השאלה היומית: "אמהות יפסיקו להניק": האם המתקפה של הרופאים על הפרסומות לתחליפי החלב לתינוקות מוצדקת

מרמים את הנשים

יפעת ארליך

שונאת קמפיינים. בטח כאלה שמנסים למכור לנו בכוח משהו שאנחנו לא צריכים. בטח ובטח כאלה שמתקשטים באישורים על כך שהמוצר המיותר שהם מוכרים לנו הוא הכי בריא בעולם. התחרות בין יצרני תחליפי חלב־אם הובילה לאחרונה לקמפיינים אגרסיביים. כל היצרנים, אלה החדשים שנכנסו לשוק והטריפו אותו, ואלה הוותיקים והמוכרים - כולם מוכרים לנו ולתינוקנו את התחליף. איך אפשר לשכנע מישהי לבזבז לשווא כסף על הדבר הלא אמיתי, בו בזמן שאצלה בגוף יש מעיינות קסם שמהם נובע הדבר האמיתי?

בשביל זה טוב שיש במדינת ישראל משרד בריאות. היצרנים מתהדרים בכך שהמוצרים הלא אמיתיים שהם מוכרים לנו קיבלו אישור ממשרד הבריאות. איגוד הרופאים בישראל לא אהב את השימוש הציני של היצרנים בכיתוב "באישור משרד הבריאות" וקרא למשרד לערוך קמפיין נגדי התומך בהנקה ומעודד אותה. הבקשה בהחלט הגיונית על רקע ההתחייבות של ישראל ל־OECD להעלות את אחוז הנשים המניקות בישראל.

לצערי, לא רק חֲבָרוֹת מסחריות מעודדות נשים שלא להניק - יש גם חֶבְרות כאלה. בקצה האחד חברה שבה שולטת אווירה קרייריסטית, כזו שדוחפת נשים אחרי לידה לשוב מהר לעבודה. בקצה השני חברות חרדיות קיצוניות שבהן לוחצים על נשים לא להניק עקב חוסר הצניעות שבהנקה. פגשתי נשים כאלה וכאלה, וזעזוע עבר בי.

אלא שגם מקמפיינים אגרסיביים בעד הנקה יש להיזהר. היום בבתי החולים בישראל נשים שבוחרות מרצונן החופשי לא להשתעבד להנקה, עלולות לקבל 'מקלחת' לא נעימה מיועצות הנקה, ואפילו מהצוות הרפואי. זכות הבחירה להניק או לא להניק נתונה רק בידיה של האם. נכון לעודד נשים להניק, להדריך ולסייע. לא ללחוץ. הנקה היא זכות. בשום אופן לא חובה.

באופן אישי, בעיני הנקה היא זכות גדולה שעונג להשתעבד לה. הנקה היא הוכחה ניצחת לכך שמי שמברך בכל בוקר "ברוך שלא עשני אישה" מברך ברכה לבטלה. ברוך שעשני אישה היכולה להעניק מזון ואהבה לפרי ביטנה.

זכותנו לבחור

סמדר שיר

כשילדתי את בתי הבכורה, לפני שלושה עשורים, שתיתי בירה שחורה והתהלכתי כסהרורית בציפייה לחלב שלא פרץ. כשהפכתי לסבתא של שי־לי, לפני חמישה חודשים, צפיתי מהצד בכאבה של בתי שנעזרה במשאבות ובשיקויים כדי להגביר ולהחיש את תנובת השד. שתינו רצינו להיניק, שתינו השתוקקנו לחיבור הדיאדי הקסום שנוצר תוך כדי הנקה, שתינו ידענו שחלב אם הוא הכי בריא וגם הכי חסכוני ולמרות זאת, היה בינינו הבדל אחד.

רופא הילדים האמריקאי שעמד לצידי בלידה הראשונה שאל אותי בתום חודש של סבל: "את לא מבינה שהתינוקת שלך מורעבת?" ופקד עליי לעבור לבקבוק — ומיד. ואילו בתי, במחלקת היולדות, הוצפה בכרטיסי ביקור של יועצות הנקה (האם ידעתם שיש מקצוע כזה?) שעודדו אותה להילחם, לא לוותר, ואף הזהירו אותה שתחליף חלב יהווה הוכחה לכישלונה.

אולי תואילו בטובכם לרדת לנו מהפטמה?

כל מה שקשור בהיריון, בלידה ובהנקה חייב להימצא, בבלעדיות מלאה, בידיה של האישה. זכותה לקחת אחריות על גופה ועל התינוק שהביאה לעולם. אם ברצונה להיניק — עזרו לה ותבוא עליכם הברכה. אם היא דוחה את רעיון ההנקה בשאט נפש משום שהיא מסרבת להפוך למחלבה או מפני ששעות העבודה שלה לא מאפשרות הפסקות הנקה — כבדו את בחירתה. למה זה כל כך מסובך? זה הגוף שלה — לא של איגוד רופאי בריאות הציבור — ואמא שמחייכת עדיפה בעיניי על אמא מרירה ודאובה.

הכנסת מותגים חדשים לשוק תחליפי החלב היא צעד מבורך. מניסיוני למדתי שכדאי לנסות סוגים שונים עד שמוצאים את זה שמשביע את ילדך מבלי לגרום לגזים, ותורם להארכת שעות השינה. התחרות בין תחליפי החלב השונים גם תוביל להורדת המחיר, שנכון לעכשיו זהה לזה של ארוחת גורמה במסעדה. מסעות הפרסום לא יזיזו לאמהות שמוכנות לעקור הרים כדי להיניק ומנגד, לסרבניות ההנקה הן יעניקו מבחר מגוון במחיר שפוי. הבנתם? תודה.

תוצאות הסקר האחרון: האם נתניהו חצה קווים אדומים עם נאום "הטיהור האתני"?

כן - 67% מסכימים עם יהודה נוריאל

לא - 33% מסכימים עם נח קליגר