שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מלחמה על החוף: אירופה נגד הבורקיני המוסלמי
    בצרפת החלו השבוע לקנוס מוסלמיות שבאות לים בבגד האיסלאמי המכסה את כל גופן. רה"מ תומך, המוסלמים: "זו איסלאמופוביה". גרמניה בדרך להגבלות דומות: "אין לזה מקום פה, האישה לא נחותה". רוחצות מוסלמיות: "מתלוננים שאנחנו לא משתלבים בחברה, אבל כשאנחנו באות לשחות אתכם – גם זה לא בסדר". ומה אומרת ממציאת ה"בורקיני", שמגלגלת מיליונים?
    מי שהזדמן השבוע לאחד החופים בעיר קאן, ההיא שכולנו מכירים בעיקר מפסטיבל הסרטים המפורסם, יכול היה לצפות במחזה די שכיח: פקחים במדים ניצבו מול רוחצים, פנקס דו"חות שלוף בידיהם – והיד רשמה. אבל הצעקות הפעם היו רמות במיוחד: הפקחים האלה לא רשמו קנס על זבל שפוזר, על חנייה שלא כחוק או על הטרדת רוחצים אחרים – במקום זאת הם אילצו עשר נשים מוסלמיות שהגיעו לחוף בלוויית בניהן או נכדיהן לחשוף את גופן. תקנה חדשה שאושרה בקאן בשבוע שעבר אוסרת על נשים מוסלמיות לבוא לים לבושות ב"בורקיני", בגד ים דמוי בורקה המכסה כמעט את כל הגוף, והנשים האלה הפרו את האיסור. הן סולקו מהמקום, לשש מהן נרשם קנס בגובה של כמה עשרות אירו, וכולן קיבלו "אזהרות" – שיהפכו לרישום פלילי. עדי ראייה וגם המשטרה סיפרו שכל העשר היו נסערות מאוד וזעמו על היחס כלפיהן.

    בורקיני בחופי צרפת. "זה לא תואם את האידיאל שלנו" (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    בורקיני בחופי צרפת. "זה לא תואם את האידיאל שלנו"(צילום: MCT)

    מלחמת התרבות המתחוללת בימים אלה בצרפת ובמידה מסוימת באירופה כולה סביב ההתנגשות בין זכויות הפרט וחופש הדת לבין הזכות לביטחון עלתה השבוע מדרגה, כשהעיר ניס שבריביירה הצרפתית הצטרפה ל-14 ערים ועיירות, בהן קאן כאמור, שהודיעו כי בקיץ הזה הן אוסרות על נשים מוסלמיות להגיע לחוף לבושות בבורקיני, בגד הים שנועד לאפשר להן לרחוץ בים מבלי להפר את כללי הצניעות שמכתיבה להן הדת. בהודעה הרשמית של עיריית ניס נמסר כי התקנה אוסרת להגיע לים בלבוש ש"מביע באופן גלוי השתייכות לדת בזמן שבו צרפת ומקומות פולחן הם יעד למתקפות טרור", אבל לכולם ברור שסילוק הבורקיני מהמרחב הציבורי הוא היעד. ניס ספגה בחודש שעבר את מתקפת הטרור הקשה ביותר שידעה צרפת מאז נובמבר אשתקד: מחבל דרס למוות במשאית 85 בני אדם ופצע עוד כ-200, ובימים שבהם גם בעיר השלווה הזו תושבים דואגים כל הזמן להסתכל אחורה, אפילו בגד ים צנוע הוא איום.

     

    מוקדם יותר השבוע הצהיר ראש ממשלת צרפת, מנואל ואלס, כי הבורקיני "אינו עולה בקנה אחד עם ערכי הרפובליקה החילונית", וסגן ראש העיר ניס, איש המפלגה הרפובליקנית שהיא מפלגת מרכז-ימין, התעקש במכתב לוואלס כי "הסתרת הפנים או לבישת בגד ים המכסה את כל הגוף כשהולכים לחוף הים אינן תואמות את האידיאל הצרפתי בכל הנוגע ליחסים חברתיים". הצהרותיו של ראש הממשלה, איש שמאל ליברלי להזכירכם, קוממה פעילי זכויות אדם וארגונים איסלאמיים, ו"הליגה לזכויות אדם בצרפת" טענה כי הוא משתתף במסע סטיגמטיזציה נגד קהילה שלמה בצרפת, "שמוצאת את עצמה לפתע חשודה רק בשל אמונתה".

