נופלת לקלישאות: ביקורת על החדש של ג'ומפה להירי
המבקרת יעל גלר מסבירה מדוע למרות ההתרגשות מספרה החדש של להירי, משהו עדיין לא עבד לה
'במילים אחרות' מתאר את כניסתה של להירי לשפה החדשה. מתוארת בו הגירת השכל והנפש על הדרמה שהיא מחוללת, ומתנסחים בו הרהורים על היבטים שונים של הלשון - על כתיבה, על מה שבין כתיבה לדיבור, על חוויית הלימוד, על רהיטות ועילגות וכו'. לא רק שלהירי כתבה את הספר בשפה החדשה, ועל השפה החדשה, היא גם התנסתה בו לראשונה בז'אנר חדש עבורה - ספר זיכרונות. הציפייה אפוא כפולה.
למרבה הצער, ההתרגשות דועכת די מהר. אף שאינני מסוגלת לאמוד את נוי השפה באיטלקית, הספר לא מעניק לקורא את מתת הרעיון החדש, מרחיב הדעת, ולפחות באנגלית - את הרעיונות הצפויים הוא מגיש בלי חן מיוחד. לאורכו להירי מקבילה את יחסיה עם האיטלקית לחיזור אחר מאהב חדש, וכך נופלת למלכודת קלישאות צפויה שהיא אינה מצליחה לא להילחץ ממנה ולא להפליא לתארהּ. מה שבכל זאת מעניין כאן הוא האופן שבו משתלבים בספר קטעי פרוזה קצרים, שבאמצעותם להירי חושפת את הרגעים שבהם חיי הסופר וחוויותיו מנביעים מתוכם סיפור. אבל אלו מעטים.
יהיו ודאי קוראים שימצאו ערך בדבריה הפשוטים של להירי על מערכת היחסים שבין אדם לשפתו, אלא שגדולי התיאורטיקנים של המאה כבר עסקו בנושא, וגם חלק נכבד מסופריה - ולהירי לא מוסיפה להם תרומה משמעותית.
הכתבה התפרסמה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".
