שתף קטע נבחר

זיכרון זה לא הכול – תקווה לחולי אלצהיימר

במרכז הרפואי לאלצהיימר ברמת גן עמלים כל השנה כדי להתאים לדיירים ולמשפחות מעטפת טיפולית אישית ולהעניק להם תקווה לעתיד

 

הקיץ הסתיים, וסביב כמה שולחנות בחוץ יושבים גברים ונשים, משוחחים על רקע מוזיקת תיבת הנגינה ולוגמים מהגזוז שהוגש להם. במבט ראשון זה נראה כמו בית קפה תל אביבי של שנות החמישים, אך למעשה האירוע הזה התרחש לאחרונה במרכז הרפואי לאלצהיימר ברמת גן. יושבי "בית הקפה" היו דיירים ודיירות המתגוררים במרכז, ולכבוד מסיבת סוף קיץ מיוחדת לבש המקום כולו מראה של שנות החמישים, כולל השולחנות, המוזיקה והגזוז.

 

"בואי, תשבי איתי," הזמינה אחת הדיירות את בתה, שבדיוק הגיעה לבקר, והבת, מופתעת ונרגשת כולה, התקרבה והצטרפה. "בדרך כלל אני מוצאת את אמא בחוסר שקט ובמצוקה רגשית," תיארה הבת בהתרגשות. "בשבילי זוהי מתנה נהדרת לראות אותה כך, צוחקת ונהנית."

 

וזהו סוף הזיכרון?

 

את המראות האלה אפשר לראות במרכז הרפואי לאלצהיימר לא רק בהופעות או באירועים מיוחדים אלא גם ביומיום, בזמן טיפולים מיוחדים שעוזרים לדיירים להתמודד עם קשיי מחלת האלצהיימר.

 

דוגמה אחת היא דיירת שהלכה ואיבדה את יכולות הדיבור שלה בעקבות המחלה, עד שנותרה מכונסת בעצמה במשך רוב שעות היום, מבלי להגיב לסביבתה. רק כשהיא מגיעה לחדר הטיפול במוזיקה היא מתעוררת לחיים, והשירים הישנים שהכירה יוצאים מפיה בשטף, מילים ומנגינה. באחד הביקורים שלו, צפה בנה בטיפול, ובאופן ספונטני הצטרף אף הוא לשירה. "זה היה מאוד יפה," אמרה אמו כשסיימו לשיר. אלה היו המילים הראשונות שהיא אמרה זה זמן רב. "היא הפסיקה לתקשר איתי לפני חודשים," סיפר אחר כך הבן הנרגש. "לא חשבתי שעוד נוכל לעשות משהו ביחד."

 

טיפול במוזיקה הוא רק אחד הטיפולים המיוחדים הניתנים לדיירים המתגוררים במרכז הרפואי לאלצהיימר. המרכז הוא ייחודי מסוגו במדינת ישראל, בהיותו היחיד בארץ המתמחה במחלת האלצהיימר ומספק לחולים מעטפת טיפולית מלאה. החולים המגיעים למרכז עוברים אבחון מלא ובחינת הצרכים מדויקת, ולכל אחד מ-140 הדיירים מותאם טיפול אישי מיטבי – החל בטיפול רפואי וסיעודי, דרך פיזיותרפיה ותעסוקה, ועד טיפולים רגשיים.

 

אך גם מחוץ לחדר הטיפול מתרחשים מדי יום "ניסים" קטנים. כך למשל, באחת המחלקות יושבת דיירת המרותקת לכיסא גלגלים שלא נותנת לאיש לגעת בה. גם כשמגיע אל המחלקה מטפל בבעלי חיים ומציע לדיירים ללטף וליהנות מהמגע עם החיות, היא מסרבת לתת לו להתקרב. השינוי הגדול התרחש יום אחד כשבפעילות נטלו חלק ילדי העובדים שמתארחים מדי קיץ במרכז לקייטנה. אחת הילדות נבהלה למראה כלב גדול. הדיירת, שבעבר עבדה כגננת, נטלה את ידה של הילדה. "אל תפחדי, הוא לא עושה כלום," היא אמרה לה. "בואי נלטף אותו ביחד."  

 

זיכרון לא גורלי

 

מחלת האלצהיימר מכונה גם "מחלה של המשפחה" כיוון שהיא דורשת התמודדות קשה ומורכבת מבני משפחתו של החולה. גם בהיבט הזה פועל המרכז לאלצהיימר ככל האפשר כדי לתמוך במשפחות, ללוות אותן ולעזור להן להתרומם מעל מצוקת המחלה ולראות תקווה לעתיד.

 

בשנים האחרונות עלה באופן ניכר הצורך במציאת פתרונות אשפוז הולמים לחולי אלצהיימר. כדי לתת מענה לדרישה זו הוחלט להרחיב את המרכז הרפואי, ובימים אלה מסתיימת בנייתו של בניין נוסף בתמיכת המוסד לביטוח לאומי. הבניין יכלול שלוש מחלקות ויאפשר אשפוז של עוד כ-100 חולים.

 

אולם כדי להתמודד באמת עם הגידול במספר החולים נדרשים פתרונות חדשניים ותפיסה טיפולית אחרת, שתאפשר לתת מענה לחולי אלצהיימר מבלי להזדקק לאשפוז כלל. המרכז לאלצהיימר עומד להשיק פתרון כזה באמצעות מודל חדשני של מרכז לטיפול יום ולטיפול לילה המיועד לחולי אלצהיימר בקהילה, בהנחיה ובשיתוף האגף לגריאטריה במשרד הבריאות. המרכז החדש לטיפול יום ינגיש את השירותים הניתנים כיום בלעדית לחולים המאושפזים במרכז הרפואי גם לחולים הנמצאים בבית.

 

החולים שיגיעו לטיפול יום יקבלו מגוון שירותים מידיהם של אנשי צוות המרכז, יוכלו להשתתף באירועים ובהופעות וייהנו מטיפול דומה לזה שמקבלים חולים המאושפזים במקום, כאשר בסוף היום ישובו לביתם אל חיק משפחתם.

 

המרכז לאלצהיימר שוקד ללא הרף על השקת מיזמים חדשים לטובת החולים ובני משפחותיהם, ועל מציאת פתרונות חדשניים שיאפשרו להם איכות חיים מרבית. וזו אולי התקווה האמיתית שמציע המרכז הרפואי לאלצהיימר – ההבנה כי מחלת האלצהיימר אמנם פוגעת בזיכרון וביכולות אחרות, אך היא אינה פוגעת ביכולת להמשיך וליהנות, לחוש שמחה ולהפיק את המיטב מהחיים.  


  

בקרו באתר המרכז הרפואי לאלצהיימר 

דוא"ל: chen@alzheimer.org.il

טלפון: 03-5342221

כתובת: אהרון קציר 1, ר"ג

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים