שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הסכנה הבריאותית אחרי הלידה שנשים לא מודעות לה

    דווקא בתקופה הכי מרגשת של חייהן, בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, נמצאות היולדות בסיכון גבוה במיוחד. מחקר חדש מגלה כי בכל שנה מגיעות עשרות נשים לאחר לידה למצבים של סכנת חיים ואפילו מוות. עירנות לתסמינים יכולה למנוע חלק גדול מהמקרים: ביום שלישי ייערך בכנסת דיון כדי לנסות לטפל בתופעה הקשה שלא נמצאת מספיק בתודעה

    זאת אמורה להיות התקופה הכי יפה ומרגשת: הימים והשבועות הראשונים לאחר הצטרפותו של תינוק חדש לחיינו. אבל דווקא בתקופה הזאת נשים לאחר לידה חשופות יותר למחלות שעלולות לסכן את חייהן. הבעיה: המחלות מסתתרות מאחורי תגובות גופניות שגרתיות ואופייניות לנשים אחרי לידה — עייפות וחולשה, כאבים, שינויים הורמונליים ולפעמים גם קוצר נשימה. התוצאה: בכל שנה מתות בישראל, ובעולם כולו, נשים שאת חייהן אפשר היה להציל, לו הן והרופאים שלהן היו מודעים לבעייתיות.

     

    על פי נתונים שיוצגו ביום שלישי בוועדה לקידום מעמד האישה, ביוזמת ח"כ רחל עזריה (כולנו), מאות נשים בישראל מגיעות לאשפוז חוזר ולטיפול נמרץ בשבועות הראשונים שאחרי הלידה. בכל שנה נפטרות 7־12 נשים, מכל 100 אלף יולדות. בישראל יש בכל שנה יותר מ־170 אלף לידות, כך שמדובר ב־10־20 נשים בממוצע. על פי מחקר בינלאומי שהועבר לוועדה על ידי פרופ' מוטי דוליצקי, אחראי על מחלקות היולדות בבית החולים שיבא בתל השומר, אפשר היה להציל כמעט מחצית מאותן נשים (46 אחוז).

     

    הנתון המפתיע הוא שרוב מקרי התחלואה הקשה והמוות אינם נרשמים במהלך ההיריון או בלידה עצמה, אלא לאחריה. 40 אחוז מכלל התחלואה במהלך ההיריון,

    וכ־70־80 אחוז מכלל מקרי התמותה של יולדות, מתרחשים בשעות, בימים או בשבועות שלאחר הלידה. הסיבות לבעייתיות בתקופה הזאת הן חוסר מודעות של היולדות, שמרגישות שהן עברו את הקשה מכל, והרגלים של רופאים צעירים, שבמקרים רבים מניחים שמדובר בבעיות שגרתיות של אחרי לידה. בעולם המערבי, מספר הנשים שנפטרות לאחר הלידה נחשב לזניח, בוודאי לעומת העבר, אבל כל אישה היא עולם ומלואו, ולכך יש להוסיף גם את העלויות הכלכליות הגבוהות למשק - בשל האשפוזים החוזרים והחופשות שצריכים לקחת האבות בתקופה הזאת.

     

    "לייצר יחד תוכנית". ח"כ עזריה (צילם: רותם סלע) (צילם: רותם סלע)
    "לייצר יחד תוכנית". ח"כ עזריה(צילם: רותם סלע)

     

    שלושה ימים שנמחקו

    ענבל אריאלי, אשת היי־טק מובילה בת 41 ואם לשלושה בנים, כמעט נכנסה לסטטיסטיקה מהצד הלא־נכון שלה לאחר לידת בנה השני. "ההיריון היה תקין לאורך כל הדרך", היא משחזרת. "לקראת הלידה התברר שלא אוכל לקבל אפידורל בגלל אבחנה מסוימת של הרופאים, והוחלט יחד שאעבור ניתוח קיסרי. הניתוח עבר בשלום, דניאל נולד אחר הצהריים, ואני התאוששתי מההרדמה, הינקתי אותו ואפילו כבר קמתי מהמיטה. בחצות סימסתי לבעלי שהיה בבית עם הבן הבכור שהכל בסדר ואני הולכת לישון, כשדניאל התינוק ישן בתינוקייה. ביקשתי שיקראו לי להנקה באמצע הלילה. הדבר הבא שאני זוכרת הוא שהתעוררתי כשצינור הנשמה בגרוני. הייתי מאוד מבולבלת. הגינקולוג שליווה אותי במהלך ההיריון היה בחדר ומיד יצא לקרוא לאמא שלי ולבעלי, שנכנסו עם דמעות בעיניים. ומיד אחריהם עוד כמה רופאים. הוציאו לי את צינור ההנשמה והתחילו לספר לי מעט ממה שקרה: מסתבר שהייתי מורדמת ומונשמת במשך כמעט שלושה ימים".

