כמה זמן נמשכת ההשפעה על הגוף: עובדות על תרופות
מתי כדאי ליטול את התרופה? עם או בלי אוכל? מדוע יש ליטול תרופות מסוימות פעם ביממה, ואחרות כמה פעמים? מהו ציפוי, ממה מורכב, ומדוע הוא חשוב? מהן תופעות לוואי, ומדוע הן קורות? מה אתם יודעים על התרופות שאתם נוטלים
בשיתוף סופר-פארם
רבים מבולבלים ולא בטוחים שהם נוטלים את התרופות שלהם בצורה הנכונה ביותר. הנה כמה מושגים שכולם שומעים עליהם, אבל לא כולם בטוחים במשמעות שלהם.
משך השפעת התרופה
זהו הזמן שבו השפעת התרופה ניכרת בגופנו. זמן זה הוא פרמטר שמושפע מגורמים רבים. כלומר, אם תרופה מתפרקת בשלב האלמינציה לגורמים בעלי השפעה, הרי שזמן השפעת התרופה המקורית לא ייפסק ברגע שהיא עברה שינוי כימי.
ככלל: ככל שלתרופה יש תת-גורמים פעילים, משך השפעתה עשוי להיות ארוך יותר.
קראו עוד כתבות במדור פארם נט
ציפוי
לא כל התרופות מצריכות ציפוי. אך לחלקן יש. לציפוי יכולות להיות סיבות שונות, ובכל תרופה הוא עשוי לשרת עניין אחר.
ציפוי פשוט, הוא ציפוי אשר מגן את הכדור מפני התחמצנות או רטיבות באוויר. מטרתו היא ליצור שכבה פיזיקלית שמבודדת את תוכן הכדור לבין העולם החיצון, כדי להקנות טריות ויציבות.
ישנן תרופות שלציפוי שלהן ישנה מטרה למנוע את המגע של תוכן הטבליה עם הוושט והקיבה, כיוון שאלה עשויים ליצור גירוי מקומי, העלול להתבטא באופן מיידי בבחילות או בכאבי בטן, ובפרקי זמן ארוכים של נטילה, אף לכיב או דלקת מקומית.
ישנן תרופות שתפקיד הציפוי בהן הוא להגן על תוכן הטבליה מפני חומציות הקיבה, למשל, כשהחומר הפעיל רגיש לסביבה חומצית, ומתקלקל בה. ציפוי זה נקרא "ציפוי אנטרי" כידוע, סביבת הקיבה היא חומצית, ואילו זו של התרסריון ושל המעי הדק בסיסי יותר.
הציפוי עמיד בסביבה חומצית בדומה לזו של הקיבה, וכך נשמר ומגן על תוכן הטבליה, אך כאשר מגיע לתריסריון או למעי, הוא מתפרק בשל הסביבה הבסיסית, וכך תכולת הטבליה יכולה להיספג.
תרופות בעלות ציפוי אנטרי, חשוב ליטול על קיבה ריקה. נטילתן עם הארוחה עלולה לגרום לסביבת הקיבה להיות פחות חמוצה, ובכך לפגוע בציפוי בעוד התרופה בקיבה. דבר זה עלול לגרום לשינוי בספיגת התרופה, וכמובן, לשינוי ובהשפעתה.
זמינות ביולוגית
זהו מדד, המבוטא באחוזים, שמתאר כמה אחוז מן הכמות של התרופה הניטלת נספגת ומגיעה למחזור הדם.
למשך, אם נטלנו כדור אקמול, שהחומר הפעיל בו הוא פרמטאמול (או בשמו השני אצטמינופן) 500 מ"ג, ויכולת הגוף שלנו לספוג אותו מן הקיבה היא רק של כ-400 מ"ג, הרי שהזמינות הביולוגית שלו היא, אם כן, כ-80%.
כיוון שיש שוני בין האנשים השונים, תפקוד מערכת' העיכול שלהם, גילם, ועוד פקטורים נוספים שונים, נתון זה עשוי להשתנות, ולכן מדובר בדרך כלל על ממוצע, או על טווח, למשל 70%-90%.
פינוי מהגוף, או "אלמינציה"
כל תרופה, ולא משנה באיזה דרך מתן נכנסה לגופנו (בליעה, נרות, הזרקה וכו'), נועדה להשפיע בצורה מבוקרת, באתרים שאליהם נועדה. במקביל, הגוף שלנו עסוק בלפנות פסולת מגופנו, וגם את התרופה.
תהליך פינוי הפסולת נקרא "אלמינציה", והוא מתרחש בכמה מנגנונים, ובאתרים שונים בגופנו, שאת עיקרו תופס הכבד. אם המולקולה ניתנת להפרשה כמות שהיא על ידי הגוף, היא נותרת ללא שינוי, ומפונה אולם, מרבית התרופות צריכות לעבור שינויים כימיים כדי להתפרק לגורמים ולתת-גורמים כדי שיהיו מסוגלים להיות מורפשים.
בסופו של תהליך האלמניציה, תופרש התרופה החוצה, אם דרך השתן, אם דרך הצואה, אם דרך הזיעה ועוד.
באופן רגיל, ריכוז התרופה בדם ובאיבר המטרה עולה די בסמיכות למועד הנטילה, וריכוז זה יורד בהדרגה על פי היום, הודות לאותם מנגנוני אלמינציה.
למעשה, כל תרופה שאנו נוטלים נמצא במעין "מירוץ בזמן" – להשפיע זמן רב ככל שניתן, לפני שתפונה מגופנו.
"זמן מחצית חיים" או "T1/2"
זהו מונח, שמגדיר כמה זמן לוקח לריכוז בדם של תרופה מסוימת להגיע למחציתו. מונח זה מבוטא בערכי זמן, בדרך כלל בשעות. ככל שערך זה גבוה יותר, המשמעות היא שהתרופה נמצאת בגופנו במצבה הראשוני זמן רב יותר, ובדרך כלל זה גם אומר שמשך ההשפעה שלה על גופנו ארוכה יותר.
זמן מחצית החיים מושפע מגורמים רבים, כגון: אופן פיזור התרופה בגופנו (האם היא נספגת גם ברקמות השומן, או רק בתאים), המבנה המולקולרי של המולקולה ויוכלת הגוף לפנותה החוצה.
ריכוז מקסימלי בדם
מונח זה מתאר את הריכוז המירבי של תרופה מסויימת לאחר נטילתה, או לריכוז המקסימלי האפשרי של מנות מצטברות. אם ניטול תרופה באופן חד פעמי, באופן רגיל, ריכוזה יגיע לריכוז מרבי בדם די בסמיכות למועד נטילה, ועם הזמן, יירד, עד שהתרופה תעלם לגמרי מגופנו.
אולם, אם ניטול תרופה באופן קבוע, כמותה בדם תעלה, כיוון שהלא הספיקה להתפנות לגמרי מן הגוף, וברגע זה נטלנו מנה נוספת, שהתווספה על הכמות הנותרת בדם.
באופן כללי, מבחינה פיזיולוגית נמצא, כי אם ניטול תרופה באופן רציף ומינון קבוע, לאחר זמן של 4 "מחציות חיים" ריכוז התרופה מגיע לרוויה, כלומר, למצב בו הריכוז לא עולה יותר, גם בנטילות חוזרות, והוא נשאר די קבוע בדם.
לריכוז המקסימלי בדם יכולה להיות חשיבות טיפולית. לדוגמא, בטיפול בכולסטרול, אנו רוצים שהריכוז המקסימלי של התרופה, יחפוף מבחינת זמנים, לשעה בה הכבד מייצר את הכולסטרול. הדבר מתרחש בלילה, בזמן השינה, ועל כן מומלץ ליטול את מרבית התרופות להורדת כולסטרול כמה שיותר סמוך לשעת השינה.
אכילה ושתייה
תרופות מסוימות נספגות טוב יותר בסביבת אוכל, ואילו אחרות נפגעות מסביבה זו. ישנם הסברים שונים:
החומר הפעיל הוא שומני מטבעו, ולכן, שהיה בסביבת אוכל שומני תגביר את ספיגתו. הוא ייספג יחד עם האוכל, במנגנוני הספיגה של מזון שומני.
החומר הפעיל נספג טוב יותר בסביבת חומציות המתאימה לזו של אחרי האוכל (שהיא חומצית פחות מאשר כשריקה מאוכל).
אם התרופה אינה מצופה בציפוי אנטרי, היא עלולה ליצור גירוי עם דפנות הקיבה, ולכן תכולת מזון בקיבה תפחית אפשרות למגע מסוג זה.
ואולם, לרב הגדול של התרופות, עניין האוכל אינו בעל משמעות יתרה. גם אם מזון מוריד או מעלה את ספיגתן, מדובר על שינויים קטנים, שגם לאחריהם, כמות התרופה הנספגת מספק.
הרופא או הרוקח ינחו אתכם כיצד ליטול, בהקשר של אוכל.
מספר הנטילות ביממה
כל הפרמטרים הללו, מסבירים לנו את מספר הנטילות ביממה. ישנן תרופות שמספיק ליטול אותן פעם אחת ביממה (למשל תרופה נגד אלרגיה בשם LORASTIN), ולעומת זאת, ישנן תרופות, כמו SINUFED, שאותה יש ליטול 3 פעמים ביממה.
ככל שהתרופה משפיעה לזמן ארוך יותר, כך יש לחזור על הנטילה עליה פחות, ולהפך. זמן ההפשעה תלוי, כפי שראינו, בגורמים רבים, כגון זמינות ביולוגית, זמן מחצית החיים, מטבוליטים פעילים ועוד.
במקרה של אנטיביוטיקה, ישנה חשיבות רבה לנוכחות התרופה באופן קבוע בדם. החיידקים אשר יוצרים את הזיהום אינם נחים או ישנים בלילה, ומתרבים כל הזמן. לכן, חשוב שבכל רגע תהיה כמות מספקת של האנטיביוטיקה בדם.
מסיבה זו, נהוג לחלק את היממה למספר שווה של זמנים. ישנן אנטיביוטיקות מסוימות אשר מספיקה נטילה פעם ביממה (כמו AZENIL), כיוון שהתרופה נספגת לרקמות, ומחלחלת חזרה לדם באיטיות ובקצב קבוע, ואף נשארת פעילה בגופינו גם לאחר סיום נטילתה).
אנטיביוטיקה גם חשוב לסיים, וליטול את כל המנות שהרופא הורה עליכם ליטול. הפסקת הטיפול באמצע, כשלא כל החיידקים הושמדו, עלולה לגרום לחלון זמנים שבו החיידק יפתח עמידות כנגד האנטיביוטיקה ולא יהיה רגיש אליה יותר – דבר שיצריך המשך טיפול והחלפה לאנטיביוטיקה אחרת.
נטילה של מספר תרופות ביממה
חשוב ליטול את התרופות במועדן. תרופות מסויימות חשוב ליטול בבוקר ולעומתן, תרופות אחרות בלילה. הרופא או הרוקח ינחה אתכם. בעקרון, אם יש צורך בנטילה של יותר מתרופה אחת ברגע נתון, כל עוד לא צוין בפניכם אחרת, ניתן ליטול יחדיו.
הדבר עשוי להשתנות, למשל, במידה שתרופה אחת צריכה להילקח בסמוך לאוכל והשנייה הרחק מאוכל, או במידה שישנה אינטראקציה זו או אחרת בין התרופות. וודאו שאתם מכירים את הנחיות הנטילה והתייעצו עם איש מקצוע אם אינכם בטוחים.
הכותב הוא רוקח סופר-פארם
הכתבה מוגשת בשיתוף סופר-פארם
לפנייה לכתב/ת 