    "פנים חשופות - זה חשוב לדו-קיום". אישה בבורקיני בחוף בתוניסיה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    "פנים חשופות - זה חשוב לדו-קיום". אישה בבורקיני בחוף בתוניסיה(צילום: AFP)

    אין זה העימות הראשון של צרפת, המקפידה באופן היסטורי על הפרדה של הדת מהמדינה, עם האיסלאם וסמליו. ב-2010 הייתה צרפת למדינה הראשונה באירופה האוסרת ללבוש בציבור את הבורקה, הבגד המכסה כמעט את כל גופה של האישה, ושש שנים לפני כן היא אסרה ללבוש רעלות וסמלים דתיים בולטים אחרים בבתי הספר. לעת עתה הבורקיני (שילוב של "בורקה" ו"ביקיני") הוא מראה נדיר יחסית בחופי צרפת ומוסלמיות רבות שמגיעות אליהם באות לבושות בבגדים רגלים או לכל היותר עוטות רעלה, אבל מתנגדי הלבוש האיסלאמי טוענים כי השימוש בבורקיני נמצא במגמת עלייה, והם חוששים שהוא יהפוך לתופעה נפוצה.

     

    כשראש העיר קאן אסר השבוע את השימוש בבורקיני בטענה כי הוא מטיל אימה על התושבים המפוחדים בעקבות מתקפות הטרור האחרונות, טענו מתנגדיו כי הוא מעודד איסלאמופוביה, וארגון "הקולקטיב נגד איסלאמופוביה" הגיש תלונה על האיסור לבית המשפט המנהלי הגבוה ביותר של צרפת. "הקיץ הזה אנחנו עדים לאיסלאמופוביה פוליטית היסטרית המסיתה אזרחים זה נגד זה", אמר דובר הארגון, מרוואן מוחמד.

     

    גרמניה: "במקום לאסור בורקה, צריך ללמד לא לרצות אותה"

    ועכשיו מגיע תורה של גרמניה. אפילו במדינה עם עבר אפל שרגישה מאוד להתערבות של הממשלה בחירויות הפרט מתכוונים כעת לנקוט צעדים נגד התרחבות השימוש בלבוש איסלאמי המסתיר את גוף האישה, ושר הפנים תומס דה מייזייר הודיע אתמול כי ממשלתה של מרקל החליטה לקדום חוק שיאסור לבישת בורקה וכיסויי פנים בבתי ספר, בבית המשפט, בזמן נהיגה, בעת רישום במשרדים ממשלתיים, בביקורת הדרכונים ובהפגנות. גם על עובדי ציבור, מורים, סטודנטים באוניברסיטאות, שופטים ועדים בבתי משפט ייאסר להסתיר את הפנים – אולם דה מייזייר הבהיר כי אין כוונה להטיל איסור מוחלט וכלל ארצי על לבישת בורקה וכיסויים כאלה – הן משום שאין בכך צורך לטענתו והן בשל מגבלות חוקתיות.

     

    עיתוי ההחלטה אינו מקרי. גרמניה ספגה לאחרונה גל של מעשי זוועה ורצח, ששניים מהם היו פיגועים של מחבלי דאעש – כולל פיגוע התאבדות במסעדה שהיה הראשון מסוגו בגרמניה. על רקע הפיגועים והעובדה שיותר ממיליון פליטים – רובם הגדול מוסלמים – הגיעו בשנה שעברה לגרמניה, חלה ירידה בתמיכה בקנצלרית אנגלה מרקל ובממשלתה, ועלייה בתמיכה במפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" המתנגדת למהגרים וטוענת כי האיסלאם אינו תואם את החוקה הגרמנית. המפלגה הזו, שגורפת עוד ועוד תומכים בגרמניה, דורשת לאסור לבישת בורקה ולאסור בניית צריחים על מסגדים. היא צפויה לרשום הצלחה בבחירות לרשויות המקומיות בברלין ובמדינת המחוז מקלנבורג-פורפומרן בחודש הבא.

    גרמניה: "הבורקה פוגעת בלכידות החברתית" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    גרמניה: "הבורקה פוגעת בלכידות החברתית"(צילום: AFP)

    חוף בצרפת, השבוע. "מוסלמיות שנקנסו היו נסערות" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    חוף בצרפת, השבוע. "מוסלמיות שנקנסו היו נסערות"(צילום: AFP)

    מחקר בגרמניה: רוב גדול של המוסלמיות לא לובש אפילו רעלה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    מחקר בגרמניה: רוב גדול של המוסלמיות לא לובש אפילו רעלה(צילום: AFP)

    כארבעה מיליון מוסלמים חיים בגרמניה. הם רק כ-5% מכלל האוכלוסייה, ומחקר שנערך ב-2009 הראה ששני שלישים מהנשים המוסלמיות בגרמניה אינן לובשות אפילו רעלה. גורמים מוסלמיים טוענים כי רק קומץ זעום של נשים בגרמניה לובש בורקה. העובדה הזו אינה משכנעת את מחנה הימין ההולך ומתחזק בגרמניה: שר הפנים דה מייזייר נפגש עם שרי הפנים של כמה מדינות מחוז גרמניות שדרשו ממנו לנקוט צעדים חריפים יותר נגד איום האיסלאם הקיצוני ולהגביר את הפיקוח של כוחות הביטחון במקומות ציבוריים. לורנץ קפייר, שר הפנים של מדינת המחוז מקלנבורג-פורפומרן, אמר כי כיסוי הגוף המלא הוא מחסום לשילוב מהגרים באוכלוסייה ומעודד את קיומן במקביל של שתי חברות שונות ורומז שהאישה נחותה.

     

    בעקבות ישיבת השרים הצהיר גם דה מייזייר עצמו כי בגדים המכסים לגמרי את פניהן של מוסלמיות "אינם חלק מהחברה הפתוחה שלנו". הוא ציין כי גרמניה אוסרת כבר כיום לכסות את הפנים בזמן הפגנות – למשל במסכות – כדי למנוע ממפגינים להסתיר את זהותם, וכי יש לנקוט צעד דומה נגד נשים מוסלמיות במצבים שבהם יש הצדקה לדרישה לחשוף את הפנים. "כולנו דוחים את כיסויי הגוף המלאים – לא רק את הבורקה אלא גם סוגים אחרים של רעלות שמאפשרות לראות רק את העיניים. אין להם מקום בחברה שלנו", אמר דה מייזייר. "חשיפת הפנים חיונית לקיום תקשורת, לדו-קיום וללכידות חברתית, ולכן אנחנו מבקשים מכולם לחשוף את פניהם. אנחנו רוצים להעביר חוק שיחייב אנשים לחשוף את פניהם, ופירוש הדבר שמי שיפר את החוק הזה ייאלץ לשאת בהשלכות". גם מרקל עצמה אמרה בריאיון בשבוע שעבר כי היא מתנגדת לבורקה: "השקפתי היא שלאישה שכל גופה מכוסה כמעט אין סיכוי להשתלב בחברה".

    "הבורקיני אפשר לי לחזור לבריכה". חוף במארסיי (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    "הבורקיני אפשר לי לחזור לבריכה". חוף במארסיי(צילום: רויטרס)

    "בגד שאף אישה משוחררת לא יכולה לקבל". מוסלמית בבורקיני בחוף הים במרוקו (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    "בגד שאף אישה משוחררת לא יכולה לקבל". מוסלמית בבורקיני בחוף הים במרוקו(צילום: AFP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    החוק החדש יהיה חייב לזכות באישור ממשלת גרמניה, אבל בקואליציה של מרקל יש חילוקי דעות בנושא: המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שהיא שותפה בקואליציה, מתנגדת ברובה למהלך. שרת העבודה מטעם המפלגה הזו, אנדראה נהלס, אמרה כי הקריאות לאיסור כזה הן סימן ל"שנאת זרים הולכת וגוברת" בשיח הפוליטי הגרמני ועלולות להקשות מאוד את שילוב המהגרים. בילקיי אוניי, ילידת טורקיה ומומחית לשילוב מהגרים החברה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, טוענת כי איסור הבורקה אינו דרך להילחם בקיצונים: "צרפת אסרה ללבוש בורקה כבר מזמן, אבל נראה שזה לא מנע אפילו מתקפת טרור אחת. אני אומרת זאת אף שאני לא אוהבת את המנטליות העומדת מאחורי הבורקה – זהו בגד שאף אישה משוחררת אינה יכולה לקבל". לדבריה במקום לקבוע חוקים לגבי בגדים גרמניה צריכה להגביר את מאמציה לשלב מהגרים: "עלינו לשכנע אנשים לא לרצות יותר את הבורקה. עלינו לוודא שמוסלמים ומהגרים משתחררים, אבל זה ייקח זמן".

     

    ממציאת הבורקיני: למה שנישאר בבית?

