שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הנה הכסף: בעוד חודש תוכלו לאתר חסכונות בנק אבודים

    האתר החדש לאיתור פיקדונות אבודים יושק ב-12 בספטמבר. המיזם יאפשר לראשונה לכל אדם לאתר חשבון בנק ששוכב רדום, בבעלותו או בבעלות קרוביו שנפטרו. סך הכספים ה"אבודים" בבנקים: יותר מ-15 מיליארד

    המיזם החדש של בנק ישראל לאיתור כספים אבודים בבנקים יושק ב-12 בספטמבר, כך נודע ל- ynet. המיזם יאפשר לכל אדם לאתר חשבון בנק ש"נותק איתו הקשר", שלו או של קרוביו שנפטרו, וזאת על ידי הקלדת מספר תעודת זהות וכן פרט מזהה נוסף. המיזם ישתלב באתר לאיתור חסכונות (פנסיוניים) שהשיק משרד האוצר לפני כשלוש שנים.

     

    הנתונים שיימסרו לגולשים באתר יכללו את שם הבנק בו מתנהל החשבון, וכן תהיה הפנייה לכתובת דוא"ל או אתר ייעודי בבנק המטפל בנושא. עם זאת לא ייכלל בנתונים סכום הכסף הנמצא בחשבון.

     

    ל-ynet נודע עוד כי בפיקוח על הבנקים מתכוונים לשים דגש על נושא השירות שיינתן לאותם לקוחות המבקשים להגיע אל חשבונותיהם. לשם כך מונה גם צוות מיוחד שיבחן את היערכות הבנקים לקראת אפשרות של "מבול" פניות, וכן יסייע בהכנת כלים להדרכת אותם לקוחות.

     

    החל מחודש אפריל האחרון, הבנקים נדרשים להעביר מדי חודש דיווח על חשבונות ללא תנועה, לקראת השקת המיזם. לשם כך הגדיר לראשונה בנק ישראל מה הם אותם כספים "שהלכו לאיבוד" ומוגדרים כחשבון ללא תנועה, שייכלל במאגר המיזם.

     

    על פי ההגדרות, חשבון ללא תנועה היא פיקדון שלאחר מועד פרעונו הבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעליו במשך חודשיים. במקרה של חשבון עובר ושב, הוא ייחשב כחשבון ללא תנועה אחרי עשרה חודשים מהיום שבו נתקבלה ההוראה האחרונה בחשבון.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    ההוראה, שפורסמה כאמור בחודש אפריל, מחייבת את הבנקים, מעבר למידע החודשי שהם מעבירים לבנק ישראל, להעביר גם מידע מפורט יותר מדי רבעון. מידע זה יכלול בין היתר פירוט של החשבונות הרדומים בהתאם לסכומי הכסף הנמצאים בהם, משך הזמן בו החשבון "שוכב בבנק" ללא תנועה ועוד. בבנק ישראל ציינו כי יבחנו אפשרות לפרסם את הנתונים מעת לעת.

     

    נכון להיום לא קיים מאגר מידע מרכזי הכולל נתונים על כספים ללא דורש. הבנקים לא מתאמצים יותר מדי לאתר את אותם בעלי חשבונות, והלקוחות נדרשים למאמץ עליון כדי לאתר את כספם. לצורך קבלת מידע על חשבון עלום, אין מנוס מביצוע עבודת בילוש ופנייה בכתב להנהלה הראשית של כל אחד מהבנקים המסחריים.

     

    אם לא די בכך, גם כאשר לקוח פונה לבנק לצורך איתור חשבון, הבנק רשאי לגבות ממנו עמלת איתור חשבון - עמלה זו אינה נמצאת בפיקוח, כך שכל בנק יכול להחליט על גובה העמלה לפי ראות עיניו.

     

    בכמה כסף מדובר? על פי נתוני בנק ישראל, נכון לשנת 2013, מספר הפיקדונות ללא תנועה עמד בחמשת הבנקים הגדולים על כ-580 אלף, בסך מצטבר של כ-15 מיליארד שקל. אולם ההגדרות לגבי חשבון "רדום" שונו מספר פעמים במרוצת השנים.

     

    נציין כי לפני כשלוש שנים ניסו הבנקים בעצמם לקדם מיזם לאיתור חשבונות רדומים. המהלך ה"התנדבותי" של הבנקים לא נבע מטעמי חסד, אלא על רקע רגולציה מתחזקת ומודעות צרכנית גוברת, לאחר שגם בבנקים הבינו כי מאגר כספים כזה רק גורם להם נזק. בנוסף, ערימת כספים שנחה לה ללא תנועה היא פרצה הקוראת לגנב וכר נוח לפעילות של מעילות.

     

    בבנק ישראל החליטו בזמנו לסמוך את ידיו על התוכנית של הבנקים ולא לקדם מיזם משלהם, אולם המהלך הוולונטרי לא יצא לפועל.

     

    על השקת הממשק לאיתור חסכונות פנסיוניים, לפני כ-3 שנים:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Gettyimages
    צילום: Gettyimages
    צילום: רון קדמי
    המפקחת על הבנקים, חדוה בר
    צילום: רון קדמי
    מומלצים