנושא האיחוד האירופי, והשאלה היא מי תמצמץ ראשונה. בראיון בלעדי ראשון לעיתון ישראלי אומרת סטרג'ון שהיא מתכוונת להילחם עד הסוף, גם אם הוא יהיה מר.

     

    "עם היבחרה לתפקיד, תרזה מיי אמרה שברקזיט הוא ברקזיט – כלומר, אין דרך חזרה", אומרת סטרג'ון. "אנגליה ו־ווילס הצביעו בעד יציאה מהאיחוד; אני מצטערת על כך, אבל מכבדת את רצון הבוחרים. אצלנו בסקוטלנד, לעומת זאת, רוב מוחץ של 62 אחוז הצביעו בעד הישארות באיחוד. ביני לבין תרזה מיי פעורה תהום פוליטית עמוקה, אבל שתינו מכבדות את המעמד ואת התפקיד. אני רוצה לבנות איתה מערכת יחסים טובה. המפתח לכך יהיה באתגרים שצפויים לנו בעקבות תוצאות המשאל".

     

     
    עם תרזה מיי. "אני מודאגת ומאוכזבת"
    עם תרזה מיי. "אני מודאגת ומאוכזבת"

     

     

    מהם האתגרים הללו?

     

    "הרעיון הוא לאפשר לסקוטים להישאר באיחוד. אחרי שהתפרסמו התוצאות של משאל העם אמרתי שעכשיו מונחת על השולחן שאלת העצמאות של סקוטלנד, שהיא בלתי נמנעת".

     

    אלא שבריטניה רוצה להימנע בכל מחיר ממשאל עם נוסף בסקוטלנד. שבועיים לפני המשאל הקודם, שהתקיים בספטמבר 2014, הפכה הממלכה המאוחדת לממלכה המבוהלת: הסקרים העלו שתומכי הפרישה מבריטניה עומדים לזכות. מנהיגי שלוש המפלגות הגדולות – ובהם ראש הממשלה דאז, דיוויד קמרון – יצאו לקרב מאסף, ועד הרגע האחרון הם הפחידו את ארבעת מיליון בעלי זכות ההצבעה בסקוטלנד בתרחישי ביעותים שונים. לבסוף ניצח המחנה התומך בהישארות בהפרש של עשרה אחוזים.

     

    המפלגה הלאומית הסקוטית, שהובילה את הדרישה לעצמאות, נחלה כישלון. בעקבות ההפסד התפטר מנהיג המפלגה, אלכס סלמונד, ובמקומו עלתה מנהיגה פוליטית חדשה ונחושה, שהתמקמה היטב על הרדאר הפוליטי בבריטניה – ניקולה סטרג'ון.

     

    התנגשות בלתי נמנעת

     

    היא נולדה לפני 46 שנים במחוז איירשייר למשפחה ממעמד הפועלים. בילדותה למדה בבתי ספר ציבוריים, ולאחר מכן השלימה תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת גלזגו. בתום לימודיה עבדה כעורכת דין בגלזגו, ובמקביל טיפחה את החלום הפוליטי.

     

    כבר בגיל 22 ניסתה להיבחר לפרלמנט הסקוטי, וכשלה. אחר כך ניסתה פעמים נוספות להיבחר למשרות פוליטיות, וב־1999 נכנסה לפרלמנט מטעם המפלגה הלאומית הסקוטית. המבנה של הפרלמנט הסקוטי, שנוסד ב־1998, איפשר לה לצבור כוח פוליטי רב, שכן המוסד נהנה מחופש פעולה בתחומים חברתיים ומקומיים. כשהמנהיג הסקוטי הוותיק אלכס סלמונד נבחר לפרלמנט הבריטי הכללי, הוא הפקיד את ראשות מפלגתו בידיה של סטרג'ון, סגניתו. באותה תקופה, ובמשך יותר מעשור לאחר מכן, הייתה המפלגה הלאומית הסקוטית באופוזיציה, עד שלפני חמש שנים זכתה לרוב והפכה למפלגת השלטון המקומית.

