שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    החוק מחייב: הנגשת האינטרנט לבעלי מוגבלות
    הקראת המידע ללקויי ראייה, כתוביות לחרשים ופקודות במקלדת לבעלי מוגבלות מוטורית. אילו אתרים ציבוריים מחויבים על פי חוק להנגיש את התוכן?

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    נסו לתאר לעצמכם את החיים ללא יכולת להשתמש באינטרנט. ללא אפשרות להזמין ואוצ'ר למלון, כרטיס להופעה, לבצע העברה בנקאית, לערוך קניות או לשוטט באתרי מוזיקה או ברשתות חברתיות. על פניו נדמה שהרשת נגישה ופתוחה לכולם, אבל עבור אנשים רבים בעלי מוגבלות המרחב האינטרנטי חסום. לכן כיום, בדומה לחובה להנגיש מקומות ציבוריים, גם מפעילי אתרי אינטרנט המספקים שירות לציבור חייבים על פי חוק לדאוג להנגשתם.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    על פי התקנות ב"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות", אתרי אינטרנט ואפליקציות הנותנים שירות או מידע לציבור חייבים לאפשר לבעלי מוגבלות להפיק מהם תועלת מרבית. "בעלי מוגבלות" הוא מונח רחב הכולל בתוכו עיוורים ובעלי לקויות ראייה, לקויי קשב וריכוז, דיסלקציה ולקויות מוטוריות שונות.

     

    התקנות מבקשות להבטיח כי אדם בעל מוגבלות יוכל לקבל את השירות באינטרנט באופן עצמאי, שוויוני, מכובד ובסביבה מכילה. ומהי הנגשה? הכוונה היא להתאמת האתר או האפליקציה לתקן שקבע סטנדרט עבור כל אחת מקבוצות האנשים בעלי המוגבלות.

     

    למשל, עבור עיוורים האתר צריך לכלול אופציה להקראת המידע ולתיאור המידע בתמונות. הוא צריך לכלול בנוסף מנגנון לזיהוי כותרות ולהכיל קישורים לאפליקציות ייעודיות. טפסים, לחצנים וטקסטים צריכים להיות בצבעוניות בולטת.

     

    עבור בעלי מוגבלות מוטורית המתקשים בשימוש בעכבר האתר צריך לספק אופציה למתן פקודות באמצעות המקלדת. עבור בעלי לקויות שמיעה, האתר צריך לכלול אופציה להמרת המידע המילולי למידע ויזואלי (כגון כתוביות).

     

    מי חייב להנגיש?

    התאמות נגישות ייעשו באתר המספק "שירות לציבור": שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי. מדובר גם בשירות הניתן על פי חוק כגון: שירותי מסחר, רווחה, בריאות, השכלה, פנאי, ספורט, תיירות, הארחה, תרבות, בידור, דת, אנרגיה, תקשורת (בזק), בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה והשכרת כלי רכב.

     

    התקנות קבעו סייג מסוים שלפיו אם השירות ניתן באמצעות צד שלישי (כמו פייסבוק או גוגל), התאמות הנגישות הנדרשות הן רק כאלה שניתן לבצע באמצעות הפלטפורמה של הצד השלישי.

     

    חובת ההנגשה מוטלת על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר. החובה אינה חלה על בונה האתר או כותב האפליקציה אלא במקרים שבהם הוא גם נותן השירות (כמו אתרי פורומים, אתרים לאחסון תמונות ואתרי נדל"ן ומכירות).

     

    החובה חלה על מגוון רחב של גופים: חברות מסחריות או אנשים הפועלים למטרת רווח, רשויות ציבוריות כמו משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות, עמותות, בנקים ועוד. גם אתרים ישראלים המאוחסנים על גבי שרתים בחו"ל וכן אתרים מחו"ל המיועדים לציבור בישראל מחויבים בהנגשה. כמו כן, אתרים המספקים שירותים לחברות ואתרים המעניקים שירותים לציבור בחינם צריכים להיות מונגשים.

     

    ההנגשה צריכה לחול על מסמכים, דפים, יישומים (אפליקציות) וכל שירות או מידע הניתנים באמצעות האינטרנט. כאשר ההנגשה אינה ישימה מבחינה טכנולוגית, או כשהיא גורמת להכבדה כלכלית משמעותית, ניתן לבקש פטור מנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

     

    הסנקציות

    חוק שוויון הזדמנויות לבעלי מוגבלויות קובע כי ניתן לתבוע עד 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק בשל הפרה של הזכות לנגישות ואיסור האפליה.

     

    בנוסף, אי הנגשת מקום או שירות ציבורי לבעלי מוגבלות עלול להביא להגשת כתב אישום פלילי, לקנס ואף למתן צו הפסקת הפעילות בעסק.

     

    אתר אינטרנט כמוהו כאתר פיזי במרחב הציבורי. מפעיליו חייבים להנגיש את המידע והשימוש בו לבעלי מוגבלויות על מנת לממש את עקרון השוויון.

     

    יש לשים לב כי עבור אתרים קיימים ההנגשה חייבת להתבצע בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות עד ל-25 באוקטובר 2016. אתרים חדשים צריכים לוודא כי הם עומדים בתנאי הנגישות שבתקנות בטרם עלייתם לאוויר.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: יפעת אלבז
    עו"ד ורד שדות
    צילום: יפעת אלבז
    מומלצים