     

    מה בעצם קרה?

     

    "בחמש בבוקר התחלתי לפרכס. היולדת שישנה לידי קראה לצוות הרפואי, והם חשבו שמדובר בהתקף אפילפטי. התקשרו לבעלי הביתה, ושאלו אותו אם יש לי היסטוריה של אפילפסיה. ואין לי. הוא הזכיר להם שקיבלתי תרופה מיוחדת בהוראת הרופאים לקראת הניתוח. התברר שהגוף שלי צבר כמות בלתי רגילה של נוזלים במהלך ואחרי הניתוח, והתפתחה לי בצקת מוחית. עד שבעלי הגיע לבית החולים כבר העבירו אותי לסי־טי ומשם ישירות לטיפול נמרץ נשימתי, שם הורדמתי והונשמתי, בלי שלרופאים יש מושג מה מצב המוח והנזק שנגרם לו. בבית הבן הבכור. במחלקת יילודים דניאל שרק נולד. ואני בטיפול נמרץ נשימתי בין חיים למוות".

     

    אריאלי טופלה על ידי הצוות הרפואי במשך מספר ימים, כשכל בני משפחתה והקרובים אליה התגייסו כדי לסייע. "המשפחה הקרובה עברה טראומה הרבה יותר גדולה משאני עברתי", היא אומרת. "ואגב, כשכבר התעוררתי היה לי מאוד חשוב להניק את דניאל, אחרי שלושה ימים שהוא לא היה לצידי, אז חברה טובה שלי ישבה אצלי יום שלם, עשתה לי מסאג'ים, שאבה בעדינות כל חצי שעה קצת חלב, והצליחה. נשארתי בבית החולים רק עוד כיומיים, להשלמת בדיקות נוירולוגיות. בחודשים לאחר הלידה היו לי קצת בעיות בזיכרון, ובהתחלה גם בשמיעה".

     

      

    ענבל אריאלי ובנה דניאל ()
    ענבל אריאלי ובנה דניאל
      

     

    11 שנים עברו מאז, ולאריאלי ולבעלה נולד עוד בן. היא חזרה למסלול חייה, וביום שלישי תגיע לוועדה כדי לספר את סיפורה וכדי להעביר מסר: "לעיתים קרובות, בסיבוכים אצל נשים לאחר לידה, בעיקר כשיש רך נולד, ונדרשת הירתמות של המשפחה לסיוע, צריך לחשוב גם על פתרונות ותמיכה למשפחה המטפלת. לאפשר לבני המשפחה הקרובה לטפל בתינוק, לישון בבית החולים אם צריך. למצוא את הדרך לאפשר גמישות בנהלים וליווי מתאים".

     

    תקופה בסיכון גבוה

    פרופ' דוליצקי מסביר שהטיפול בתופעה צריך להיות מערכתי, וקודם כל חשוב להעלות את המודעות של הנשים ושל הרופאים כאחד. "בזמן ההיריון והלידה המערכת עוטפת את האישה בתשומת לב ובמרפאות ייחודיות", הוא אומר. "לאחר הלידה, היולדת קצת יוצאת מאור הזרקורים לאזור מוצל יותר. זה נכון ברמת הקלינאים והחוקרים, וזה נכון גם בהיבט של מערכות בריאות. כל זאת כאשר תקופת משכב הלידה - שישה שבועות כיום - מאופיינת בתחלואה גבוהה - 38 אחוז מהנשים שמגיעות ליחידות טיפול נמרץ בהיריון תגענה לאחר הלידה - ובשיעורי תמותה גבוהים יותר מאשר במהלך ההיריון והלידה".

     

    פרופסור מוטי דוליצקי ()
    פרופסור מוטי דוליצקי
     

     

    מה הסיבות למצב הזה?

