מחקר חדש: אפשר לצאת מחורים שחורים

בתיאוריה הזו, כל דבר שנע דרך החור השחור יכול לעבור "ספגטיפיקציה" - תהליך שבו גוף נמתח בקיצוניות ואף מתפרק בעת נפילה, אך שב לגודלו הרגיל כשהוא צץ באזור אחר ביקום. פיזיקאים מהמכון לפיזיקה חלקיקית בוולנסיה הציעו תרחיש חדש שמתייחס לסינגולריות בתור פגם במבנה הגיאומטרי של מרחב-זמן.

הדמיה

כדי לבחון את הרעיון הזה, החוקרים נקטו גישה די יוצאת דופן, והשתמשו במבנים גיאומטריים הדומים לאלו של גביש עם שכבת גרפן, שתואמים בצורה טובה יותר את הפעילות הפנימית של חור שחור. עבור המחקר, שפורסם בכתב העת Classical and Quantum Gravity, התמקד צוות החוקרים בסוג של חור שחור שהוא חסר תנועה ובעל מטען חשמלי.

"חורים שחורים הם מעבדה תיאורטית לניסויים של רעיונות חדשים בנוגע לכוח המשיכה", הסביר גונזאלו אולמו, חוקר מאוניברסיטת ולנסיה, במחקר. "כפי שלקריסטלים יש פגמים במבנה המיקרוסקופי שלהם, כך ניתן גם לפרש את האזור המרכזי של חור שחור בתור אנומליה בזמן-מרחב, דבר שמצריך יסודות גיאומטריים חדשים כדי שיהיה אפשר לתאר אותם באופן מדויק יותר. בחנו את כל האופציות האפשריות, ושאבנו השראה מעובדות שנצפו בטבע".

על ידי הניתוח הגיאומטרי החדש, החוקרים מצואה נקודת מרכז עם שטח קטנטן וכדורי, שמייצג חור תולעת בלב החור השחור. "התיאוריה שלנו פותרת באופן טבעי כמה בעיות בפרשנות של חורים שחורים בעלי מטען חשמלי", הסביר החוקר אולמו. "הצלחנו לפתור את בעיית הסינגולריות, שכן ישנה דלת במרכז החור השחור, חור התועלת, שדרכה יכולים המרחב והזמן להמשיך".

המשוואות שבהן השתמשו החוקרים העלו כי חור התולעת יהיה קטן יותר מגרעין של אטום, אך גודלו מתרחב ביחס למטען שבתוך החור השחור. כל חומר שהיה עובר שם היה נמתח למידות קיצוניות כך שיוכל להיכנס לתוך חור התולעת. לאחר מכן החומר היה נדחס חזרה כפי שהיה לאחר שהיה יוצא מהצד השני.

בעוד שזה לא כל כך סביר שבן אדם ישרוד את התהליך הזה, החוקרים אומרים שהחומר בחור השחור לא ייאבד לעולם, כפי שנטען בעבר, אלא במקום זאת יגורש לאזור אחר ביקום. כמו כן טוענים החוקרים שלא יהיה כל צורך באנרגיה "אקזוטית" כדי לייצר את חור התולעת, כפי שמציעה תיאוריית כוח הכבידה של איינשטיין. "בתיאוריה שלנו", סיכם החוקר, "חור התולעת מורכב מחומרים רגילים ומאנרגיה רגילה, כמו שדה חשמלי".