"כאן הדת אינה עסק". אצל השומרונים בחולון
לא יוצאים מהשכונה בשבת - ולא מוגבלים בלבוש: 400 שומרונים גרים בחולון וגאים על היותם נצר לקהילה עתיקה. הם מדגישים את הפשטות בדת: "יכולים לברך גם על לימון פשוט"
שכונת השומרונים בחולון מסתתרת בתוך מבוך של רחובות ללא מוצא. מלבד הכתובות המהודרות בכתב השומרוני העתיק על חזיתות הבתים - המזוזה השומרונית - קשה לנחש כי זו שכונה מיוחדת המאכלסת קהילה דתית עתיקה בת אלפי שנים.
השומרונים ישבו במשך אלפי שנים בעיר שכם, ואף נתנו לאזור השומרון את שמו. בשנת 1954 ביוזמת נשיא המדינה וההיסטוריון יצחק בן צבי, מחצית מהקהילה, כ-400 שומרונים, עברו לגור בחולון.
מדינה בתוך מדינה - כתבות נוספות בסדרה:
אשדוד: כאן חילונים, שם דתיים
השומרונים טוענים כי הם בני ישראל, צאצאי השבטים של בני יוסף, ואילו היהודים הם צאצאי שבט יהודה. השומרונים מאמינים בחמשת חומשי התורה בלבד. הכתב השומרוני הוא בעצם הכתב העברי העתיק, ולטענתם דווקא היהודים הם אלה שעזבו את המסורת, שינו את האותיות של התורה, והוסיפו בגלות ספרים חיצוניים, חגים אזרחיים ובעצם התנתקו מהדת המקורית של בני ישראל. בניגוד ליהודים שמאמינים בקדושת העיר ירושלים שבהרי יהודה, השומרונים מאמינים בקדושת הר גריזים.
תושבת השכונה השומרונית יפאור כהן, לבושה בסגנון מערבי, מספרת על הייחודיות של השכונה והקהילה: "הקהילה מאוד מחוברת. כל הדלתות פתוחות. כולם מכירים את כולם. זאת תחושה של משפחה אחת גדולה. הדת נותנת לנו את הכוח, אבל את הפן הדתי בשכונה רואים רק ביום שבת".
ילדי השומרונים לומדים מגיל צעיר לקרוא את הכתב העתיק ומקיימים בר או בת מצווה בגיל צעיר, הרבה מתחת לגיל 13. אחד מזקני העדה, השומרוני יהושע צדוק, שנולד בעיר שכם ולאחר קום המדינה שירת בצה"ל ועבר לגור בחולון, טוען כי הכתב השומרוני הוא הכתב האמיתי של התורה ואילו היהודים החליפו אותו בכתב אשורי והוסיפו לו חמש אותיות סופיות.
לפי המסורת וההיסטוריה היהודית, השומרונים נחשדים כאויב ומתייחסים אליהם כאחד העמים הנוכריים שהאשורים שהביאו לישראל במסגרת חילופי האוכלוסין, והטרנספר האשורי של עשרת השבטים האבודים.
בתקופת המרד החשמונאי נגד השלטון הסלווקי, השומרונים נלחמו לצד אויבנו - היוונים. במסורת הנוצרית, השומרונים זכו ליחס מועדף על פני היהודים בזכות השומרוני הטוב שעזר לישו.
בשנים האחרונות הקהילה השומרונית בחולון חווה הצקות והטרדות מצד גורמים חרדיים. בחג פורים היהודי שהשומרונים כלל לא מציינים, השכונה סופגת מטחים של זיקוקים וזריקות אבנים. צדוק מתלונן על היחס המזלזל של הממסד הרבני בישראל כלפי העדה העתיקה: "הם לא מקבלים אותנו הדתיים. לא מכירים בנו. אצלנו הדת האמיתית. יבוא יום ויבוא המשיח ויוכיח שאנחנו צודקים. המשיח יוכיח מה יותר קדוש - ירושלים או הר גריזים".
יהושע מעדיף להדגיש את הפשטות בדת השומרונית ואת הקרבה המוחשית למקור העתיק של האמונה באל היחיד. "אצלנו הדת היא לא עסק. ביהדות יש הרבה מאוד עטיפות לעסקים. למה ביהדות צריך לבוא לבית כנסת עם אתרוג מהודר שעולה 1,000-500 שקל? אצלנו אפשר לברך על לימון פשוט בחצי שקל ונגמר הסיפור".
לפנייה לכתב/ת 