     "ראשית, במהלך משכב הלידה, יש תחלואה זוחלת ונסתרת מהעין ובחלקה לא מאובחנת בשלמות, או שמתגלה בשלב מאוחר יותר. הסיבה לכך היא מכלול שינויים פיזיולוגיים שעוברות היולדות לאחר הלידה, שחלקם מסתירים את סימני המחלה. יש פחות מידע של היולדות עצמן באשר לתחלואה אפשרית, כאשר כולן עדיין בריגוש הגדול שלאחר הלידה, וגם אם יש סימנים כאלה או אחרים - הם נדחקים על ידי היולדת. התחלואה לאחר הלידה עלולה להימשך שבועות וחודשים, ואינה מסתיימת בתום תקופת משכב הלידה. כתוצאה מהתחלואה הנסתרת, קיים שיעור גבוה של אשפוזים חוזרים".

     

    במחקר שנעשה בארצות־הברית, והסתיים לפני שש שנים, התברר ששיעור האשפוזים החוזרים של יולדות היה 1.2 אחוז, מתוך 220 אלף נשים שנבדקו ב־11 מרכזים. "זהו שיעור גבוה מאוד, ומשמעותו בישראל - מאות אשפוזים חוזרים בשנה", אומר פרופ' דוליצקי, שמוביל בימים אלה יחד עם צוותו מחקר בבית החולים תל השומר, על נושא האשפוזים החוזרים של יולדות. "אשפוזים חוזרים מציבים בעיה משפחתית, בעיה למערכות בתי החולים וגם בעיה כלכלית למדינה. הרי הבעל לא הולך לעבודה, וצריך להתמודד גם עם הילד. ובינתיים יש גם את עניין המורל של האישה שמאושפזת לאחר לידה. משום כך, חוקרים ממליצים להתייחס מערכתית ורפואית לשבועות הראשונים שלאחר הלידה כתקופה בסיכון גבוה".

     

    פרופ' דרורית הוכנר צלניקר, מנהלת מחלקת נשים ויולדות בהדסה הר הצופים, תגיע גם היא לדיון בכנסת. "הבעיה היא שלנשים יש מוטיבציה מאוד גדולה להגיע לביקורות במהלך ההיריון, כי יש להן אחריות על היילוד", היא מסבירה. "אחרי שהן יולדות, בתקופת משכב הלידה ואחריה, נשים פחות מגיעות לביקורות. בתחום זה צריך להיות מערך שנותן מענה לשאלות ולסיכונים. אחרי הכל ההיריון הוא מאמץ די רציני לגוף האישה, צריך לבדוק שכל השינויים חזרו לעצמם, שאם היו סיבוכים שמעידים על מצבים של יתר לחץ דם, סוכרת או מחלות אחרות - שהם אינם קיימים עוד. בנוסף כדאי לנצל את משכב הלידה לביקורת לצורך תכנון משפחה, מרווח בין ההיריונות. חשוב לבדוק את צוואר הרחם שלא נבדק במהלך ההיריון. צריך להיות מודעים לנושא הדיכאון לאחר הלידה - 15 אחוז מהנשים מפתחות דיכאון אחרי לידה שמשפיע לרעה גם על האישה, גם על התינוק וגם על המשפחה".

     

    ח"כ רחל עזריה החליטה לעסוק בתופעה לאחר שאיבדה חברה קרובה, שנפטרה מתסחיף ריאתי שבוע לאחר הולדת בנה. "ביום של הברית היא החזיקה את התינוק שלה ופתאום לא הרגישה טוב", היא מספרת. "היא נתנה את התינוק לבעלה ואמרה לו, 'תיקח אותו רגע, אני לא איתכם'. רגע לאחר מכן היא קרסה ומתה. וזהו, הילד גדל בלי אמא".

     

    באמצעות הדיון בוועדה, מעוניינת ח"כ עזריה להמליץ על שינויים מערכתיים בטיפול ביולדות. "הרבה נשים מכירות את התחושה שלאחר הלידה משהו בגופן לא לגמרי בסדר", היא אומרת. "לוקח זמן עד שאת שמה לב לעצמך. יש לך תינוק קטן שזקוק לך, ופעמים רבות גם כשאת מגיעה לרופא אומרים לך שאת עם תינוק חדש, לא ישנה, בטח בלחץ, יש הורמונים, זה טבעי. לדיון בוועדה יגיעו נציגים מקופות החולים, ממערכת הבריאות, חוקרים ורופאים במטרה לראות איך מייצרים יחד תוכנית שתתמודד עם התופעה".

    הכתבה פורסמה במוסף "24 שעות" ב"ידיעות אחרונות"




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מאות נשים מגיעות לאשפוז בשבועות שלאחר הלידה
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים