שתף קטע נבחר

מאיר אטינגר: "או 'מלך בישראל' או מצעד גאווה"

אחרי 10 חודשים, שבהם היה במעצר מנהלי, שב פעיל הימין הקיצוני לכתוב בלוג אישי. על סערת "נאום הסוטים" של הרב לוינשטיין: "לקרוא תיגר על תפישת העולם הדמוקרטית השולטת". על החייל היורה אזריה: "צריך לדאוג לכבוד ישראל". וגם השב"כ זוכה לאזכוּר: "מייצרים שנאה נגד נוער הגבעות"

"חזרתי... לאלו שהתגעגעו וגם לאלו שלא. אני מקווה בעזרת השם לחדש את הכתיבה, יהיה מעניין". כך פתח מאיר אטינגר, מי שנחשב ליעד מספר אחת של החטיבה היהודית בשירות הביטחון הכללי, את הבלוג הראשון שכתב מאז ששוחרר ביוני אחרי 10 חודשים במעצר מנהלי.

 

מאז שחרורו הספיק נכדו של הרב מאיר כהנא לכתוב ארבעה פוסטים בבלוג שלו "צו השעה" שמתפרסם באתר "הקול היהודי". בכתביו מביע אטינגר את דעותיו על המתרחש במדינה, בהן משפטו של החייל אלאור אזריה, "נאום הסוטים" של הרב יגאל לוינשטיין, הטיפול בטרור, פעילות השב"כ בנוגע לטרור יהודי, חוויותיו מתקופת המעצר וכן העברת רעיונותיו על החלפת הדמוקרטיה בשלטון מדינה יהודי.

מתוך הבלוג של מאיר אטינגר ()
מתוך הבלוג של מאיר אטינגר

"בשנה האחרונה השקיעו בדוברות של שירות הביטחון באופן חסר תקדים להכפיש ולייצר שנאה של עם ישראל נגדנו - נוער הגבעות", כתב אטינגר. "אני מקווה שבסיפור המעצר אני אוכל גם להמחיש את התחושה בדחיפות בשינוי עמוק ושורשי".

 

אטינגר התייחס כאמור לסערת דבריו של הרב לוינשטיין, שקרא לקהילה הלהט"בית "סוטים". לדברי אטינגר, "תפישת העולם השולטת היום במדינה היא התפישה הדמוקרטית. כל עוד לא נעז לקרוא תיגר על ערכים אלו, ולהמחיש את הסתירה שבינם לבין היהדות - לא נוכל להגן על קדושתה של ירושלים ועל שמירת חיי המשפחה בעם ישראל. זו ההזדמנות שלנו להגיד שחייבים מדינה יהודית, מדינה שהחוקים שלה יהודיים".

 

בהתייחסותו האישית לנושא ציין אטינגר כי "זו ההזדמנות שלנו להגיד שחייבים מדינה יהודית, מדינה שהחוקים שלה יהודיים, שתאפשר לנו – אלו הרוצים לכפות את יצרם ולעדן את טבעם הגס, לחיות חיים יהודיים. שאנחנו רוצים מנהיג שייצא לפנינו ויבוא לפנינו, ויעזור לנו לכפות את עצמנו, ולהכניע עצמנו לבורא העולם. כי זה או 'מלך בישראל' או מצעד גאווה, ואין שום תקווה אחרת באמצע. ומי שלא הבין את זה לפני עשור רואה עכשיו בעיניים כלות את חניכי מכינתו הולכים לצבוע מועדונים מסוימים בתל אביב". 

 

 

באחד מהפוסטים שכתב בנוגע לטרור השתמש אטינגר בדוגמה שנלקחה לטענתו מדברי הרבי מלובביץ': "בשנת תשכ"ח כתב הרבי מכתב לרמטכ"ל דאז בר לב ובו הוא הסביר כיצד צריך להילחם בטרור לפי התורה: 'ועל אחת כמה וכמה בשעה של מתח וכולי, שרק יראת העונש ופעולות תגמול ביכולתה למנוע חבלנות וכו'. כמובן שהבנה זו שונה לחלוטין מתפישת העולם של מפקדי הצבא כיום – שמירה על מרקם החיים והאיזון העדין של הפלסטינים. אותה תפישה שמובילה את השב"כ להשקפת עולם שאם 'אין יהודים - אין פיגועים' ולרדיפה ההיסטרית מתוך ציור דמיוני של פחד'".

 

בנוגע לפרשת החייל היורה אזריה כתב אטינגר בבלוג שלו כי "התשובה הנכונה לפיגוע צריכה להיות קודם כל הדאגה לכבוד ישראל ולתיקון המעוות שבחילול ה' שברצח יהודים. הדבר בלט בסערה סביב פרויקט גיוס הכספים למימון ההגנה המשפטית של אלאור אזריה. התקשורת הבינה שרובם של היהודים שתרמו לא תרמו בהכרח כי הם חשבו שאלאור ירה במחבל בגלל הפחד ממטען. אך הציבור שתומך בו הוא אותו הציבור שדרש שאף מחבל לא ייצא חי מפיגוע. עלינו להפיץ ולפרסם בכל מקום, ואחרי כל אירוע ביטחוני את ההוראה המפורשת של הרבי על הדרך היחידה למנוע את הטרור".

שב לתקוף את השב"כ. אטינגר (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
שב לתקוף את השב"כ. אטינגר(צילום: אביהו שפירא)

לפני כשבועיים נחשפו על ידי השב"כ והמשטרה שלושה נערים שהיו מעורבים לפי החשד בהצתת כלי רכב בכפר יפיע. בפוסט שפרסם התייחס אטינגר למעצר השלושה. "בהודעת השב"כ על חשיפת ה'פיגוע' (אצל הערבים אלו 'מחבלים בודדים', אך אצל היהודים זה תמיד 'מחתרת'), היה חשוב להם להבהיר ש'עלה' קשר בין ה'מחבלים היהודים' ממגדל העמק למאחז גאולת ציון.

 

"שירות הביטחון הכללי בוחר את מילותיו בקפידה בהודעותיו. לכן, ניתן להבין שמדובר בהכנה של דה-לגיטימציה לקראת חיסולו של המאחז. כמובן שהשב"כ לא יפרסם מהו הקשר – מחשש לפגיעה ב'מקורותיו', ככה שאנחנו יכולים להבין לבד מהו הקשר. הקשר הוא פשוט - שניהם מפריעים להם, הם אינם מעוניינים בהמשך יישוב הארץ, ומפחדים מכך שבגבעות גדלים בחורים ונערים שמחים ומשוחררים".

הרב יגאל לוינשטיין ()
הרב יגאל לוינשטיין

אלאור אזריה (צילום: יאיר שגיא) (צילום: יאיר שגיא)
אלאור אזריה(צילום: יאיר שגיא)

לאחר עיסוקיו בעניינים שעל סדר היום שב אטינגר לכתוב על ימי מעצרו וסיפר כי השוטרים ואיש שב"כ שהגיע איתם פרצו לביתו בצפת והתחילו לבצע חיפוש בכתביו ובספריו. לאחר מכן הוא נעצר והועלה על הרכב המשטרתי. "דולק רדיו ברכב, וכשמגיעה מהדורת החדשות אני שומע שפותחים את החדשות במעצרו של פעיל הימין הקיצוני, יעד מספר אחת של השב"כ וכו' כו'. זה היה נשמע לי מוגזם, למה שיפתחו את החדשות במעצר שלי? את מי זה מעניין בכלל? והקטע עם ה'יעד מספר אחת' היה נשמע כמו בדיחה לא מוצלחת".

 

בהמשך סיפר אטינגר כי הגיע למתקן החקירות של השב"כ ושם התחיל את חקירותיו. במסגרת שחרורו הטיל השב"כ על אטינגר הגבלות רבות, בהן הרחקה מירושלים, יד בנימין ושטחי יהודה ושומרון ואיסור יצירת קשר עם 92 איש.

 

כמה ימים לאחר שחרורו ערכו כמה מחבריו ובני משפחתו מפגן תמיכה בבית שמש, לשם הגיעו מספר רבנים ואנשי ימין קיצוני מוכרים. בין היתר הודה להם אטינגר על התמיכה וכבר אז החליט כי יחזור לכתוב בבלוג.

 

אטינגר תואר בידי השב"כ כהוגה הדעות ונחשד במעורבות בשורה של מעשים נגד פלסטינים. בנוסף טענו בשב"כ כי אטינגר מפיץ את משנתו בקרב נערי הגבעות, ונחשב לדמות מובילה בהשפעה בעיקר על הצעירים שבהם. יצוין כי בכל עשרת חודשי מעצרו המנהלי לא גובשה נגדו תשתית ראייתית ולא הוגש נגדו כתב אישום.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביהו שפירא
מאיר אטינגר
צילום: אביהו שפירא
מומלצים