שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא רק גז: הישראלים שמפיקים חשמל מגלי ים
    האוקיינוסים והימים יכולים לספק כמות אנרגיה הכפולה מייצור החשמל העולמי כיום. אחת החברות אשר זיהו את הפוטנציאל היא אקו-ווייב פאוור הישראלית, שחתמה על הסכם לייצור חשמל בגיברלטר. עוד חברה ישראלית בולטת בתחום האנרגיה הירוקה היא ג'נסל, שפיתחה את הגנרטור הירוק על בסיס טכנולוגיה ששימשה את נאס"א במסע לירח. בדרך למעצמת קלינטק
    אם הקלינטק היה ענף ספורט אולימפי, השחקנים הישראלים בתחום היו מביאים לנתב"ג הרבה מאוד מדליות זהב. ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בתחום הקלינטק (טכנולוגיה נקיה), עם מאות חברות שפועלות בענף, ובשנת 2014 אף דורגה בראש מדד החדשנות הגלובלי של ענף הקלינטק העולמי.

     

    "ישראל מדורגת בין הגבוהות בעולם בכל מה שקשור לתחום הקלינטק - אנרגיות מתחדשות, אנרגיה חכמה, ופתרונות אגירה של חום או חשמל", מספר טל חדד, מנהל ענף הקלינטק במכון הייצוא. לדבריו, "בישראל יש כ-500 חברות בענף, כולל בתחום המים ובתחום האנרגיה. בשנת 2015 נעשו בתחום השקעות בסדר גודל של 200 מיליון דולר. יש התעוררות בנושא ההשקעות בתחום הקלינטק, והן הולכות ותופסות יותר נפח".

     

    "יש לנו עדיין דרך לעבור כדי להפוך למעצמה, אנחנו בסך הכל מדינה קטנה, אבל ישראל מאוד מענינת את המשקיעים בתחום. הענף גם קיבל גושפנקה אחרי ועידת האקלים בפריז, בתקווה שזה יתחבר עם החדשנות הישראלית ויסייע להפוך את החברות בתחום למסחריות".

     

    להפיק חשמל מהאוקינוסים

    כדי להבין את גודל הפוטנציאל הקיים בענף, יצאנו להכיר שתי חברות שפיתחו טכנולוגיה, שכבר נמכרת בהצלחה בעולם. חברת אקו ווייב פאוור (Ecowave power), שהוקמה בשנת 2011, פיתחה טכנולוגיה ייחודית להפקת אנרגיה מגלי ים והמרתה לחשמל. הטכנולוגיה מאפשרת לייצר אנרגיה מתחדשת - במחירים תחרותיים.

    רק המצופים נמצאים במים. מערכת אקו-וויב (צילום: אקו-ווויב) (צילום: אקו-ווויב)
    רק המצופים נמצאים במים. מערכת אקו-וויב(צילום: אקו-ווויב)

    כיום מפעילה החברה תחנת הדגמה בנמל יפו, המשמשת לצרכי מחקר ופיתוח. בשנת 2015 זכתה החברה בהכרה מטעם משרד התשתיות והמדענית הראשית של משרד האנרגיה, כמתקן חלוץ עם פוטנציאל רב.

     

    אקו וייב פאוור גם פעילה מעבר לים: החברה הקימה תחנה מסחרית עבור ממשלת גיברלטר, כשלב ראשון בהסכם חתום ל-25 שנה למכירת חשמל. התחנה זכתה למימון מן האיחוד האירופי, לאחר תהליך בדיקה קפדני, ומטרתה היא לספק 15% מתצרוכת החשמל של גיברלטר. צנרת הפרויקטים העתידיים של החברה כוללת את אנגליה, סקוטלנד, גיברלטר, סין, קפריסין, צ'ילה ומקסיקו.

     

    "גיברלטר היא מדינה קטנה יש לציין, 40 אלף תושבים, אבל עדיין זה סדר גודל מסחרי לחלוטין, וזה עולם אחר של מושגים מבחינה של טכנולוגיה ושל תפקיד שאנחנו לוקחים על עצמנו כחברה", אמר ל-ynet אייל גיבשטיין, מנהל פיתוח עסקי באקו-וויב.

      

    כך זה עובד

    לדבריו, "רוב החברות הגדולות בחרו להתמקד בהתקנת תחנות כוח בעומק הים (כ-3-4 קילומטרים אל תוך הים), מה שגרם לעלויות התקנה ותחזוקה גבוהות, ולאמינות וכושר הישרדות נמוך. בניגוד לכך, אנחנו נקטנו בגישה שונה, אותנו פחות מטרידים הגלים הגבוהים", הוא מציין, "אנחנו מעוניינים בגלים הנמוכים שמגיעים לחוף - 2-3 מטר, איפה שיש גלישה רבה".

     

    היתה לנו סיבה טובה: בשיטה הישראלית החליטה החברה להתמקד באזורים בהם הרבה יותר זול לייצר. "אנחנו מתקינים את המערכת לא במים - אלא על שוברי גלים, על מזחים, או תשתיות שקיימות או בים או בחוף".

     (צילום: אקו-ווויב) (צילום: אקו-ווויב)
    (צילום: אקו-ווויב)

    המצוף שפיתחה החברה עולה ויורד עם תנועת המים, כאשר רק המצוף נמצא במים. "למצוף מחוברת בוכנה הידראולית, שיוצרת לחץ הידראולי באמצעות שמן. הלחץ מועבר למצבר הידראולי ששומר את הלחץ, מעביר אותו למנוע הידראולי שמסתובב, ומסובב גנרטור אשר מייצר חשמל", מסביר גיבשטיין, "אנחנו לא אוגרים את החשמל, הטכנולוגיה עוד לא קיימת. מה שאנחנו מייצרים אנחנו ישר משגרים לרשת, כמו פאנל סולרי".

     

    בחברה מסבירים, כי טכנולוגיית הפקת אנרגיה מגלי ים נמצאת עדיין בשלבי מסחר ראשוניים. עם זאת, על פי תחזיות פיננסיות בשנים הקרובות יגדל התחום בקצב של 64%, ויגיע בשנת 2020 לשווי שוק של 10 מיליארד דולר. כמו כן, המועצה העולמית לאנרגיה מעריכה, כי האנרגיה שניתן להפיק מכל האוקינוסים בעולם שווה לכפול מכמות האנרגיה המופקת בעולם כיום, כך שפוטנציאל הייצור בתחום הוא עצום.

     

    הגנרטור של הדור הבא

    חברה בולטת נוספת בתחום היא חברת ג'נסל (Gencell), שהוקמה אף היא בשנת 2011, ומייצרת גנרטור ירוק. מדובר באלטרנטיבה יעילה ונקיה למערכות הגיבוי המבוססות על דיזל גנרטורים ולסוללות, ומתאימה לענפים רבים כמו טלקום, חדרי בקרה, בתי חולים, מערכות אבטחה, ועוד. מדובר בטכנולוגיה הדומה לזו שהותקנה בחללית אפולו 11, אשר הנחיתה את האדם הראשון על הירח בשנת 1969.

     

    חברת ג'נסל יושבת בפתח תקווה, ומעסיקה 65 עובדים. בחברה פיתחו טכנולוגיית גיבוי ירוקה, שנועדה להחליף את מערכות הגיבוי הקיימות כיום בעסקים רבים. מערכות אלה זקוקות לטיפול ותחזוקה תמידיים, ופועלות על דלק מזהם אשר נמצא בסכנת גניבה או קיפאון, ומחירו משתנה באופן תמידי. בחברת ג'נסל הצליחו לפתח חומרים חדשים, זולים ועמידים, ולשלבם בפטפורמת גיבוי יעילה וקלה לתפעול ולתחזוקה. מערכת הגיבוי של ג'נסל מבוססת על טכנולוגיית תאי דלק אלקליים, ומתודלקת באמצעות מימן בדרג תעשייתי נפוץ.

    גנרטור שפועל ב99.9% - גם בתוך מבנה. ג'נסל (צילום: אקו-ווויב) (צילום: אקו-ווויב)
    גנרטור שפועל ב99.9% - גם בתוך מבנה. ג'נסל(צילום: אקו-ווויב)

    בין יתרונות המערכת: המערכת מספקת גיבוי נקי, אינה פולטת פחמן דו חמצני, אינה רועדת ואינה מרעישה, כך שניתן להתקין אותה גם בתוך משרד או בניין, וגם בחוץ כמו גנרטור רגיל. תוצר הלוואי היחיד שלה הוא אוויר חם וטיפטוף של מים מזוקקים, בדומה לזה של מזגן. יתרון נוסף הוא יכולתה לעבוד ביעילות של כמעט 90% גם בטמפרטורות קיצוניות.

     

    אלון רוזן, סמנכ"ל מכירות בג'נסל, מסביר: "אנחנו מייצרים תא דלק אלקלי - השילוב האולטימטיבי בין סוללה לגנרטור. כמו סוללה הוא מייצר בתאים אלקטרוכימי - אין בו חלקים נעים והוא לא פולט פחמן דו חמצני לאטמוספירה, וכמו גנרטור הוא מייצר את זה לפי דרישה, מתי שצריך, בניגוד לסוללה שפורקת וטוענת. השילוב בין הדברים הטובים בסוללה והדברים הטובים בגנרטור, יוצרים את הגנרטור של הדור הבא".

     

    שימש את פרויקט אפולו 11 בטיסה אל הירח

    לדבריו, תאי דלק כאלה קיימים בכל העולם ותאי דלק זה הדבר הגדול הבא בתחום האנרגיה. "כיום כל יצרניות הרכב בעולם מייצרות רכבי תאי דלק. אנחנו החברה היחידה בעולם שמייצרת תא דלק אלקלי, שזה יתרון משמעותי. אחת הבעיות בגנרטור, בגלל שהוא מכני, היא שלפעמים קופץ איזה שבב או פקק, ולכן קורה שהגנרטור לא מניע כפי שזה קורה מידי פעם גם ברכב שלנו. חוק מרפי תמיד אומר שכשצריך את הגנרטור הוא לא יעבוד. המערכת שלנו, בגלל שהיא מייצרת חשמל כמו סוללה, אין בה חלקים נעים, לא צריך לשמן אותה. ולכן זו מערכת מאד בטוחה. גם בטריה היא מערכת מאד בטוחה, אבל לזמן מוגבל, בעוד שהמערכת שלנו היא לא לזמן מוגבל".

    התחיל כפרויקט של נאס"א. גנרטור שפועל על תאי דלק (צילום: אקו-ווויב) (צילום: אקו-ווויב)
    התחיל כפרויקט של נאס"א. גנרטור שפועל על תאי דלק(צילום: אקו-ווויב)

    רוזן מספר, כי החברה ייצרה מוצר תעשייתי משופר במחיר תחרותי, המתבסס על טכנולוגיה המוכרת זה עשרות שנים. "בגלל שהמערכת הזאת כל כך בטוחה, כשהרימו את פרויקט אפולו 11 בשנות ה-60 וניסו להנחית אנשים על הירח, רכב ההנחתה על הירח היה צריך הנעה רקטית. נאס"א חיפשו פיתרון שיתן חשמל לאותו רכב, שמתנתק מתחנת החלל האמריקנית, יורד לירח, ואז בכוח רקטי מפעיל את עצמו וחוזר בחזרה לתחנת החלל. חיפשו, חיפשו, חיפשו בעולם, ואז מצאו את ההמצאה של תאי הדלק, שהומצאו בשנת 1837 בידי סר ויליאם גרוב, והפכו אותה לגנרטור - תאי דלק אלקליים".

     

    "זו היתה פעם ראשונה בה השתמשו באופן ממוסחר בתא דלק, זה היה בפרויקט של נאס"א. נאס"א התלהבו, וזה הפך להיות הדבר המרכזי בתעשיית החלל, שעובדת כיום על תאי דלק. לימים תאי הדלק הגיעו גם למערך הצוללות, בגלל הבטיחות של ייצור החשמל - המערכת תייצר חשמל ב-99.99% מהמקרים, לפי הצורך".

     

    לדברי רוזן, העולם התעשייתי זנח את טכנולוגיית תאי הדלק האלקליים משתי סיבות - היא רגישה לפחמן דו חמצני ומתבססת על שימוש רב בחומרים יקרים כמו פלטינה, וההישג של ג'נסל הוא בכך שהצליחה להתגבר על שתי בעיות אלה.

     

    "כשהשגנו את השילוב בין כמה גורמים - מערכת שהיא ירוקה לחלוטין - לא פולטת פחמן דו חמצני ולא רועדת ורועשת כשהיא מייצרת חשמל, מערכת שנותנת מענה לפי הצורך עם יציבות של סוללה, מערכת שהיא יחסית קטנה - מטר מרובע, מערכת שהיא מאד אמינה - וההוכחה לכך היא שמשתמשים בה בתעשיית החלל, ומערכת שאנחנו יכולים לתת אותה במחיר סביר לשוק - התחלנו לעבוד".

     

    מהי פעילות החברה היום? 

    "היום יש לנו הסכם עם חברת החשמל, ואנחנו מספקים לה יחידות גיבוי אנרגיה ליחידות הכי קריטיות. נכנסנו לעולם הטלקומוניקציה, חברות כמו טלפוניקה בברזיל. הלכנו לגיבוי שרתים במשרדים, ועוד. אנחנו מייצאים היום בעיקר לאמריקה הלטינית - מקסיקו וברזיל. לאירופה אנחנו מייצאים להולנד ולאיטליה ופותחים שוק לאנגליה, בארצות הברית אנחנו עובדים עם חברות חשמל, ובישראל עובדים עם מערכת הביטחון וחברת החשמל".

     

    הכתבה בשיתוף מכון היצוא

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אקו-ווויב
    צילום: אקו-ווויב
    טל חדד, מנהל ענף קלינטק, מכון היצוא
    מומלצים