שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מחלוקת מדעית: האם לוסי נפלה מעץ ומתה לפני 3 מיליון שנה?
    חוקרים שבדקו את השלד שנמצא לפני כ-40 שנה באתיופיה טוענים כי היא נפלה מגובה של 12 מטרים ומתה מיד. אבל חוקרים אחרים חושבים אחרת
    אמנו הקדמונית לוסי, שחיה לפני יותר מ-3 מיליון שנה באפריקה, כנראה קיפחה את חייה בזמן שניסה לטפס על עצים גבוהים ונפלה - כך על פי מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה. החוקרים ניתחו את שרידי השלד שלה, שחשפו שברי עצמות בזרוע הימנית, בכתף השמאלית, בקרסול הימני ובברך השמאלית – פציעות שנגרמו, על פי המדענים, מנפילה מגובה רב, כמו למשל מעץ.

     

    לוסי היא למעשה שלד מאובן של הומיניד ממין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס שנמצא באתיופיה בשנות ה-70. האנתרופולוג ג'ון קאפלמן מאוניברסיטת טקסס באוסטין, שפרסם השבוע את ממצאי המחקר בכתב העת Nature, מסר לסוכנות הידיעות AP כי לוסי ככל הנראה מתה מהר. "אני לא חושב שהיא סבלה", הבהיר.

     

    השלד (צילום: AFP)
    השלד(צילום: AFP)

     

    אבל כמה חוקרים אחרים, ובהם גם המדען שגילה לראשונה את לוסי, חולקים על התיאוריה הזו. הם טוענים כי מרבית הפגיעות בעצמותיה של לוסי תועדו היטב ונגרמו לאחר מותה בשל תהליך התאבנות וגורמים טבעיים אחרים כמו שחיקה וסחיפה.

     

    האופן שבו חייה של לוסי הגיעו אל קיצם נותר תעלומה מאז ששרידיה המאובנים, שנשמרו היטב, נחשפו ושוחזרו לפני יותר מארבעה עשורים. גילוייה של לוסי, השם שניתן לשרידים שנמצאו, היה משמעותי ביותר שכן הוא אפשר למדענים להסיק שאבות האדם הקדמון הלכו זקופים לפני שפיתחו מוח גדול.

     

    לוסי וחבריה טיפסו על עצים

    לוסי הייתה שייכת למין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס - מין אנושי מוקדם שחי באפריקה לפני 4-3 מיליון שנה. האנשים הקדומים ביותר טיפסו על עצים והלכו על הקרקע. לוסי הלכה זקופה ולעתים השתמשה בזרועותיה הארוכות והמיטלטלות כדי לטפס על עצמים. במותה הייתה אישה צעירה.

    זוהי לוסי (צילום: AP)
    זוהי לוסי(צילום: AP)

     

    טים ווייט, פליאו אנתרופולוג מאוניברסיטת קליפורניה ברקלי, אמר כי מסקנות המחקר הנוכחי הן "אבחנה שגויה". "נראה שהחוקרים התמקדו רק בסדקים שהם ייחסו לנפילה מדומיינת, והם התעלמו משאר הסדקים האחרים והרבים", מסר ווייט בהודעה מטעמו.

     

    הפיצול התיאורטי בין מומחים בתחום מדגיש את הקושי שבניסיון לאבחן מה הייתה הסיבה למותה של לוסי בהתבסס על שרידי שלדה בלבד. מדענים לרוב מתקשים לדעת כיצד מתו אנשים קדמונים מכיוון שהשלדים אינם שלמים ועצמות נוטות להימחץ מתחת לחול ולסלעים.

    ג'ון קאפלמן  (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    ג'ון קאפלמן (צילום: AFP)

       

    במשך שנים ניסה החוקר שגילה את לוסי, דונלד ג'והנסון, לפתור את התעלומה סביב מותה. שלדה של לוסי, ששלמותו כ-40%, נמצא באתיופיה באזור שבו היה אגם עתיק לצד שרידים מאובנים של תנינים, ביצי צבים וצבתות סרטנים. "אין שום הוכחה חד-משמעית לאופן שבו היא מתה", אמר ג'והנסון.

     

    106 ס"מ

    צוות החוקרים מטקסס בחן את עצמותיה של לוסי בעזרת הדמיית מחשב מתקדמת. החוקר קאפלמן אמר שהסריקות חשפו כמה עצמות שבורות וללא סימן של ריפוי או איחוי, עובדה שמצביעה על כך שהפציעות נגרמו באזור זמן המוות.

     

    אדם קדמון שנמצא בדרום אפריקה בספטמבר שעבר

    אדם קדמון שנמצא בדרום אפריקה בספטמבר שעבר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קאפלמן שחזר את רגעיה האחרונים: לוסי, שהתנשאה לגובה של 1.06 מטרים, נפלה מגובה של לפחות 12 מטרים ופגעה בקרקע. היא נחתה על כפות רגליה לפני שהסתובבה ונפלה. פגיעה כזו יכולה לגרום נזק לאיברים פנימיים. שברים בזרועותיה מצביעים על כך שניסתה למנוע את נפילתה. קאפלמן שיער כי ייתכן שיכולות ההליכה של לוסי גרמו לה להיות פחות מיומנת בטיפוס על עצים, ולכן הייתה פגיעה יותר לנפילה מגובה.

     

    אך לא כולם מסכימים שבהכרח היו פגמים ביכולותיה לטפס על עצים. מדענים אחרים הצביעו על כך כי קיים תיעוד גם לנפילות של שימפנזות ואורנגאוטנים, שבילו זמן רב יותר על עצים מאשר מינה של לוסי ודומיה. "בלי מכונת זמן, איך נוכל לדעת שהיא לא פשוט הייתה חסרת מזל ונפלה?" תהה מומחה בתחום, וויליאם הארקוט-סמית' מהמוזיאון האמריקני לתולדות הטבע.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים