פייגי שטרן: הבחירה שלך בלבד

1. טפחי לעצמך על השכם. אם הגעת לשלב בחיים שבו את יכולה לומר, אפילו לעצמך, "זו אני" - הגעת למקום שהרבה אנשים לא נמצאים בו.

2. זכרי: הבחירה מול מי לצאת ומתי היא אך ורק שלך! ייתכן שאת עדיין לא מרגישה מוכנה, ייתכן שאת מרגישה מוכנה לצאת,

ופשוט לא יכולה לשלם את המחיר. כשאני הייתי בכיתה י"ב וממש־ממש הייתי מוכנה, ידעתי שאם אצא עכשיו יסלקו אותי מהלימודים, וזה לא מחיר שהייתי יכולה לשלם. ייתכן שאנשים יציבו לך אולטימטום, אל תקשיבי להם. זה לא משהו שאחרים יכולים להחליט בשבילך.

3. לפעמים לא תהיה לך ברירה אלא לשקר. תסלחי לעצמך. כשהייתי בכיתה י"ב המחנכת שלי קראה לי לשיחה. היא שאלה אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים, וכל מה שאמרתי לה היה שקר מוחלט. הרגשתי פשוט נורא אחרי השיחה הזו. ייתכן שגם את צריכה לשקר לפעמים, וזה בסדר. הבריאות הנפשית שלך חשובה יותר.

4. לצאת מהארון זה לא משהו שעושים פעם אחת. כשהייתי צעירה והרבה יותר תמימה דמיינתי יום שבו תהיה היציאה הגדולה, מישהו יתקע בחצוצרה, יהיו זיקוקי דינור, ואז אני לא אצטרך להסביר שום דבר לאף אחד אף פעם. טעיתי. יציאה מהארון זה משהו שעושים עשרות, אם לא מאות, פעמים במהלך החיים. בכל מקום חדש שתגיעי אליו תצטרכי לספר למישהו. יש אנשים שגם תצטרכי לספר להם פעמיים. אני סיפרתי לאמא שלי פעמיים, ואני לא בטוחה שהיא הבינה. החדשות הטובות הן שזה הולך ונעשה קל יותר.

5. גם אם את בטוחה בזה במיליון אחוז – את לא לבד. כשהייתי בתיכון, הרגשתי מאוד בודדה. הייתי בטוחה שאני סוג של חייזר, היחידה בעולם מסוגה. טעיתי. ברגע שאת פותחת את הפתח לעזרה, את מוצאת אנשים שדומים לך, וזו תחושה מדהימה. יש אנשים שזה התפקיד שלהם, על זה משלמים להם, כדי לעזור לך, את רק צריכה למצוא אותם.