שתף קטע נבחר

למה בגיל המבוגר חושי הריח והטעם נחלשים ולמה זה מסוכן

שינויים בטעם ובריח מתרחשים אצל מרבית המבוגרים ומהווים פגיעה באיכות החיים וסכנה בריאותית. דיאטנית קלינית וטכנולוגית מזון מסבירות מה הסכנה הבריאותית ומציעות שישה רעיונות להתמודדות עם ההפרעה

בשיתוף "מגדלי הים התיכון"

 

הפרעה בחוש הטעם והריח: סכנה בריאותית. על פי הנתונים יותר מ- 60% מהאוכלוסייה מעל גיל 70 סובלת משינויים והפרעות בחוש הריח והטעם. בחיי היום יום הדבר בא לידי ביטוי בתלונות על אוכל מוכר שכבר אינו טעים כבעבר, בהתזת בושם מוגזמת, בהשארת אוכל מקולקל במקרר והמסוכן מכל הוא הקושי להריח בזמן דליפת גז. למרות מימדי התופעה המודעות למצב בריאותי זה נמוכה ביותר.

 

עוד במדור 60 פלוס:

במקום מלח וסוכר באוכל: הצמחים שמשמשים תחליף

מרגש: מגייס כסף לאלצהיימר בקריוקי במכונית

כשהגוף שחוק: 2 שיטות לטיפול וחיזוק לריסטרט מיידי 

 

פגיעה באיכות החיים עד סכנה בריאותית (shutterstock) (shutterstock)
פגיעה באיכות החיים עד סכנה בריאותית(shutterstock)
 

הגיל מייבש והטעם משתבש

למה זה קורה? עם הזמן, הממברנות המצפות את חלל האף שלנו ושבעזרתן אנו מריחים הופכות להיות דקות ויבשות יותר, גם מספרן של בלוטות הריח יורד והן לא מתחדשות. כתוצאה מכך מבוגרים יכולים עדיין לזהות ריחות חזקים אבל מתקשים להריח ריחות עדינים. גם היכולת להבחין בטעמים מורכבים, הדורשים הן את חוש הטעם והן את חוש הריח יורדת.

 

שינויים אילו פוגעים ביכולת לחוש בעיקר טעמים מלוחים ומתוקים יותר מאשר טעמים חמוצים או מלוחים. למעשה נוצר פרדוקס טעמים, מצד אחד רגישות נמוכה למתוק ומלוח, הגורמת לבחירה של מזונות מלוחים ומתוקים יותר ומצד שני רגישות גבוהה לחמוץ ומר, ההופכת מזונות רבים למרירים בעיקר מזונות חלבוניים וירקות.

 

פגיעה אמיתית באיכות החיים

הפרעות טעם וריח פוגעות בטווח הקרוב באיכות החיים. ביכולת הבסיסית להנות ממזון, שתייה ומארומה של מגוון מזונות. בהמשך גם לגרום לירידה בצריכת מזון מזין, ולאכילת יתר של סוכר ומלח עד להשמנה, או למצב הפוך. קרי, לאכילה פחותה שמובילה לירידה במשקל ולחסרים תזונתיים המובילים בהדרגה לסיכון בתחלואה ובאשפוז.

  

ירידה בחוש הטעם והריח שהינה חלק מהזדקנות יכולה להיות קשורה גם לגורמים נוספים כמו תרופות שונות, כגון תרופות פסיכיאטריות, נוגדות אלרגיה, אנטיביוטיקה, בלוטת התריס ועוד. למחלות שונות (דלקות של דרכי נשימה עליונות, נזלת כרונית, סרטן, סוכרת ועוד), לחסרים תזונתיים (ברזל, אבץ, ויטמין B12 ועוד), לטיפולי קרינה וכימותרפיה ולבעיות בפה.

 

בנוסף, הפגיעה בחושים אלו יכולה להוות תסמין למחלות קשות כמו גידולי ראש או תסמין מוקדם למחלות כמו דמנציה. מכאן חשיבותה של המודעות לנושא בקרב המשפחה, המטפלים והמסגרת הבריאותית בקהילה, לבעיה ומשם לאבחון ולטיפול הנדרש.

 

4 כלים לאבחון

ראשית יש לאבחן את הבעיה באמצעות תשאול במרפאה. למשל, עישון שהינו בעל השפעה רבה על חוש הטעם והריח, ושימוש בתרופות שונות. שאלות לגבי הרגלי ההיגיינה של הפה או טיפולים דנטליים, ריח מהפה ועוד. תשובות לשאלות אילו יכולות לכוון לאיתור גורמים שניתנים לטיפול ואו איתור של מחלות חדשות.

 

כלי שני לבדיקה הוא בדיקה פיזיקלית תתבצע כמובן על ידי הרופא ותבחן את הראש, הצוואר האף וחלל הפה הלשון והגרון לאתר בעיות והפרעות כמו דלקות קנדידה, דלקות חניכיים, אפטות או אבצסים בפה, חסימות ועוד.

 

כלי שלישי, בדיקה נוירולוגית, שמטרתה לאבחן פגיעות נוירולוגיות כרוניות, התפתחות מחלות עצביות כמו גם גידולי מוח.

 

כלי רביעי, בדיקות מעבדה, לאבחון של חסרים תזונתיים, דלקת, אלרגיות, בעיות בתפקוד בלוטת התריס, סוכרת ועוד. כלי אבחון אילו ונוספים (בדיקות הדמיה כמו גם בדיקה ספציפית לחוש טעם וריח) יאפשרו זיהוי גורמים וטיפול מתאים בהם ובכך השפעה על ההפרעות בחוש הטעם והריח.

 

הטיפול התזונתי למניעת מחלות

הטיפול יתמקד בפתרון הבעיות או הגורמים הניתנים לטיפול, בהנחיות לגבי שמירה וטיפול בהיגיינת הפה וחלל הפה וכן בפנייה לדיאטנית קלינית לקבלת הנחיות והמלצות לטיפול ושיפור הן בהפרעות הטעם והריח והן בסיכונים התזונתיים הכרוכים בה כמו ירידה/עליה במשקל ועוד.

 

הטיפול התזונתי יכלול הכוונה לתפריט מאוזן ככל הניתן תוך מתן פתרונות אישיים לבעיות בקניה והכנה של המזון. כמו גם השלמה בתוספי תזונה (ברזל, ויטמין B12) לפי הצורך. במטרה לטפל או למנוע חסרים תזונתיים שמגבירים כאמור את עוצמת ההפרעות בחוש הריח והטעם. כמו גם המלצות לדרכי התמודדות עם הפרעות אילו.

 

 

צורת הגשה מעוררת תאבון. אנחנו אוכלים עם העיניים (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
צורת הגשה מעוררת תאבון. אנחנו אוכלים עם העיניים(צילום: ירון ברנר)
 

 

6 אסטרטגיות להתמודדות עם השינויים

 הגברת טעם המזון ושינוי צורת התיבול של האוכל: כדי שהאוכל יהיה טעים יותר יש צורך לחזק את הטעמים והתיבול (לדוגמה, במונוסודיום גלוטמט, אשר מחזק טעמים ומגרה את חוש הריח) חיזוק זה חייב להיעשות תוך הקפדה על התזונה הבריאה וללא שימוש יתר במלח וסוכר.

 

חיזוק טעמים באמצעות הגברת הריח: על ידי הוספת ארומות וריחות נוספות למאכלים, לדוגמא ניתן לקחת יוגורט לבן, לפתוח את המכסה (אבל לא לשפוך את התכולה) ולהכניס לקופסא שבה יש דבש וקינמון, מעורבבים עם מים חמים. סוגרים את הקופסא עם מכסה ומשהים למספר שעות במקרר. היוגורט סופח את ריחות הדבש והקינמון ואנחנו מקביל יוגורט לבן ללא סוכר מבחינה תזונתית אבל מבחינת טעם הוא מתוק יותר וארומתי יותר.

 

שינוי מרקם המזון וחיתוכו: יש לחתוך את המזון לחתיכות קטנות, בעלות שטח פנים גדול יותר שיבוא במגע עם הלשון ובלוטות הטעם.

  

הגברת הפרשת רוק ופעילות הלעיסה של הפה וחלל הפה: באמצעות סוכריות המגרות הפרשת רוק, כמו גם תרגולים מתאימים של תנועות ראש צוואר ולסת, שנמצאו כמשפרות פעילות הלעיסה, הערבול והפרשת הרוק

 

הגברת ריח המזון: הגשת המזון מחומם או בטמפרטורת החדר ולא ישירות מהמקרר. הסיבה היא שבטמפרטורה גבוהה יותר יש יותר מולקולות ריח נדיפות ותחושת הריח מתגברת ועוזרת להעצמת טעמים ולחוויה טובה וטעימה יותר. כמו גם, חימום המזון על ידי תנור ולא במיקרו עם מכסה, מעלה את ריח המזון ושומר על ריח מקסימלי בתוך התבשיל.

 

הגברת אטרקטיביות של מראה המזון וחווית המזון: חשוב לזכור כי אנחנו אוכלים עם העיניים - וזה נכון בכל הגילאים - מנה שלא נראית יפה, לא מגרה. מרבית המזונות של אוכלוסיית הגיל השלישי נטולי צבע, עם מרקם רך (להקלה בלעיסה) ולכן יש הכרח מוגבר יותר להשקיע בנראות המנה.

 

 

הכותבות לימור בן חיים, דיאטנית קלינית, וקרן קורלי טכנולוגית מזון המתמחה במחקר סנסורי מרצות בכנס השנתי של "עתיד", עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל שייערך ב- 28-29 בספטמבר

 

ד"ר איתי גל מסביר מה הקשר בין חוש הריח וחוש הטעם ומה החשיבות: 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מגדלי הים התיכון
צילום: shutterstock
למה אוכל שאהבנו פתאום מגעיל?
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים