קונטרה לאיראן. השיבה הישראלית לאפריקה

ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו באוגנדה, בקניה, באתיופיה וברואנדה בתחילת יולי 2016 היווה את שיאה של פעילות דיפלומטית מאומצת לחיזוק הקשרים בין מדינת ישראל לבין 40 מדינות אפריקניות שמדרום לסהרה עמן היא מקיימת יחסים דיפלומטיים. היה זה גם הביקור הראשון של ראש ממשלה מכהן באפריקה מאז ביקורו של ראש הממשלה יצחק שמיר בליבריה, בחוף השנהב, בטוגו ובקמרון ב-1987.

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

מדינת ישראל מנהלת גם פעילות דיפלומטית חשאית ענפה על מנת לחדש או לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות מוסלמיות באפריקה שעמן אין לה כרגע יחסים דיפלומטיים. במסגרת פעילות זו, חתמה מדינת ישראל ב-20 ביולי 2016 על הסכם לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם הרפובליקה של גינאה (גינאה קונקרי), המדינה הראשונה באפריקה שניתקה את יחסיה עם מדינת ישראל ב-1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים. בעקבות החתימה על ההסכם ביקר מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד, ב-21 באוגוסט 2016 ברפובליקה של גינאה, נפגש עם נשיא המדינה, פרופסור אלפה קונדה, ועם עשרה משריו. הם דנו בשיתוף פעולה בתחומים שונים וסיכמו על השלמת תהליך מינוי השגרירים. עם תום ביקורו בגינאה, ערך גולד ביקור נדיר ב-22 באוגוסט 2016 במדינה אפריקנית מוסלמית שלישראל אין עמה קשרים דיפלומטיים, ונפגש עם בכירים במדינה. עוד קודם לכן, ב-14 ביולי 2016, הוא ביקר בצ'אד ודן עם נשיאה, אידריס דבי, בחידוש היחסים הדיפלומטיים עם ישראל שעד למועד כתיבת שורות אלה טרם חודשו.

ראש הממשלה נתניהו בפגישה עם מנהיגים אפריקנים באנטבה, אוגנדה(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

אפילו סודן וסומליה מחזרות אחרי ישראל?

ישראל מצליחה להרחיב את קשרי הסחר בינה לבין מדינות אפריקניות החוות צמיחה כלכלית מהירה, ומסייעת למדינות אפריקניות רבות בתחומים שהוזכרו לעיל. כמו כן, מדינת ישראל מצליחה לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות מוסלמיות אפריקניות שהיחסים עמן נותקו או לא היו קיימים בעבר. מבחינה זאת, נראה כי הרפובליקה של גינאה היא רק הסנונית הראשונה.

נוסף על כך, על רקע המאבק בין סעודיה לבין איראן, שהגיע לשיאו בניתוק היחסים בין שתי המדינות ב-3 בינואר 2016 ובניתוק היחסים בין בעלות בריתה של סעודיה במזרח אפריקה - סומליה, ג'יבוטי, סודן ואיי קומורו - לבין איראן כמה ימים לאחר מכן, ועל רקע התחממות היחסים בין סעודיה לבין ישראל כתוצאה מאיום הגרעין האיראני והלחימה בטרור, התחילו סודן וסומליה לחזר על פי הדיווחים אחרי ישראל. כך, למעשה, הצליחה ישראל להשיג באופן חלקי את בלימת ההשפעה האיראנית ביבשת.

(צילום: רויטרס)

רוצה להיות משקיפה באיחוד האפריקני

יחד עם זאת, האתגר העיקרי הניצב בפני מדינת ישראל ושאותו טרם הצליחה לפצח הוא ניסיונותיה החוזרים ונשנים לזכות במעמד של משקיף באיחוד האפריקני. בעת ביקורו של נתניהו באפריקה דווח שאלג'יריה וסודן פעלו למנוע את ביקורו במטה האיחוד האפריקני באדיס אבבה, אף שהוא כלל לא התכוון לבקר בו. גם דרום אפריקה מתנגדת לכך.

(צילום: רויטרס)

זוהי תולדה של ניסיונות של הפלסטינים ושל מדינות ערב לבלום את פעילותה של ישראל באפריקה, ובכלל זה את ניסיונותיה לזכות במעמד של משקיף באיחוד האפריקני. אש"פ נהנה ממעמד של משקיף באיחוד האפריקני משנת 1974, עת הפכו מדינות אפריקה את הבעיה הפלסטינית לבעיה אפריקנית. לכן, בעקבות חתימת הסכמי אוסלו בין ישראל לבין אש"פ בספטמבר 1993, חידשו מדינות אפריקניות - ובהן גם מדינות מוסלמיות - את יחסיהן עם ישראל. אולם חלק מאותן המדינות, כדוגמת ניז'ר ומאוריטניה, שבו וניתקו את היחסים עמה בעקבות הידרדרות היחסים בין ישראל לבין הפלסטינים.

בעבר גם למצרים היה תפקיד חשוב בניסיון להצר את צעדיה של ישראל באפריקה, אולם כיום, לנוכח ההתקרבות והתחממות היחסים בינה לבין ישראל בשלוש שנות שלטונו של עבד אל-פתאח אל-סיסי ולאור האתגרים הרבים מולם ניצבת מצרים מבית, נראה כי היא מעדיפה לשמור על פרופיל נמוך ולא להפריע לכניסתה המחודשת של ישראל ליבשת.

לסיכום, בשל מרכזיותה של הבעיה הפלסטינית במדינות האפריקניות, סביר מאד להניח כי במידה שתהיה התקדמות במסלול הישראלי-פלסטיני, אז גם ישראל תוכל לזכות במעמד של משקיף באיחוד האפריקני לצד אש"פ, ולממש באופן מלא יותר את יעדי כניסתה המחודשת ליבשת.

ד"ר משה טרדימן הוא מייסד ומנהל המכון לחקר איסלאם ומוסלמים באפריקה ו-Green Africa Consultancy. זוהי גרסה מקוצרת של מחקר שנכתב עבור מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית . לגרסה המלאה: http://mitvim.org.il/images/Hebrew_-_Moshe_Terdiman_-_Israel_returns_to_Africa_-_September_2016.pdf