     

    סלמונד וסטרג'ון מיהרו לקדם את נושא משאל העם מתוך תקווה שסקוטלנד תיפרד מבריטניה ותזכה בעצמאות. אחד הקלפים החזקים שלהם במהלך הקמפיין היה ההבטחה שסקוטלנד תהפוך למדינה בעלת השפעה ומהלכים באיחוד האירופי. אלא שהמשאל הסתיים בהפסד: רוב המצביעים העדיפו להישאר בבריטניה. סלמונד התפטר, סטרג'ון נבחרה לעמוד בראש המפלגה והפכה לשרה הראשונה – כלומר, לראשת הממשלה של סקוטלנד. היא האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד.

     

    לפני שנה הובילה את מפלגתה לניצחון הגדול ביותר בתולדותיה בבחירות הכלליות בבריטניה: המפלגה זכתה ב־56 מתוך 59 המושבים של סקוטלנד בפרלמנט הבריטי והפכה לשלישית בגודלה. סטרג'ון הוכרזה כמנצחת הגדולה ונעשתה מנהיגה בינלאומית מוכרת.

     

    קריאתה לקיים משאל עם נוסף היא במובן מסוים הימור פוליטי, שכן ברור שמיי תבלום בכל דרך אפשרית את פרישתה של סקוטלנד מהממלכה המאוחדת בהנחה שמהלך כזה יוביל לא רק לקץ הקדנציה שלה בדאונינג 10 אלא גם לסופה של בריטניה הגדולה. הביקור שלה בסקוטלנד לפני שבועיים נועד לאותת לסטרג'ון ולעמיתיה שהיא לא תאפשר בקלות משאל עם נוסף. התנגשות בין שתי המנהיגות, אם כן, היא רק עניין של זמן, בפרט כשסטרג'ון מדגישה כי לתוצאות המשאל הקודם בסקוטלנד אין תוקף בעיניה, משום שהנסיבות השתנו.

     

    "במשאל שהתקיים לפני שנתיים הצביעו התושבים בעד הישארות בבריטניה, שהייתה אז חברה באיחוד האירופי", היא אומרת. "פוליטיקאים כמו קמרון אמרו לסקוטים שהדרך היחידה שלהם להישאר באיחוד היא להישאר בבריטניה. ההחלטה לצאת היא נגד רצוננו. הישארות בבריטניה היא לא הישארות באירופה יותר".

     

    השוויתי בפניה את תוצאות משאל העם בסקוטלנד עם תוצאות הבחירות בישראל בשנה שעברה והעליתי את האפשרות שבשני המקרים ניצח אפקט הפחד. סטרג'ון אמרה שהפחד שיחק תפקיד מרכזי בשני משאלי העם – זה שנערך בסקוטלנד לפני שנתיים וזה שהתקיים לאחרונה בבריטניה.

     

    "במשאל בסקוטלנד", אמרה, "הצד שהתנגד לעצמאות נקט גישה של הפחדת אנשים על מנת שיצביעו נגד. במשאל הנוכחי על האיחוד זה הורגש אפילו יותר. המנהיגים שניסו לשכנע את הבריטים להישאר באיחוד עשו זאת אחרי שבמשך שנים רבות הם ביצעו דה־לגיטימציה לאיחוד האירופי ונמנעו מלתת קרדיט להישגים הרבים שמדינות אירופה השיגו יחד. הוויכוח על המהגרים, למשל, היה מאוד רלוונטי, אבל במשך שנים נכשלו מנהיגי בריטניה בהסברת ההיבטים החיוביים שיש להגירה.

     

    "בכל מדינה תמיד יהיו פוליטיקאים שינסו לשווק את הפחד. אם אתה מתמודד עם קמפיין פחד באמצעות קמפיין פחד אחר, אז הפחד הגדול יותר ינצח. אבל אם אתה מתמודד עם פחד באמצעות תקווה, אופטימיות וחזון, אתה תנצח".

