המתת חסד: "צריך לחץ ציבורי לקידום החוק"

מאז מותו של עדי טלמור, שדר גלי צה"ל שבחר לסיים את חייו בשווייץ בעקבות מחלה סופנית, חלה עלייה משמעותית בהתעניינות של ישראלים בהמתת חסד. בהמשך נחשף סיפורו הדומה של מתי מילוא, והבוקר (יום ב') פורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" סיפורה של לילי, שבעוד כמה שבועות תיפרד מהעולם באמצעות ארגון דיגניטאס בשווייץ. "אסור לשפוט מי שסובל, הלוואי שאפשר היה לעשות את זה בארץ", אמרה לילי.

נוסעת למות בשווייץ: "אין לי אפשרות אחרת"

עמותת ליל"ך - לחיות ולמות בכבוד, נאבקת בסוגיה הקשה כבר מ-1987. בינה דיבון, יו"ר העמותה, אמרה בהתייחסה לדילמות שעולות מהרצון לחוקק חוק המתת חסד בישראל, כי "כשהשם של עדי טלמור פורסם בהקשר הזה זאת הייתה סנסציה. זאת הייתה הפעם הראשונה שפורסם שם של אדם שנסע למות בשווייץ. למיטב ידיעתי, בזמנו כבר היו שם 15 ישראלים. זה גרר מודעות גדולה, אחר כך פורסם הסיפור של מתי מילוא (אחיו של השר לשעבר רוני מילוא. ר"ר), אבל זה לא פתר את הבעיה".

היא אמרה עוד כי "כיום בישראל קיים 'חוק החולה הנוטה למות'. החוק עבר אחרי מלחמה קשה מצדנו, אנחנו לא מבקשים המתת חסד כמו בשווייץ, אנחנו מבקשים שיניחו לחולה ויפסיקו לטפל בו בטיפולים שאינם מסייעים לבריאותו ולאפשר לו טיפולים ברפואה תומכת, כלומר בהקלת הסבל, בדינמיקה עם המשפחה וכדומה".

"הבריא המאושר בוכה עם החולה האומללה". יצחק מנור על רקע תמונת אחיו עדי

לדברי דיבון, החוק המדובר יכול לעזור אך ורק לחולי סרטן, מכיוון שההתניה בחוק לאי-קבלת טיפולים מאריכי חיים היא צפי תוחלת של שישה חודשים בלבד. דיבון ציינה כי חולי ALS לא יכולים להיעזר בחוק מפני שבמקרה שלהם אי-אפשר לקבוע מסגרת חיים. גם מחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון עלולות להימשך שנים ולכן הן לא יכולות להיכלל במסגרת החוק.

יו"ר עמותת ליל"ך הדגישה כי היא ואנשיה לא מפארים את המתות החסד, וכי קיימת התנגדות כלפי הנושא גם בתוך שווייץ. "יש שם הרבה ביקורות כלפי העמותה הפרטית שמבצעת את ההמתות האלה. יש שטוענים כי זה מוות לעשירים למעשה. למיטב ידיעתי העלות עומדת על 100 אלף שקלים, זה לא נגיש לכל אדם".

על שאיפת העמותה ציינה דיבון כי "מה שאנחנו מבקשים שונה מהנעשה בשווייץ. באורגון שבארצות הברית קיים חוק כבר 18 שנה, שלפיו אדם שיש לו תוחלת צפויה של שישה חודשים יכול לבוא לרופא, כמובן לאחר בדיקות נרחבות וללא הקלת ראש בדבר, ואז הרופא רושם לו מרשם של תרופה ממיתה והאחריות עוברת אליו, מתי ואיך לקחת אותה".

אח של עדי טלמור: "חייבים אלטרנטיבה לחולים"  

בתחילת החודש מלאו חמש שנים למותו של שדרן הרדיו עדי טלמור, שבחר כאמור להפסיק את חייו באופן יזום לאחר שלקה בסרטן אלים. יצחק מנור, אחיו של עדי, קרא הבוקר את סיפורה של לילי וכתב בהקשר זה כי "הדילמה במלוא עוצמתה, הבריא המאושר בוכה יחד עם החולה האומללה ומבין אותה".

בשיחה עם ynet סיפר מנור על הצורך בחוק שיעזור לחולים הסופניים בארץ. "הייתי פעיל בקידום החוק יחד עם ח"כ עפר שלח בכנסת הקודמת וזה לא צלח. חייב להיות לחץ ציבורי בקידום החוק הזה, אולי אנשים לא מודעים אבל יש כמה עשרות אנשים סופניים בבתי חולים כיום שרוצים לנסוע לשווייץ, וזאת בעיה מהרבה סיבות וזה עולה לא מעט כסף. חייבים שבמקרה שֶכּלו כל הקצין תהיה אלטרנטיבה לחולים בישראל".

לילי. "מבין את האומללה"(צילום: יובל חן)

מנור הוסיף כי "ברגע שיאפשרו חוק כמו באורגון, שאדם יוכל לקבל מרשם לתרופה שתאפשר לו לסיים את חייו כשהוא מרגיש שאפסו כוחותיו, תהיה לו אלטרנטיבה. למעשה, נותנים לו שליטה על המחלה של עצמו ואז חוזר לו הרצון והמוטיבציה להילחם על חייו כי הוא יודע שבמקרה הכי גרוע יש לו אופציה אחרת לא לסבול".

על המקרה של אחיו ציין מנור כי "במקרה של עדי המחלה התפשטה והכאבים היו בלתי נסבלים, והוא הסתיר את זה מכולם כי הוא ידע שאני אעשה הכול כדי להבריא אותו. אני לא הייתי נותן לו להפסיד את המלחמה הזאת בלי קרב קשה, הוא ראה את אשתי מתה מאותו סרטן במהירות עצומה כמה שנים לפני כן והוא לא רצה שזה יקרה לו. אני הייתי מנסה לעזור לו בכל דרך אבל גם מאפשר לו למות כרצונו בסופו של דבר".

על השאלה אם החוק שמיושם באורגון יוכל לעבור גם בישראל השיבה דיבון: "הכול תלוי בהרכב הממשלה והכנסת. זה חוק שחוצה מפלגות, אפילו חלק מדגל התורה תמכו בעבר בהצעת החוק שהעלינו. לפי ההלכה היהודית לרופא אסור לעשות את מעשה ההרג אבל אם אדם גוסס צריך להניח לו למות, אין כאן התנגדות דתית, פה היא פוליטית כי הדת היום קשורה לפוליטיקה בישראל".