מפעל ראשון בערבה יעזור לאוסטאופורוזיס בכל העולם

לראשונה: מפעל בערבה התיכונה. לאחר 12 שנים של עבודת מחקר, יוסי בן (55), מנכ"ל חברת הביו-טק"אמורפיקל", הקים את המפעל הראשון בערבה ויעסיק את תושבי המקום. בתחילה, הנהלת החברה הישראלית, ששוהה בימים אלה בבייג'ין, רצו לפטר אותו - "חלק מאנשי ההנהלה חשבו שזה לא הגיוני ולא נורמלי. היום התמיכה של ההנהלה היא מקיר לקיר". ובסופו של דבר, לאחר שהתעקש - ייחנך השבוע המפעל במעמד השר לפיתוח הנגב והגליל אריה דרעי.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה

חברת "אמורפיקל" משלבת בין מחקר ופיתוח לייצור ותעשייה. החברה חוקרת את השפעות הסידן האמורפי (חסר צורה) על מערכות הגוף השונות, מאחר שסידן הינו מינרל המתערב בפעילות כל תאי הגוף. החברה מחזיקה כיום ב-15 פטנטים רשומים ועוד כמה בקנה. אמורפיקל השיקה מוצר בשם DENSITY. הוא מאושר בישראל ובסין תחת קטגוריה של תוסף תזונה, ואילו בשאר העולם יימכר כתרופה.

בימים אלה החברה נמצאת בסבב גיוס כספים לפי שווי של כ-100 מיליון דולר. "המפעל מדהים. בעבר זהה היה מקום עזוב - שום חברה לא הייתה מוכנה להקים תעשייה בערבה. זה שעה וחצי מאילת ושעה וחצי מבאר שבע.

המפעל בערבה(צילום: רינת רוזנברג)

"20 שנה אזור התעשייה היה מוזנח ולא הוקם שם מפעל. החלטנו להרים דווקא שם תעשייה בגלל איכות האנשים. אני תושב הערבה, וכל דבר פה הוא ברמה הגבוהה בעולם, כמו למשל החקלאות, הילדים שלנו מגיעים ליחידות הכי טובות. הפשיעה פה היא אפס. זו ארץ ישראל הטובה והישנה. בנוסף, זה ייתן פיתרון לתעסוקה שאין אצלנו. אני לא רוצה שהחברים שלי יעזבו את הערבה. אלה אנשי עבודה מדהימים. זו ערבות הדדית".

מהאקווריום הביתי למחקר בינלאומי

"לפני מספר שנים הקמנו בית גידול קטן לסרטנים כחולים", מספר בן ומוסיף, "כמשפחה גידלנו את הסרטנים מסוג "צ'רקס אדום-צבת" באקווריומים לנוי ולא למטרות אכילה. הצ'רקס הם סרטנים של מים מתוקים. גודלם יחסית קטן (עד כ-350 גרם) וצבעם כחול, עם פסים סגולים על הזנב.

"תוך כדי התבוננות בהם, הבחנו בתופעות מיוחדות, כמו לדוגמא היכולת לגדל מחדש זרוע צבת אם המקורית נתלשת, או בנית שלד מהירה - תופעה שהעסיקה מאוד את מחשבתי - במקום חודש הם עושים זאת ב- 72 שעות. לקח לי שנה לשכנע את אוניברסיטת בן גוריון לחקור את הנושא הזה".

בתוך המפעל(צילום: רינת רוזנברג)

תגלית משנה עולם

הסרטנים הם יצורים חסרי חוליות. השריון שלהם עשוי בעיקר מסיבי כיטין (רב סוכר) וסידן (קלציום), המגן על איבריהם הפנימיים. הסרטנים חייבים לעבור התנשלות כדי לגדול - זהו תהליך הכולל הסרת השריון הקיים, בליעה של מים על מנת להתנפח (גדילה של כ-20%) ובנייה של שריון חדש.

בן מציין כי "ישנה תופעה מדהימה המבדילה את הצ'רקס מסרטנים אחרים החיים במי ים מלוחים ועשירים בסידן. אלה האחרונים בונים שריון חדש במשך 4 שבועות, לעומת הצ'רקס שעושים זאת, כאמור, תוך 72 שעות, על אף שבמים מתוקים אין סידן בשפע כמו במי ים. הדבר מתאפשר בזכות איבר הנקרא "גסטרוליט", שק היושב על הקיבה ואוגר סידן".

המפעל בערבה(צילום: רינת רוזנברג)

התהליך לא נחקר עד אותה עת, ואת יוסי הטרידה העובדה שהסידן מאוד זמין. במחשבותיו החל לדמיין כיצד זה עשוי לעזור לאנשים ששברו ידיים או רגליים.

בשנת 2004 החליט פרופ' אמיר ברמן מאוניברסיטת בן גוריון לבדוק את הגסטרוליט. למרבה הפתעתו הוא גילה כי הסידן בגסטרוליט בעל מבנה פיזיקלי מיוחד, מבנה אמורפי (חסר צורה) לעומת שאר הסידן בטבע המתארגן במבנה גבישי.

"הוא זיהה את המבנה הפיסיקלי שכל העולם חיפש", מסביר יוסי. "ב- 2004 הקמנו חברה עם האוניברסיטה ורשמנו את הפטנט הראשון. חקרנו את זה ביחד, כשאני דואג למימון. היינו צוות גדול של חוקרים עם שיתופי פעולה בארץ ובעולם. הבנו שהתגלית הזו משנה את העולם".

המפעל בערבה(צילום: רינת רוזנברג)

כיום יוסי נמצא בהליכים לאישור המוצר בסין. "אנחנו משוכנעים שכולם עוד ישתמשו במוצר שלנו. כיום יש קלציום אבל הוא לא זמין. אנחנו פתרנו את בעיית הזמינות והדבר מסייע להיאבק בהמון מחלות. תוך חצי שנה החברה תחזיק 100 עובדים, ותוך 3 שנים כ-200. כנראה נקים עוד מפעלים. בארץ זה נמכר כתוסף, ובארצות הברית, סין, אוסטרליה, רוסיה ואירופה הוא יימכר כתרופה. היינו חייבים לגייס כסף, ואם היינו הולכים בארץ למסלול של תרופה החברה לא הייתה קיימת".

מ-45 האנשים המועסקים כיום בחברה, 25 מתוכם עובדים בנס ציונה, שם נמצאים משרדי ההנהלה, מחלקת השיווק והפיתוח העסקי, כמו גם מתנהל תהליך של מחקר ופיתוח במעבדות החברה.

במסדרונות המפעל(צילום: רינת רוזנברג)

בערבה מועסק צוות של 20 עובדים שהקימו את המפעל, כולם תושבי האזור. לחברה יש חוזה הפצה חתום עם חברת התרופות הממשלתית של סין. עם קבלת כל ההיתרים לייצור התוסף, יחל הייצור השוטף, בשאיפה שעד סוף 2016 יגויסו למפעל למגוון רב של תפקידים עוד כ-60 עובדים.

כאמור, ביום שלישי יחנכו את המפעל במעמד השר דרעי. "אין לי קשר לשר, אבל הוא הבין את הפוטנציאל של המפעל. דיברנו עם שרים אחרים שיבואו וזה בכלל לא עניין אותם. השר דרעי הפתיע אותנו כשאמר שיגיע בשמחה. אולי יש עוד שר שיש לו חזון".

ראש המועצה האיזורית ערבה תיכונה אייל בלום מסר בתגובה: "מדובר במהלך שמעותי מאוד בעל משמעות היסטורית בערבה. הקמתו של המפעל היא חלק ממהלך לעידוד יזמים לגיוון התעסוקות וקליטה של משפחות בערבה. זה המפעל הראשון שקם באזור התעשייה".