     

    האופטימיות של סטרג'ון קנתה לה בחודש האחרון מעריצים רבים בבריטניה. היא ממוצבת כמי שדחקה את ממשלת ווסטמינסטר לפינה בכך שאיימה ביציאה מבריטניה ודרשה מעורבות בקבלת ההחלטות הקשורות ליציאה מהאיחוד.

     

    אלא שתרזה מיי היא לא אחת שמבינה את שפת האיומים. מערכת היחסים בין השתיים היא תעלומה מסקרנת. מצד אחד, מדובר בשתי נשים פמיניסטיות וחזקות, שמעריכות זו את זו ואת הדרך המפותלת שכל אחת מהן נדרשה לעבור בפוליטיקה הבריטית השמרנית והגברית. מנגד, אי־אפשר להתעלם מהמחלוקות שקיימות ביניהן בשורה ארוכה של נושאים. מיי היא מנהיגה שמרנית, שמאמינה בהגבלת חירויות הפרט לטובת אכיפת החוק. סטרג'ון סולדת ממדיניות ההפרטה והקיצוצים שמובילה מפלגת השמרנים, והיא הרבתה להתעמת עם קמרון בנושא. גם בשפה דיפלומטית קורקטית היא לא מסתירה את סלידתה ממנו: "היו בינינו לא מעט מחלוקות. אני מכירה בתרומה שלו בשש שנותיו כראש ממשלה, אבל אין ספק שהדעות שלנו שונות מאוד".

     

    גם ממיי היא לא חוסכת ביקורת. כשסטרג'ון נשאלת על ממשלתה החדשה של עמיתתה, היא מעדיפה להתחמק. "אני ממנה את הממשלה שלי ומשאירה למיי להחליט את מי למנות לממשלה שלה. אני מקווה שנוכל לבסס מערכת יחסים טובה יותר מזו שהייתה לי עם קמרון. התנאי לכך הוא שמיי תכבד את ההצבעה הסקוטית במשאל.

     

    "אני מודאגת ומאוכזבת מכך שהיא עדיין לא מצאה לנכון להתחייב בפני תושבי האיחוד המתגוררים בבריטניה שהם יוכלו להישאר כאן. אנשים מהאיחוד הגיעו לבריטניה וקבעו בה את ביתם, ומיי תעשה טעות גדולה אם לא תכבד את הזכות הלגיטימית הזו".

     

    לנהל את העולם

     

    במהלך ביקורה של מיי בסקוטלנד אפשר היה ללמוד על המטען הפמיניסטי של השתיים. ביטוי למטען הזה ניתן בתמונה שהעלתה סטרג'ון לרשתות החברתיות, ושבה היא נראית לוחצת יד לאורחת. לצד התמונה כתבה: "אם מניחים את הפוליטיקה בצד – אני מקווה שנשים בכל מקום מביטות בתמונה הזו ומאמינות שאין דבר שנמצא מעבר להישג ידן".

     

    שתי הנשים דיברו בביקור על נושא השוויון בין המינים ועל המודל לחיקוי שהן מהוות עבור דור שלם. גם בראיון מתייחסת סטרג'ון לנושא. "אני בהחלט חושבת שנשים יכולות לנהל את העולם", היא אומרת. "זה מאוד חיובי בעיניי שנשים כובשות עמדות הנהגה במדינות רבות, ואני מקווה שבעתיד יהיו עוד נשים בעמדות מפתח. זה אולי יישמע כמו הכללה, ואני מנסה להימנע מהכללות, אבל מנהיגות יכולות לטפל בבעיות ולשתף פעולה בדרך שונה מזו של מנהיגים גברים. נשים לא מעמידות פנים שההבדלים לא קיימים, אלא מנסות למצוא את הקרקע המשותפת שעליה ניתן לעבוד יחד.

     

    "אבל אסור לנו להסתפק רק בנשים מנהיגות: בקבינט שבראשותי יש שוויון בין גברים לנשים, וגם תרזה מיי מקדמת עכשיו נשים רבות לתפקידי מפתח. צריך להמשיך במגמות הללו. אנחנו אולי עדיין לא רואות ניפוץ כולל של תקרת הזכוכית, אבל בהחלט אפשר לראות יותר ויותר סדקים בתקרה הזו".

     

    במקביל, היא ממשיכה ליצור סדקים בממלכה המאוחדת. סטרג'ון מודעת היטב להשלכות הבינלאומיות של תוצאות משאל העם בבריטניה: בעקבות ההחלטה הסנסציונית של הבריטים לצאת מהאיחוד, התעורר רצון זהה במדינות רבות אחרות. בהולנד ובצרפת, לדוגמה, הודיעו מפלגות ימין שיקדמו משאל דומה. אין ספק שמשאל העם שנערך בסקוטלנד לפני שנתיים הפנה את תשומת הלב לרצונם של מיעוטים במדינות אחרות לקבל עצמאות.

     

    "מה שקרה בסקוטלנד היה מאוד ייחודי", אומרת סטרג'ון. "הלכנו למשאל עם דמוקרטי ומוסכם, שלא היה דומה לו באירופה. אי־אפשר להשוות בין משאל אחד לאחר. המצב בסקוטלנד לא דומה לזה שבקוויבק או בקטלוניה, אבל אני לא מופתעת מרצונם של מיעוטים – בספרד, למשל – לזכות בעצמאות".

     

    במשפחות הכי טובות

     

    בעקבות הכרזותיה כי תיאבק להשארת סקוטלנד באיחוד האירופי, יצאה לסדרת פגישות עם פקידים בכירים במנגנון האיחוד. "התקבלתי בחום ובאהדה", היא מספרת. "אנשי האיחוד מבינים שסקוטלנד הצביעה אחרת, ויש להם רצון להאזין לנו, לכבד את נקודת המבט שלנו ולשמור על היחסים של סקוטלנד עם האיחוד כפי שהם".

     

    היא מתיישרת עם האיחוד האירופי גם ביחס לישראל. בחודשים האחרונים אף גינתה את העלייה במספר התקריות האנטישמיות בבריטניה והבטיחה שתילחם באנטישמיות בסקוטלנד. היא גם שוללת את החרמות על ישראל. "בהתאם להחלטות של הממשלות השונות באירופה, הממשלה הסקוטית לא מעודדת הטלת חרם על ישראל. אנחנו מאמינים שדיאלוג עם ממשלת ישראל מספק לנו אפשרות להביע את דאגתנו מהמצב באופן הכי ברור ולקרוא למציאת פתרון של שלום בין שני הצדדים".

     

    סטרג'ון כבר החלה לבחון את המשמעות של הישארות סקוטלנד באיחוד, ובכוונתה לכנס מועצת מומחים שייעצו לה. אלא שכל אלה יצטרכו להמתין עד שתיפתר בעיה בוערת יותר: השבת היציבות לבריטניה. הממלכה המאוחדת הפכה בשבועות האחרונים לממלכה המתפוררת. בין החזית האירופית בדרום לחזית הסקוטית בצפון, מצאו עצמם תושבי בריטניה מחפשים ישועה או הכוונה: הפריימריז של מפלגת השמרנים נראו כמו משחק הכיסאות; במפלגת הלייבור מנסים להוציא את מנהיג המפלגה משורותיה; והפאונד הבריטי מגיע לתהומות חדשים בשווקים.

     

    "יש ואקום גדול בהנהגה של בריטניה", אומרת סטרג'ון, “והמשימה החשובה ביותר עכשיו היא למלא אותו. חוסר הוודאות משפיע לרעה על הכלכלה ומקשה על תכנון העתיד. אני מקווה שהממשלה של מיי תהיה מחויבת להצלת הכלכלה. סקוטלנד תרצה, גם כמדינה עצמאית, לשמור על קשרים כלכליים הדוקים עם לונדון. אחרי הכל, אנחנו חלק מהבית הבריטי, כך שהקשרים הגיאוגרפיים, המנטליים והתרבותיים שלנו לא ישתנו. אנחנו רק ניפרד ונלך לדרך עצמאית. פרידות מתרחשות גם במשפחות הכי טובות".

     


    פרסום ראשון: 28.07.16 , 16:27
    yed660100