    ברחבי אירופה יש מי שחושבים שהבורקיני דווקא עוזר לשילוב המהגרות. "הבורקיני נותן לי את החופש לשחות וללכת לים מבלי להרגיש שאני מתפשרת על האמונה שלי", אמרה ל-BBC הבריטי עיישה זיאודין מבריטניה. מריאם קוויילס סיפרה לרשת: "מקומם שבצרפת ידרשו ממך לחשוף חלק גוף כלשהו או להיאלץ לעזוב. אנשים תמיד מתלוננים ואומרים שמוסלמים צריכים להשתלב יותר בחברה, אבל כשאנחנו באים לשחות אתכם – אתם אומרים שגם זה לא בסדר". פרשן העיתון "טיימס" דיוויד ארונוביץ' כתב כי רק "מוחות מעוותים" יכולים להטיל איסור על בורקיני: "האבסורד הצרפתי לא פותר שום בעיה – אלא רק יוצר בעיות חדשות".

     

    גם שר הפנים של איטליה, אנג'לינו אלפנו, אמר השבוע כי הוא מאמין שהמודל הצרפתי לטיפול במהגרים נכשל, ובריאיון ל"קוריירה דלה סרה" אמר כי האיסור על בורקיני הוא "פרובוקציה פוטנציאלית" ויכול להפוך את צרפת לפגיעה עוד יותר לפיגועים. נשיא "איחוד הקהילה האיסלאמית" של איטליה והאימאם של פירנצה, עז א-דין א-זיר, עורר השבוע סערה כשפרסם בפייסבוק תמונה של שבע נזירות משחקות על חוף הים כשגופן מכוסה לחלוטין. הוא לא צירף שום כיתוב לתמונה, אבל המסר שלו היה ברור – דין הבורקיני של המוסלמיות כדין הלבוש המלא של הנזירות. משתמשים רבים התלוננו על התמונה שהעלה, ובעקבות זאת חסמה פייסבוק את חשבונו.

    תמונת הנזירות שעוררה את זעם הגולשים האיטלקים ()
    תמונת הנזירות שעוררה את זעם הגולשים האיטלקים

    הבורקיני הומצא לפני כעשור באוסטרליה על-ידי המעצבת אהדה זנטי. לדבריה באוסטרליה, מדינה שבה תרבות החופים היא אובססיה לאומית, הבורקיני נתפש דווקא כסמל להכלה. אף שגם אוסטרליה ידעה כמה פעולות של קיצונים איסלאמיסטים בשנים האחרונות, נראה שהבורקיני מתקבל בהבנה יחסית במדינה, שבה אנשים נוהגים לעתים קרובות לכסות את גופם כדי להגן על עורם מפני השמש. רבים רואים בבורקיני אמצעי לאפשר לנשים רבות יותר להסתובב בציבור ולהיות חלק מהחברה.

     

    כשזנטי, בת 48, עיצבה לראשונה את הבורקיני היא חשבה כיצד תוכל לאפשר לילדות לקיים פעילות ספורטיבית מבלי להפר את כללי האמונה האיסלאמית שלהן. "חופים, גלישה, שמש ופעילות ספורטיבית הם חלק חשוב באורח החיים האוסטרלי, וכשאני התבגרתי הרגשתי שהחמצתי הרבה פעילויות", סיפרה השבוע לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP. "לא רציתי שמישהו יחמיץ פעילות ספורטיבית כמוני בגלל מגבלות הצניעות שלנו". זנטי הייתה באותה העת עקרת בית עם שלושה ילדים. היא פתחה את החנות הראשונה שלה בסידני ב-2005 ומאז היא מכרה כ-700 אלף חליפות בורקיני. בית העסק שלה, שמגלגל מיליונים, מייצא בורקיני גם לשורה של מדינות, בהן בחריין, בריטניה, דרום אפריקה ושווייץ.

    תצוגת בורקיני בחנות בסידני, השבוע (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    תצוגת בורקיני בחנות בסידני, השבוע(צילום: AFP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    זנטי, מעצבת הבורקיני, השבוע בסידני (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    זנטי, מעצבת הבורקיני, השבוע בסידני(צילום: AFP)

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    סיהאם קארה-חסן היא דוגמה לרוחצת מוסלמית המשתמשת בבורקיני. היא אומרת שעבורה הבורקיני הוא כמו "עוד שכבה של עור": הוא אפשר לה לחזור לבריכת השחייה, שני עשורים אחרי שסולקה ממנה
    משום שנכנסה אליה לבושה בבגדי כותנה. בתה בת ה-25 היא מדריכת שחייה הלובשת בורקיני. קארה-חסן מספרת כי בתחילה כשלבשה בורקיני נהגו לבהות בה, אבל בהדרגה החלו לגשת אליה עוד ועוד אנשים, בהם לא-מוסלמים, ששאלו היכן הם יכולים להשיג "בורקיני" כדי להגן על עורם מפני השמש הלוהטת של אוסטרליה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים